מילים
מַעֲשֶׂה בְּשוּלַמִּית צְעִירָה מִתֵּל אָבִיב
מִכָּל הַצְּבָעִים הָיָה לָהּ רַק אֶחָד חָבִיב
צֶבַע זֶה צָרִיךְ הָיָה לְהִמָּצֵא בַּכֹּל
וְכָל מַה שּׁהִיא קוֹנָה צָרִיךְ לִהְיוֹת סָגֹל
שִׂמְלָה אֲדֻמָּה קָנוּ לָהּ – לָה לָה לָה לָה
קָרְאָה בְּקוֹל הַבְּתוּלָה:
אֲדֻמָּה חָלִילָה לִי, רַק סְגֻלָּה
פַּעַם שׁוּלַמִּית נָסְעָה בְּלִוְיַת אַבָּא
הֵם נָסְעוּ בָּאֳנִיָּה לְאָמֶרִיקָה
תָּא מְפֹאָר הָיָה מוּכָן בִּשְׁבִיל שׁוּלַמִּית
אַךְ אֲבוֹי אָדֹם הָיָה צֶבַע הַטַּפִּית
בִּרְאוֹתָהּ אֶת הַטַּפִּית – פִּית פִּית פִּית פִּית
קָרְאָה בְּקוֹל הַבְּתוּלָה
אֲדֻמָּה חָלִילָה לִי, רַק סְגֻלָּה
סוֹף סוֹף נִמְצָא גַּם תָּא כַּזֶּה שֶׁהָיָה כִּרְצוֹנָהּ
לַמְּחִיר לֹא דָּאֲגָה, יְשַׁלֵּם אַבָּא
מִתָּאָהּ הִיא לֹא יָצְאָה אֲפִלּוּ לֶאֱכֹל
רַק בָּעֶרֶב כְּשֶׁצֶּבַע הַיָּם הָפַךְ סָגֹל
וּמֵעַל הַמַּעֲקֶה – קֶה קֶה קֶה קֶה
קָרְאָה בְּקוֹל הַבְּתוּלָה
וְקָפְצָה לֹא עֲלֵיכָם אֶל הַמְּצוּלָה הַסְּגֻלָּה
הָאֳנִיָּה נֶעֶצְרָה תֵּכֶף וּמִיָּד
טַבְּעוֹת הַצָּלָה עָפוּ מִכָּל צָד
הַטַּבָּעוֹת כָּרָגִיל הָיוּ אֲדֻמּוֹת
וְאָת הַצֶּבַע הָאָדֹם הִיא לֹא יָכְלָה לִרְאוֹת
לִפְעָמִים שֹוֹמְעִים בַּת קוֹל – לִי לִי לִי לִי
מְנַהֶמֶת הַבְּתוּלָה
לֹא אָדֹם כִּי אִם סָגֹל, מְנַהֶמֶת מִן הַמְּצוּלָה
לָה לָה
מִכָּל הַצְּבָעִים הָיָה לָהּ רַק אֶחָד חָבִיב
צֶבַע זֶה צָרִיךְ הָיָה לְהִמָּצֵא בַּכֹּל
וְכָל מַה שּׁהִיא קוֹנָה צָרִיךְ לִהְיוֹת סָגֹל
שִׂמְלָה אֲדֻמָּה קָנוּ לָהּ – לָה לָה לָה לָה
קָרְאָה בְּקוֹל הַבְּתוּלָה:
אֲדֻמָּה חָלִילָה לִי, רַק סְגֻלָּה
פַּעַם שׁוּלַמִּית נָסְעָה בְּלִוְיַת אַבָּא
הֵם נָסְעוּ בָּאֳנִיָּה לְאָמֶרִיקָה
תָּא מְפֹאָר הָיָה מוּכָן בִּשְׁבִיל שׁוּלַמִּית
אַךְ אֲבוֹי אָדֹם הָיָה צֶבַע הַטַּפִּית
בִּרְאוֹתָהּ אֶת הַטַּפִּית – פִּית פִּית פִּית פִּית
קָרְאָה בְּקוֹל הַבְּתוּלָה
אֲדֻמָּה חָלִילָה לִי, רַק סְגֻלָּה
סוֹף סוֹף נִמְצָא גַּם תָּא כַּזֶּה שֶׁהָיָה כִּרְצוֹנָהּ
לַמְּחִיר לֹא דָּאֲגָה, יְשַׁלֵּם אַבָּא
מִתָּאָהּ הִיא לֹא יָצְאָה אֲפִלּוּ לֶאֱכֹל
רַק בָּעֶרֶב כְּשֶׁצֶּבַע הַיָּם הָפַךְ סָגֹל
וּמֵעַל הַמַּעֲקֶה – קֶה קֶה קֶה קֶה
קָרְאָה בְּקוֹל הַבְּתוּלָה
וְקָפְצָה לֹא עֲלֵיכָם אֶל הַמְּצוּלָה הַסְּגֻלָּה
הָאֳנִיָּה נֶעֶצְרָה תֵּכֶף וּמִיָּד
טַבְּעוֹת הַצָּלָה עָפוּ מִכָּל צָד
הַטַּבָּעוֹת כָּרָגִיל הָיוּ אֲדֻמּוֹת
וְאָת הַצֶּבַע הָאָדֹם הִיא לֹא יָכְלָה לִרְאוֹת
לִפְעָמִים שֹוֹמְעִים בַּת קוֹל – לִי לִי לִי לִי
מְנַהֶמֶת הַבְּתוּלָה
לֹא אָדֹם כִּי אִם סָגֹל, מְנַהֶמֶת מִן הַמְּצוּלָה
לָה לָה
על הגרסה: אולי הכוונה במילה "טפית" ל-טַפֵּט. במילון אבן שושן קיימת המילה טַפִּיט או תַּפִּית במשמעות "שטיח", "מרבד".
הקלטות (1)
על השיר
חגית מטרס למדה את השיר מלילית בזנר (אמרנט), מדריכתה ב"שומר הצעיר".
התחלת הלחן לפי "לילי מרלן" (ראו על שיר זה בנוסח "רוח סתיו" ושם הפניות לנוסחים עבריים נוספים).
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.