מילים

הָעֶרֶב יוֹרֵד עֲלֵי אֹפֶק בּוֹעֵר
רוּחוֹת בַּצַּמֶּרֶת הִרְטִיטוּ
וְאָנוּ סָבִיב לַמְּדוּרָה נְסַפֵּר
עַל אִישׁ הַפַּלְמָ"ח וּשְׁמוֹ דּוּדוּ:

אִתָּנוּ הָלַךְ בַּמַּסָּע הַמְּפָרֵךְ
אִתָּנוּ סִיֵּר הוּא בַּגְּבוּל
בַּקוּמְזִיץ הָיָה מְזַמֵּר וְעוֹד אֵיךְ
אִתָּנוּ סָחַב מִן הַלּוּל...

הַגִּישׁוּ פִינְגָּ'אן וְהַגִּידוּ:
הֲיֵשׁ עוֹד פַּלְמַחְ'נִיק כְּמוֹ דּוּדוּ?

הָיְתָה לוֹ בְּלוֹרִית מְקֻרְזֶלֶת שֵׁעָר
הָיְתָה לוֹ בַּת צְחוֹק בָּעֵינַיִם
וְעֵת הִקִּיפוּהוּ בָּנוֹת עַד צַוָּאר –
צָחַק הוּא עַד לֵב הַשָּׁמַיִם.

אַךְ "לֵיל הוֹרָדָה" מִן הַלֵּב לֹא יַחְלֹף –
עֵת עֹגֶן בַּחֹשֶׁךְ חָרַק
הוּא יֶלֶד נָשָׂא מִן הַיָּם אֶל הַחוֹף
לִטֵּף אֶת לֶחְיוֹ וְשָׁתַק.

חָשְׁבוּ אָז הַחֶבְרֶ'ה: אָבוּד הוּא
לְאָן הִתְגַּלְגַּלְתָּ יַא דּוּדוּ?

וְהִנֵּה הַ"זֶּקְס" בָּא בְּעֶרֶב אֶחָד
זָרַח אָז יָרֵחַ שֶׁל קַיִץ
וְדוּדוּ חִבֵּק אֶת הַסְּטֶן שֶׁבַּיָּד
וְחֶרֶשׁ יָצָאנוּ בַּלַּיִל...

עִם שַׁחַר הֵבֵאנוּ אוֹתוֹ מִן הַקְּרָב
הַבְּרוֹשׁ צַמַּרְתּוֹ אַט הִרְכִּין.
רַק מִי שֶׁשָּׁכַל אֶת הַטּוֹב בְּרֵעָיו
אוֹתָנוּ יוּכַל לְהָבִין...

רֵעַי, נָא אִמְרוּ וְהַגִּידוּ:
הַעוֹד מְחַיֵּךְ הוּא שָׁם, דּוּדוּ?...
מקור: "חיים חפר: תווים ל"תחמושת קלה"" , ספריית פועלים/הוצאת הקיבוץ הארצי , 1949 , 34 –36

הקלטות (16)

עיבוד: עידו מנור
0:00 0:00
0:00 0:00
אקורדיון: גיל אלדמע
שנת הקלטה: 1959
עיבוד: גיל אלדמע, אלכס וייס
ניצוח: אליעזר חסון
ליווי: להקה כלית לא מזוהה
שנת הקלטה: 1964

העיבודים בתקליט מאת אלכס וייס וגיל אלדמע. אין פירוט מי מהם עיבד איזה שיר, ואולי עיבדו יחד.

נכלל בתקליט: באב אל וואד
ביצוע
0:00 0:00
עיבוד: שמעון כהן
שנת הקלטה: 1966
0:00 0:00
שנת הקלטה: 1956
מקור: תקליט "טריו ערבה"
נכלל בתקליט: יין ישן
0:00 0:00
עיבוד: אלכסנדר אוריה בוסקוביץ'
שנת הקלטה: 1968

באדיבות יצחק תדמור, גבעת ברנר.

ללא ליווי כלי. הביצוע לפי התווים של בוסקוביץ' המוטמעים בדף זה, אם כי המקצב בחלק הבית אינו מדויק.

שירים לדני
נכלל בתקליטור: שירים לדני
0:00 0:00
ניצוח: יעקב רבאו
שנת הקלטה: 10.11.1953

על תקליט השידור: "בביצוע מקהלה מוגדרת [או: מוגברת] של קיבוץ נגבה בליווי תזמורת בניצוח יעקב רבאו". ואולם, בהקלטה מקהלה מעורבת (הגברים מתחילים והנשים מצטרפות) ללא ליווי כלי.

הוקלט בעצרת לגילוי האנדרטה בנגבה במלאת 5 שנים לקרב על הקיבוץ.

פסנתר: פסנתרן/נית לא מזוהה
מקור: תקליטון מסחרי IMF-50 צד [?] 108 בחברת Israeli Music Foundation
עיבוד: מאיר הרניק
ניצוח: מאיר הרניק
ליווי: תזמורת קול ישראל
שנת הקלטה: 6.5.1959

מתוך המופע "היו זמנים: מצעד פזמוני העשור", חלק א. 

הוקלט על ידי קול ישראל.

 

עיבוד: יצחק (זיקו) גרציאני
ליווי: תזמורת גרציאני
שנת הקלטה: 1967
נכלל בתקליט: שירי לוחמים
ביצוע
0:00 0:00
ביצוע
0:00 0:00
ליווי: להקה כלית מהתקליט "היו זמנים"
שנת הקלטה: 1959
נכלל בתקליט: היו זמנים
הקלטת זמרדע ביצוע
0:00 0:00
עיבוד: אסתי לוצקי
שנת הקלטה: 4.2001
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת

הוקלט לקראת יום הזכרון בקיבוץ גבת.
באדיבות אסתי ומשה לוצקי.

על השיר

דברי יהואש הירשברג בספרו המשותף עם הרצל שמואלי, אלכסנדר אוריה בוסקוביץ': חייו,יצירתו והגותו (הוצאת כרמל, 1995), עמ' 86 - 87:

בוסקוביץ' וחיים חפר חיברו את השיר בימי מלחמת השחרור על-פי הזמנת התיאטרון הקאמרי להצגת "הוא הלך בשדות" של משה שמיר [בבימוי יוסף מילוא]. התיאטרון עצמו לא השתמש בסופו של דבר בשירה, והלהקה הצבאית שבה השתתפו שמואל סגל, שלמה בר-שביט, שושנה רביד, שרגא פרידמן ואחרים קיבלה את הרשות לבצעו. שמואל סגל סיפר כי בוסקוביץ' עבד איתם על "העמדת" השיר (כינוי שהיה מקובל בלהקות לביצוע שיר עם בימוי ותנועה). לדבריו, זה היה אחד השירים הרציניים והחזקים בתכניתם. בין השאר שרו את השיר על קברו של דודו [צ'רקסקי], שנפל בנבי יושע [20.4.1948]. הסולנית הייתה אסתר גמליאלית [צ"ל שושנה גמליאלית. תודה לעמי ירימי על התיקון]. השיר עורר הזדהות כה חזקה בין הורים שכולים עד כי הורים אחדים פנו אליהם בטענה שדודו שבשיר הוא אכן בנם שנפל במלחמת השחרור, וכך נעשה השיר הזה סמל להרבה בנים שנפלו.

לפי כתבה לא מתוארכת ב"מעריב לנוער" (מודבקת בכרטסת של מאיר נוי, עמ' 1163 עד 1167 במקבץ הסרוק), השיר אכן נכתב לזכר דודו צ'רקסקי. חיים חפר בריאיון לעתון "על הצפון" בתאריך 22.1.1998 טען כי חיבר את השיר לפני נפילתו של דודו צ'רקסקי (תודה לעפר גביש על מידע זה), אך הוא נוקב שם בתאריך הכתיבה 1946, השנה בה יצא לאור הרומן "הוא הלך בשדות", שנתיים לפני שעלתה ההצגה במאי 1948.

ההצגה "הוא הלך בשדות" הוצגה לראשונה ב31.5.1948, ואכן בכתבות הראשונות עליה אין זכר לשיר "דודו". ראו באופן בולט הכתבה הארוכה "הצגת בכורה ראשונה במדינת ישראל - "הוא הלך בשדות" בתיאטרון הקאמרי" מאת ד. כ. מלכין (על המשמר, 11.6.1948). הלהקה הצבאית הארצית אכן ביצעה את השיר בתכניתה "אין ספק" (ראו כתבה בעיתון "הארץ", 3.9.1948).

חבריו של דודו עלו להתישבות ברמות נפתלי. חניכיו, חברי הכשרת דפנה שנותרו בחיים אחרי קרבות נבי יושע הקימו את קיבוץ יראון. (תודה למיה לרמן)

מיכה נצר (נ' 1930, רחובות) מְבָאֵר:

  • לֵיל הוֹרָדָה הוא לילה של הורדת מעפילים;
  • זֵקְסְ = דבר-סוד.

עופר גביש ב"סיפור-רון" "היש עוד פלמ"חניק כמו דודו" (אפריל 2024) טוען על סמך צירוף עדויות נסיבתיות שהשיר אכן נכתב כבר ב1946.


ביצועים נוספים:

כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

קישורים ומשאבים (1)

© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם