מילים (8 גרסאות)
פָּנַס רְחוֹב דּוֹעֵךְ.
מַהֵר אֶל הָרַכֶּבֶת
כָּל הַגְּדוּד הוֹלֵךְ.
זִיו עֵינַיִךְ הַבָּהִיר
מִבֵּין אַלְפֵי בְּנוֹת-הָעִיר
זוֹכֵר אֲנִי, נִילִי.
רְחוֹב, פַּנָּס דּוֹעֵךְ
מַהֵר אֶל הָרַכֶּבֶת
כָּל הַגְּדוּד הוֹלֵךְ
זִיו עֵינַיִךְ הַבָּהִיר
מִבֵּין אַלְפֵי בְּנוֹת הָעִיר
זוֹכֵר אֲנִי נִילִי
ב. קוֹל צְפִירַת רַכֶּבֶת
לְטִיפָה אַחֲרוֹנָה
לִשְׂדֵה קְרָב דּוֹהֶרֶת
רַכֶּבֶת מְהִירָה
שְׁתֵּי עֵינַיִך הַיָּפוֹת
עֲבוּרִי אָז שָׁפְכוּ דְּמָעוֹת
בְּלֵיל סַגְרִיר, נִילִי
ג. שָׁם עַל יַד הַבִּקְעָה
הֵד כָּמוּס בְּסוֹד
אֵלָה שָׁם עַתִּיקָה
הַפּוֹרַחַת עוֹד
לְלָחְצֵךְ אָז לְלִבִּי
שֶׁלָּךְ בָּרוּךְ מֵחֵיל רַגְלִי
רוֹצֶה נִילִי שֶׁלִּי
ד. שֶׁמֶשׁ אַט זוֹרַחַת
מֵעַל לָאֵלָה
יַד אוֹיֵב רוֹצַחַת
אוֹתָךְ לְעוֹלָם שָׁתְקָה
וּבַגַּיְא נַחַל הוֹמֶה
לָךְ אֲנִי שָׁם אֲחַכֶּה
בִּנְטוֹת הַיּוֹם, נִילִי
ה. וּבִנְשֹב הָרוּחַ
רֵיחַ הָאָבִיב
עַל כְּנָפָיו יָגִיחַ
צְלִיל קוֹלֵךְ הֶחָבִיב
וְעַל דַּרְכֵי עוֹלָם אֵין קֵץ
אֶשְׁאַל כָּל שִׂיחַ, אֶשְׁאַל כָּל עֵץ
הֵיכָן הָלַכְתְּ, נִילִי
חֵישׁ אֶל הָרַכֶּבֶת כָּל הַגְּדוּד צוֹעֵד.
זִיו עֵינַיִךְ הַבָּהִיר
מִבֵּין אַלְפֵי בְּנוֹת הָעִיר,
אֲנִי זוֹכֵר נִילִי, אֲנִי זוֹכֵר נִילִי.
עַל יַד הַבִּקְעָה, עֵת כָּמוּס בְּסוֹד,
אֵלָה שָׁם עַתִּיקָה, הַפּוֹרַחַת עוֹד?
לְלָחְצֵךְ עוֹד אֶל לִבִּי,
אֲנִי בָּרוּךְ מֵחֵיל רַגְלִי,
רוֹצֶה אוֹתָךְ נִילִי, רוֹצֶה אוֹתָךְ נִילִי.
שֶׁמֶשׁ פָּז זוֹרַחַת מֵעַל לָאֵלָה,
יַד אוֹיֵב פּוֹשַׁעַת לְעוֹלָם אוֹתָךְ גָּדְעָה,
וּבַגַּיְא הַנַּחַל הַהוֹמֶה,
אֲנִי עוֹד שָׁם לָךְ אֲחַכֶּה,
בִּנְטוֹת הַיּוֹם נִילִי, בִּנְטוֹת הַיּוֹם נִילִי.
פָּנַס-רְחוֹב צוֹעֵק
מַהֵר אֶל הָרַכֶּבֶת
כָּל הַגְּדוּד צוֹעֵד –
זִיו עֵינַיִךְ הַבָּהִיר
מִבֵּין אַלְפֵי בְּנוֹת הָעִיר
אֲנִי חוֹלֵם רַק לִילִי
אֲהָהּ, לִילִי מַרְלֵן! –
רוּחַ סְתָו נוֹשֶׁבֶת פָּנָס מֵרְחוֹב דּוֹעֵך
מַהֵר אֶל הָרַכֶּבֶת כָּל הַגְּדוּד הוֹלֵךְ
זוּג עֵינַיִךְ הַבָּהִיר מִבֵּין אַלְפֵי בְּנוֹת הָעִיר
זוֹכֵר אֲנִי נִילִי X2
קוֹל צְפִירַת רַכֶּבֶת לְטִיפָה אַחֲרוֹנָה
אֶל שְׂדֵה הַקְּרָב דּוֹהֶרֶת רַכֵּבֵת מְהִירָה
שְׁתֵּי עֵינַיִך הַיָּפוֹת עֲבוּרִי אָז שָׁפְכוּ דְּמָעוֹת
בְּלֵיל סַגְרִיר נִילִי X2
שָׁם לְיַד הַבִּקְעָה עֵת כָּמוּס הַ[?]סּוֹד
אֵלָה שָׁם עַתִּיקָה הַפּוֹרַחַת עוֹד
לְלָחְצֵךְ אָז אֶל לִבִּי רוֹצֶה בָּרוּךְ מֵחֵיל-רַגְלִי
רוֹצֶה בָּךְ עוֹד נִילִי X2
פַּנָּס הָרְחוֹב בּוֹעֵר
מַהֵר אֶל הָרַכֶּבֶת
כָּל הַגְּדוּד דּוֹהֵר
שְׁתֵּי עֵינַיִךְ הַיָּפוֹת
מִבֵּין אַלְפֵי בְּנוֹת הָעִיר
זוֹכֵר אוֹתָךְ נִילִי X2
שָׁם עַל הַר גָּבוֹהַּ
שָׁם בֵּין הַבִּקְעָה
זוֹכֵר אֲנִי אֶת הָעֶרֶב
אֶת הַנְּשִׁיקָה
אִמַּצְתִּיךְ אָז אֶל לִבִּי
אֲנִי בָּרוּךְ מֵחֵיל רַגְלִי
זוֹכֵר אוֹתָךְ נִילִי X2
קוֹל צְפִירַת רַכֶּבֶת
לְטִיפָה זוֹ אַחְרוֹנָה
מַהֵר אֶל הָרַכֶּבֶת
כָּל הַגְּדוּד דּוֹהֵר
שְׁתֵּי עֵינַיִךְ הַיָּפוֹת
רָאוּנִי אָז, שָׁפְכוּ דְּמָעוֹת
זוֹכֵר אוֹתָךְ נִילִי X2
בַּחוּץ פַּנָּס דּוֹעֵךְ
[סוף הבית הראשון - היחיד במקור זה]
זוֹכֵר אֲנִי, לִילִית
Vor dem großen Tor
Stand eine Laterne
Und steht sie noch davor
So woll'n wir uns da wieder seh'n
Bei der Laterne wollen wir steh'n
|: Wie einst Lili Marleen. :|
2. Unsere beide Schatten
Sah'n wie einer aus
Daß wir so lieb uns hatten
Das sah man gleich daraus
Und alle Leute soll'n es seh'n
Wenn wir bei der Laterne steh'n
|: Wie einst Lili Marleen. :|
3. Schon rief der Posten,
Sie blasen Zapfenstreich
Das kann drei Tage kosten
Kam'rad, ich komm sogleich
Da sagten wir auf Wiedersehen
Wie gerne wollt ich mit dir geh'n
|: Mit dir Lili Marleen. :|
4. Deine Schritte kennt sie,
Deinen zieren Gang
Alle Abend brennt sie,
Doch mich vergaß sie lang
Und sollte mir ein Leids gescheh'n
Wer wird bei der Laterne stehen
|: Mit dir Lili Marleen? :|
5. Aus dem stillen Raume,
Aus der Erde Grund
Hebt mich wie im Traume
Dein verliebter Mund
Wenn sich die späten Nebel drehn
Werd' ich bei der Laterne steh'n
|: Wie einst Lili Marleen. :|
הקלטות (3)
גרסה משולבת של הטקסטים השונים בעברית ללחן זה: רוח סתיו, אותנו לא יפחידו, בסוכה קטנה
על השיר
אהוד בן עזר, "חדשות בן עזר", גליון 443 [11.5.2009]:
כידוע היה "לילי מרלן" שיר-הזמר החביב של החיילים הגרמניים במלחמת העולם השנייה, שיר שאותו הפקיעו מהם הבריטים בביצועה הבלתי נשכח של מרלן דיטריך, שהפכה אותו לכמעט הימנון. ב"ספר הגעגועים" אני מביא את הנוסח העברי של לילי מרלן שאנחנו שרנו בהתלהבות בילדותנו, אם אינני טועה התרגום היה של שלונסקי:
ומוסיף אליהו הכהן ב"חדשות בן עזר", גליון 444 [14.5.2009]:
שיר האהבה הגרמני הנודע "לילי מרלן" חובר בימי מלחמת העולם הראשונה (1915) בידי הנס לייפ, חייל גרמני בן 22, ושמו המקורי היה "העלמה מתחת לפנס". הוא נותר בכתובים במשך למעלה מעשרים שנה, ורק בשנת 1938 היה לשיר זמר כשהולחן בידי נורברט שולץ.
בימי מלחמת העולם השנייה נפוץ השיר ברחבי אירופה וזכה למעמד מיוחד של שיר האהוב על חיילים משני עברי המתרס – הגרמנים מחד וצבאות בנות הברית מאידך – עד כי הפך לתו היכר צלילי אופייני של מלחמת העולם השנייה. השיר זוהה עם השחקנית הנודעת מרלן דיטריך, המבצעת המפורסמת ביותר שלו, אם כי לא הראשונה, ששרה אותו באנגלית ובגרמנית.
המתנדבים העבריים לצבא הבריטי היו הראשונים שרקחו לו גרסה עברית, שבה לילי גוירה לנילי. אחריהם החרו החזיקו בשיר מגוייסי הפלמ"ח שהתאימו לו גרסה עברית משלהם [ראו "בסוכה קטנה" – זֶמֶרֶשֶׁת]. עם בואם ארצה של חיילי הדיוויזיה המוטסת השישית ("הכלניות") שחבשו כומתות אדומות, נולד הנוסח העברי השלישי שהיו לו שתי ואריאציות של קטע הסיום [ראו "אותנו לא יפחידו" ושם גרסאות רבות – זֶמֶרֶשֶׁת].
בדצמבר 2018 קיבלנו מרחל הראל, בתו של חבר הבריגדה ברזלי (אייזיק) פרבוזניק, נוסח שלם בחמישה בתים תחת הכותרת "נילי שלי", כתוב במכונת כתיבה ומתוארך ל23.1.1942, ללא שם מחבר, וליד הכותרת רשום "נבי גרד", ככל הנרה העיר נוביגראד שביוגוסלביה (היום בקרואטיה). סביר שזה הנוסח המקורי של השיר העברי.
קראו עוד על השיר המקורי לילי מרלן בוויקיפדיה.
עוד נכתב לאותו לחן נוסח רטרוספטיבי על השיר "לילי מרלן" ששרה שרון חזיז.
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.