מילים: עממי צרפתי
(לחנים נוספים לטקסט זה)
תרגום/נוסח עברי: חנניה רייכמן (לחנים נוספים לתרגום זה) לחן: עממי צרפתי |
אמנון בקר 
שנת הקלטה: 7.11.2013
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת |
זהו הלחן המקורי של השיר, בו הוא מושר גם בצרפתית. הנוסח העברי מפולפל מעט יותר מן המקור. ראו את השיר גם בלחן "הי הג'יפ". בשנות השישים חיבר גיל אלדמע לשיר מנגינה ייעודית, ובה הקליטה אותו אסנת פז.
שנים רבות נחשב זאב ז'בוטינסקי כמחבר הנוסח העברי של השיר. נועצנו בנושא עם אליהו הכהן, ואלה דבריו:
מתוך אי הכרת המקור מיוחס חיבור השיר הזה לזאב ז'בוטינסקי. אם תחפשו בשירי ז'בוטינסקי – לא תמצאו את השיר. ובכל זאת, איך השתרבב שמו של ז'בוטינסקי לכאן?
בשנת 1933 החל זאב ז'בוטינסקי לפרסם בהמשכים את ספרו "חמשתם". הספר נכתב ברוסית. הוא תורגם לעברית בידי י"ה ייבין וחנניה רייכמן. השירים שבו תורגמו ע"י חנניה רייכמן.
"חמשתם" נחשב לספר חשוב של יוצר חשוב, ובצעירותינו בלענו אותו בשקיקה.
בתוך היצירה הזו בת מאות עמודים ישנו פרק קצר הנקרא "עוד וידוי". אחת הדמויות בספר, בחור בשם סריוז'ה, יושב ליד הפסנתר ומנסה לתרגם פזמון צרפתי עתיק ששמע מפי מכר שלו מפריס. הפזמון הצרפתי העתיק מתחיל במילים : Janneton prend sa faucille pour aller couper les joncs
הפזמון אינו מופיע בספר ברצף בית אחר בית. תוך כדי עלילת הספר, סריוז'ה מתאמץ לתרגם את הפזמון בהפסקות. תחילה הוא מתרגם בית אחד, והסיפור ממשיך, וכעבור זמן מתרגם בית שני, והסיפור ממשיך, ומתרגם בית נוסף ואחר כך הוא עובר לדבר על נושאים אחרים, ונזכר שעוד לא תרגם את הבית הרביעי.
משיצא הנוסח העברי, עטו עליו במקומותינו חובבי פזמונים עסיסיים וייחסו אותו לז'בוטינסקי.השיר מופיע בפרק כב (עוד וידוי) והוא זהה למילים שהלחין גיל אלדמע.
האזינו כאן לביצוע של אסנת פז בלחן גיל אלדמע (תזמון 5:35).
האזינו כאן לביצוע בצרפתית (בהמשך הדף הטקסט המקורי ומתחתיו תווים).
צפו ביורם טהרלב מדקלם את השיר בריאיון ליואב קוטנר.
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.