מילים
רוּחוֹת בַּצַּמֶּרֶת הִרְטִיטוּ
וְאָנוּ סָבִיב לַמְּדוּרָה נְסַפֵּר
עַל אִישׁ הַפַּלְמָ"ח וּשְׁמוֹ דּוּדוּ:
אִתָּנוּ הָלַךְ בַּמַּסָּע הַמְּפָרֵךְ
אִתָּנוּ סִיֵּר הוּא בַּגְּבוּל
בַּקוּמְזִיץ הָיָה מְזַמֵּר וְעוֹד אֵיךְ
אִתָּנוּ סָחַב מִן הַלּוּל...
הַגִּישׁוּ פִינְגָּ'אן וְהַגִּידוּ:
הֲיֵשׁ עוֹד פַּלְמַחְ'נִיק כְּמוֹ דּוּדוּ?
הָיְתָה לוֹ בְּלוֹרִית מְקֻרְזֶלֶת שֵׁעָר
הָיְתָה לוֹ בַּת צְחוֹק בָּעֵינַיִם
וְעֵת הִקִּיפוּהוּ בָּנוֹת עַד צַוָּאר –
צָחַק הוּא עַד לֵב הַשָּׁמַיִם.
אַךְ "לֵיל הוֹרָדָה" מִן הַלֵּב לֹא יַחְלֹף –
עֵת עֹגֶן בַּחֹשֶׁךְ חָרַק
הוּא יֶלֶד נָשָׂא מִן הַיָּם אֶל הַחוֹף
לִטֵּף אֶת לֶחְיוֹ וְשָׁתַק.
חָשְׁבוּ אָז הַחֶבְרֶ'ה: אָבוּד הוּא
לְאָן הִתְגַּלְגַּלְתָּ יַא דּוּדוּ?
וְהִנֵּה הַ"זֶּקְס" בָּא בְּעֶרֶב אֶחָד
זָרַח אָז יָרֵחַ שֶׁל קַיִץ
וְדוּדוּ חִבֵּק אֶת הַסְּטֶן שֶׁבַּיָּד
וְחֶרֶשׁ יָצָאנוּ בַּלַּיִל...
עִם שַׁחַר הֵבֵאנוּ אוֹתוֹ מִן הַקְּרָב
הַבְּרוֹשׁ צַמַּרְתּוֹ אַט הִרְכִּין.
רַק מִי שֶׁשָּׁכַל אֶת הַטּוֹב בְּרֵעָיו
אוֹתָנוּ יוּכַל לְהָבִין...
רֵעַי, נָא אִמְרוּ וְהַגִּידוּ:
הַעוֹד מְחַיֵּךְ הוּא שָׁם, דּוּדוּ?...
הקלטות (16)
על השיר
דברי יהואש הירשברג בספרו המשותף עם הרצל שמואלי, אלכסנדר אוריה בוסקוביץ': חייו,יצירתו והגותו (הוצאת כרמל, 1995), עמ' 86 - 87:
בוסקוביץ' וחיים חפר חיברו את השיר בימי מלחמת השחרור על-פי הזמנת התיאטרון הקאמרי להצגת "הוא הלך בשדות" של משה שמיר [בבימוי יוסף מילוא]. התיאטרון עצמו לא השתמש בסופו של דבר בשירה, והלהקה הצבאית שבה השתתפו שמואל סגל, שלמה בר-שביט, שושנה רביד, שרגא פרידמן ואחרים קיבלה את הרשות לבצעו. שמואל סגל סיפר כי בוסקוביץ' עבד איתם על "העמדת" השיר (כינוי שהיה מקובל בלהקות לביצוע שיר עם בימוי ותנועה). לדבריו, זה היה אחד השירים הרציניים והחזקים בתכניתם. בין השאר שרו את השיר על קברו של דודו [צ'רקסקי], שנפל בנבי יושע [20.4.1948]. הסולנית הייתה אסתר גמליאלית [צ"ל שושנה גמליאלית. תודה לעמי ירימי על התיקון]. השיר עורר הזדהות כה חזקה בין הורים שכולים עד כי הורים אחדים פנו אליהם בטענה שדודו שבשיר הוא אכן בנם שנפל במלחמת השחרור, וכך נעשה השיר הזה סמל להרבה בנים שנפלו.
לפי כתבה לא מתוארכת ב"מעריב לנוער" (מודבקת בכרטסת של מאיר נוי, עמ' 1163 עד 1167 במקבץ הסרוק), השיר אכן נכתב לזכר דודו צ'רקסקי. חיים חפר בריאיון לעתון "על הצפון" בתאריך 22.1.1998 טען כי חיבר את השיר לפני נפילתו של דודו צ'רקסקי (תודה לעפר גביש על מידע זה), אך הוא נוקב שם בתאריך הכתיבה 1946, השנה בה יצא לאור הרומן "הוא הלך בשדות", שנתיים לפני שעלתה ההצגה במאי 1948.
ההצגה "הוא הלך בשדות" הוצגה לראשונה ב31.5.1948, ואכן בכתבות הראשונות עליה אין זכר לשיר "דודו". ראו באופן בולט הכתבה הארוכה "הצגת בכורה ראשונה במדינת ישראל - "הוא הלך בשדות" בתיאטרון הקאמרי" מאת ד. כ. מלכין (על המשמר, 11.6.1948). הלהקה הצבאית הארצית אכן ביצעה את השיר בתכניתה "אין ספק" (ראו כתבה בעיתון "הארץ", 3.9.1948).
חבריו של דודו עלו להתישבות ברמות נפתלי. חניכיו, חברי הכשרת דפנה שנותרו בחיים אחרי קרבות נבי יושע הקימו את קיבוץ יראון. (תודה למיה לרמן)
מיכה נצר (נ' 1930, רחובות) מְבָאֵר:
- לֵיל הוֹרָדָה הוא לילה של הורדת מעפילים;
- זֵקְסְ = דבר-סוד.
עופר גביש ב"סיפור-רון" "היש עוד פלמ"חניק כמו דודו" (אפריל 2024) טוען על סמך צירוף עדויות נסיבתיות שהשיר אכן נכתב כבר ב1946.
ביצועים נוספים:
- צוות ההצגה "הוא הלך בשדות", בית צבי 2007 (סרטון)
- אריק איינשטיין (1980)
- יפה ירקוני בעיבוד שמעון כהן (לפי הרשום במארז התקליטורים "יפה ירקוני מאז ועד היום" 1998) [היא הקליטה את השיר גם בעיבוד אלכס וייס]
- אריק לביא בעיבוד מאוחר (סרטון)
- קרן הדר עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית בניצוח ירון גוטפריד (2014)
- הזמרת הקלסית מיכל אוקון בליווי ירון רוזנטל בפסנתר
- קונסטנצה הלר בליווי ג'רולד הובר בפסנתר (בגרמנית)
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
קישורים ומשאבים (1)
תיווי: יואב בילינסקי על פי פרסום בדיד, חוברת ב בסדרה "שירים לחיילינו".

