הקטן
גופן
הגדל
גופן
מנגינה לי
מַנְגִּינָה לִי וּנְגִינָה לִי מִיָּמִים מִשֶּׁכְּבָר, מִמִּדְבַּר יָם, מִקֶּרֶן אוֹר, מִמַּחֲזוֹת עַל נְהַר כְּבָר. הֲדוּקַת אֵשׁ וּרְטֻבַּת גִּיל וְרַבָּתִי אֱיָל שְׁטָפַתְנִי זוֹ. מְהַבְהֶבֶת בִּי: עֲלֵה, וּצְלַח וּפְעָל! וְעוֹלָה הִיא וּפוֹרְצָה הִיא עַד-סְגוֹר הַלֵּב הָתָּם, – שִׁיר דָּמִי הוּא, שִׁיר נִצְחִי הוּא, שִׁיר עִבְרִי הוּא שיר מָלֵּא עֹז וָרָם. הֵילִילוּ יוֹשְׁבֵי מָעֹז יָם, בַּת-פְּלֶשֶׁת מַר לָהּ מָר – הַיַּרְדֵּן לָךְ, וְהַלְּבָנוֹן לָךְ, וְהַמִּישׁוֹר וְהָהָר. מִנַּחַל פְּרָת עַד לְבוֹא חֲמַת וְהַמִּדְבָּר בָּהּ רָב הַגְּבוּל תְּתָאֲרוֹ יַד-יָהּ, תִּרְאֶנּוּ עֵין הָעָב. כִבְשׁוּ אֶרֶץ בְּחֶזְקַת-יָד וְנֶאֱחַזְתֶּם בָּהּ, וּבְנִיתֶם בִּנְיַן-עַד לַדּוֹר הַקָּם לָכֶם, הַבָּא!מנגינה לי ונגינה לי מימים משכבר, ממדבר ים, מקרן אור, ממחזות על נהר כבר. הדוקת אש ורטובת גיל ורבתי איל שטפתני זו. מהבהבת בי: עלה, וצלח ופעל! ועולה היא ופורצה היא עד-סגור הלב התם, – שיר דמי הוא, שיר נצחי הוא, שיר עברי הוא שיר מלא עוז ורם. הילילו יושבי מעוז ים, בת-פלשת מר לה מר – הירדן לך, והלבנון לך, והמישור וההר. מנחל פרת עד לבוא חמת והמדבר בה רב הגבול תתארו יד-יה, תראנו עין העב. כבשו ארץ בחזקת-יד ונאחזתם בה, ובניתם בנין-עד לדור הקם לכם, הבא!

פתיחה בנגן חיצוני

מילים: שאול טשרניחובסקי
לחן: צבי בן-יוסף
כתיבה: מינסק, 1916

מַנְגִּינָה לִי וּנְגִינָה לִי מִיָּמִים מִשֶּׁכְּבָר,
מִמִּדְבַּר יָם, מִקֶּרֶן אוֹר, מִמַּחֲזוֹת עַל נְהַר כְּבָר.
הֲדוּקַת אֵשׁ וּרְטֻבַּת גִּיל וְרַבָּתִי אֱיָל
שְׁטָפַתְנִי זוֹ. מְהַבְהֶבֶת בִּי: עֲלֵה, וּצְלַח וּפְעָל!
וְעוֹלָה הִיא וּפוֹרְצָה הִיא עַד-סְגוֹר הַלֵּב הָתָּם, –
שִׁיר דָּמִי הוּא, שִׁיר נִצְחִי הוּא, שִׁיר עִבְרִי הוּא
שיר מָלֵּא עֹז וָרָם.

הֵילִילוּ יוֹשְׁבֵי מָעֹז יָם, בַּת-פְּלֶשֶׁת מַר לָהּ מָר –
הַיַּרְדֵּן לָךְ, וְהַלְּבָנוֹן לָךְ, וְהַמִּישׁוֹר וְהָהָר.
מִנַּחַל פְּרָת עַד לְבוֹא חֲמַת וְהַמִּדְבָּר בָּהּ רָב
הַגְּבוּל תְּתָאֲרוֹ יַד-יָהּ, תִּרְאֶנּוּ עֵין הָעָב.
כִבְשׁוּ אֶרֶץ בְּחֶזְקַת-יָד וְנֶאֱחַזְתֶּם בָּהּ,
וּבְנִיתֶם בִּנְיַן-עַד לַדּוֹר הַקָּם לָכֶם, הַבָּא!
מנגינה לי ונגינה לי מימים משכבר,
ממדבר ים, מקרן אור, ממחזות על נהר כבר.
הדוקת אש ורטובת גיל ורבתי איל
שטפתני זו. מהבהבת בי: עלה, וצלח ופעל!
ועולה היא ופורצה היא עד-סגור הלב התם, –
שיר דמי הוא, שיר נצחי הוא, שיר עברי הוא
שיר מלא עוז ורם.

הילילו יושבי מעוז ים, בת-פלשת מר לה מר –
הירדן לך, והלבנון לך, והמישור וההר.
מנחל פרת עד לבוא חמת והמדבר בה רב
הגבול תתארו יד-יה, תראנו עין העב.
כבשו ארץ בחזקת-יד ונאחזתם בה,
ובניתם בנין-עד לדור הקם לכם, הבא!


בפי שמשון בר נוי

בית ראשון [שורה 6]

שִׁיר דָּמִי הוּא, שִׁיר נִצְחִי הוּא, שִׁיר לִבִּי הוּא


בית ראשון ואחרון - גרסת המקור

בית ראשון [שורה 6]

שִׁיר דָּמִי הוּא, שִׁיר נִצְחִי הוּא, שִׁיר מָלֵּא עֹז וָרָם.

בית אחרון:

הֵילִילוּ יוֹשְׁבֵי מָעֹז יָם, בַּת-פְּלֶשֶׁת מַר לָהּ מָר –
הַיַּרְדֵּן לָךְ, הַלְּבָנוֹן לָךְ, וְהַמִּישׁוֹר הָהָר.
הַגְּבוּל תְּתָאֲרוֹ יַד-יָהּ, תִּרְאֶנּוּ עֵין הָעָב.
כִבְשׁוּ אֶרֶץ בְּחֶזְקַת-יָד וְנֶאֱחַזְתֶּם בָּהּ,
וּבְנִיתֶם בִּנְיַן-עַד לַדּוֹר הַקָּם לָכֶם, הַבָּא!


בתים נוספים (2-7)

בִּקְרֹא עַל שַׁדְמוֹת זְהַב-הַבָּר לַמָּוֶת אֲדֹנָי,
וְהִמְטִיר דָּם עַל מַעֲנִית אֵת וּקְצִירוֹ נֶפֶשׁ חָי,
מַה אַתָּה, דָּמִי, שׁוֹקֵק בִּי, הוֹי דַּם עֲתִּיקֵי דוֹר,
דַּם נְדִיבֵי עָם מִקַּדְמַת דְּנָא, מִיַּרְכְּתֵי שֶׁמֶשׁ וְאוֹר?
קוֹל טָמִיר בָּא מֵרִאשׁוֹן דּוֹר, דּוֹר רַעֲנָן, דּוֹר עָז,
קוֹל דַּם דּוֹר שָׂר עִם אֱלֹהָיו וּלְחַרְבוֹת צָרִים בָּז.

מִי אַתֶּם דָּמַי רוֹתְחִים בִּי? דָּם קְדוֹשֵׁי תַּ"ח וָֹתַ"ט?
אֲנִי לֹא אֶפְשׁוֹט צַוָּאר זֶה – בַּקְּרָב מוּת וְלֹא בִּשְׁמָד!
לֹא, לֹא! אֲנִי לִי סַיִּף יֵשׁ, וְאֶגְרוֹפִי עוֹדוֹ חָם –
בִּפְגוֹעַ חַיַּת אָדָם בִּי, דָּם אֶתֵּן תַּחַת דָּם.

מִי אַתֶּם דָּמַי רוֹתְחִים בִּי? דְּמֵי מְקַדְּשֵׁי אֶת הַשֵּׁם
עַל מוֹקְדֵי אֵשׁ בִּסְפָרַד זוֹ וּבַיָּמִים הָהֵם?
אֵינֶנִּי שֶׂה כִּי אוּבַל כָּךְ לַטֶּבַח וּבַסָּךְ, –
אֶת-רֹאשְׁךָ נַפֵּץ אֶל-הַקִּיר וְלֹא יִרְאוּ צָרִים בָּךְ!

מִי אַתֶּם דָּמַי רוֹתְחִים בִּי? דְּמֵי מֵתִים בְּאֶחָד?
אֲנִי נוֹאַשְׁתִּי מֵאֱלֹהִים, וְעִם אֵלִי אֵינִי רָד,
וּסְפוֹגִי צֶמֶר עַל הַלֵּב נִתְרוֹקֵן מֵאֱלֹהָיו
בִּכְדִי לְמִי שֶׁצִּנָּה לוֹ וּבְחַרְבּוֹ עָלָיו רָב.

מִי אַתֶּם דָּמַי רוֹתְחִים בִּי? דַּם הַמַּכַּבִּים? לֹא!
עֲצַבֵּי שַׁיִשׁ קְדוֹשִׁים לִי בְּמִלְחֶמֶת גּוֹי וָגוֹי.
מִתּוֹךְ שְׁנֵים-עָשָׂר פְּצָעִים זָב גַם דָּמִי זֶה כַּיּוֹם, –
לֹא עַל קַרְקָעִי דָּמִי בָא, וְאִם תַּאְדִּים הַתְּהוֹם.

מִי אַתֶּם דָּמַי רוֹתְחִים בִּי? דְּמֵי דוֹר הַמִּדְבָּר? כָּךְ!
דַּם כּוֹבְשֵׁי כְּנַעַן דָּמִי הוּא, קוֹלֵחַ וְאֵינוֹ נָח.
שׁוּב קוֹרֵא לִי הַשִּׁיר הָעָז, מַנְגִּינַת דָּם וָאֵשׁ:
עֲלֵה בָּהָר וּרְעַץ הַכָּר, כָּל-מַה-שֶּׁתִּרְאֶה – רֵשׁ!
בקרוא על שדמות זהב-הבר למות אדוני,
והמטיר דם על מענית את וקצירו נפש חי,
מה אתה, דמי, שוקק בי, הוי דם עתיקי דור,
דם נדיבי עם מקדמת דנא, מירכתי שמש ואור?
קול טמיר בא מראשון דור, דור רענן, דור עז,
קול דם דור שר עים אלוהיו ולחרבות צרים בז.

מי אתם דמי רותחים בי? דם קדושי ת"ח ות"ט?
אני לוא אפשוט צואר זה - בקרב מות ולא בשמד!
לא, לא! אני לי סייף יש, ואגרופי עודו חם -
בפגוע חית אדם בי, דם אתן תחת דם.

מי אתם דמי רותחים בי? דמי מקדשי את השם
על מוקדי אש בספרד זו ובימים ההם?
אינני שה כי אובל כך לטבח ובסך, –
את-ראשך נפץ אל-הקיר ולוא יראו צרים בך!

מי אתם דמי רותחים בי? דמי מתים באחד?
אני נואשתי מאלוהים, ועים אלי איני רד,
וספוגי צמר על הלב נתרוקן מאלוהיו
בכדי למי שצינה לו ובחרבו עליו רב.

מי אתם דמי רותחים בי? דם המכבים? לא!
עצבי שיש קדושים לי במלחמת גוי וגוי.
מתוך שנים-עשר פצעים זב גם דמי זה כיום, –
לא על קרקעי דמי בא, ואם תאדים התהום.

מי אתם דמי רותחים בי? דמי דור המדבר? כך!
דם כובשי כנען דמי הוא, קולח ואינו נח.
שוב קורא לי השיר העז, מנגינת דם ואש:
עלה בהר ורעץ הכר, כל-מה-שתראה – רש!
ביצוע: מרדכי בן-שחר
עיבוד: שבתי פטרושקה


הקלטות נוספות

פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: שמשון בר-נוי
שנת הקלטה: 2.9.1958

פסנתר: אבנר אהרון

על השיר

 ראו שורות מהשיר גם בלחן לא ידוע.


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.




© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם