שיר לדודו ♫

עֲלֵי נִסִּים וְנִפְלָאוֹת שֶׁקָּרוּנוּ
בִּנְסִיעָה אֶל הַמַּחֲנֶה,
נוֹאִיל לָשִׁיר, אִם מְאֹד תְּבַקְּשׁוּנוּ,
שִׁמְעוּ כֻּלְּכֶם הַמִּקְרֶה הַמְּשֻׁנֶּה.

וַיְהִי בְּבֹקֶר יוֹם ב' לַשָּׁבוּעַ,
כָּל הַשִּׁכְבָה הִתְאַסְּפָה כְּסִדְרָהּ,
הַכֹּל הוֹפִיעוּ בַּזְּמַן הַקָּבוּעַ,
הַכֹּל בְּסֵדֶר וְאִישׁ לֹא נִגְרַע.

וְלֹא נִתַּק שְׂרוֹךְ נַעַל לְפֶתַע,
וְלֹא נִתְפַּזְּרוּ חֲפָצִים בָּרְחוֹבוֹת,
הַכֹּל סֻדַּר בִּמְהִירוּת שֶׁל רָקֵטָה,
וְהִתְאַרְגֵּן בְּדִיּוּק שֶׁל מְכוֹנִית.

בְּלוֹד הַנְּסִיעָה מִתְעַכֶּבֶת
וְכָאן מַתְחִילִים הַנִּסִּים,
עֵת דּוּדוּ רָץ לְמִשְׂרַד הָרַכֶּבֶת
כְּדֵי לְסַדֵּר לִירוּשָׁלַיִם כַּרְטִיסִים.

הֵן מֶמְשַׁלְתֵּנוּ סְדָרִים מְחַבֶּבֶת
וְאֵינָהּ מַשְׁהָה יְצִיאַת רַכָּבוֹת,
וְגַם שֶׁלָּנוּ אֵינָהּ מִתְעַכֶּבֶת,
וְדוּדוּ שָׁב מְחֻרְבָּן עַד הַיְּסוֹד.

הוּא מַבִּיט אַחֲרֵינוּ בְּעֶצֶב...
מָה מְאֹד לָהּ נַפְשׁוֹ נִכְסְפָה !
אֲבָל הִנֵּה נִתְמַלֵּא שֶׁצֶף קֶצֶף
וְהוּא דּוֹלֵק אַחֲרֶיהָ כְּסוּפָה.

פַּח-פַּח-פַּח - הָרַכֶּבֶת נוֹסַעַת,
טַק- טַק - טַק דּוּדוּ רָץ כֶּחָזִיז...
לֹא יִרְאֶה אֵיךְ הָרֶגֶל פּוֹסַעַת
לֹא יִשָּׁמַע אַף כָּל צַעַד פָּזִיז.

וּפַח-פַּח הָרַכֶּבֶת בּוֹרַחַת
כְּסוּפָה דּוּדוּ רָץ וְדוֹהֵר,
וּכְנָחָש הַמְּסִלָּה מִתְמַתַּחַת
וְהִיא נִמְשֶׁכֶת לָאֹפֶק הַזּוֹהֵר.

אַךְ לְבַסּוֹף כְּנָמֵר פְּגוּעַ חֶרֶב
הוּא נֶעֱצַר וְכוֹרֵעַ תַּחְתָּיו -
כָּל בְּנֵי מֵעָיו יִתְהַפְּכוּ בַּקֶּרֶב
וְכָל שִׁירֵי גַּן הָעֵדֶן בְּאָזְנָיו.

"לַחֲבֵרֵנוּ דּוּדוּ שָׁלוֹם !
הֵן נִשְׁמָתֵנוּ נִשֵּׂאת עִמְךָ !
עַל הַר הַכַּרְמֶל נִתְרָאֶה עוֹד הַיּוֹם,
הֱיֵה אַמִּיץ אִם גַּם נָפַלְתָּ קְצָת בַּפַּח !"