מילים (3 גרסאות)
בָּהּ נֻתַּץ מְעֹז הַשָּׂטָן,
בִּמְקוֹם אוֹלְגָה, עַכְשָׁיו שָׁם חֻרְבֹּנֶת,
סִידְנָא-עָלִי אוּדִים שֶׁל עָשָן.
(בחורים, התירו הסוסים)
Розпрягайте, хлопці, коні
Та лягайте спочивать,
А я піду в сад зелений,
В сад криниченьку копать.
Копав, копав криниченьку
У вишневому саду...
Чи не вийде дівчинонька
Рано-вранці по воду?
Вийшла, вийшла дівчинонька
В сад вишневий воду брать,
А за нею козаченько
Веде коня напувать.
Просив, просив відеречка,
Вона йому не дала,
Дарив, дарив з руки перстень,*
Вона його не взяла.
"Знаю, знаю, дівчинонько,
Чим я тебе розгнівив:
Що я вчора ізвечора
Із другою говорив.
Вона ростом невеличка,
Ще й літами молода,
Руса коса до пояса,
В косі стрічка голуба".
עַד הַבֹּקֶר נוּחוּ כָּאן.
וַאֲנִי לַגַּן אֵלֵךְ לִי
וּבְאֵר אֶחְפֹּר בַּגַּן.
כָּךְ בַּגַּן בְּאֵר חָפַרְתִּי
וְנָעִים הָיָה לַחֲשֹׁב
שֶׁתֵּצֵא עַלְמָה עִם שַׁחַר
מַיִם מֵהַבְּאֵר לִשְׁאֹב.
עַלְמַת-חֵן יָצְאָה עִם שַׁחַר,
וְאִתָּהּ יַחְדָּו יוֹצֵא
הַקּוֹזָק - סוּסוֹ מוֹלִיךְ הוּא,
לְהַשְׁקוֹת אוֹתוֹ רוֹצֶה.
דְּלִי כָּבֵד בִּקֵּשׁ מִמֶּנָּהּ,
אֶת הַדְּלִי הִיא לֹא נָתְנָה.
כְּשֶׁהִצִּיעַ לָה טַבַּעַת,
לֹא רָצְתָה שׁוּם מַתָּנָה.
יָפָתִי, אֲנִי יוֹדֵעַ
אֵיךְ הִכְאַבְתִּי לְלִבֵּךְ,
כִּי אֶתְמוֹל רַק הִתְאַהַבְתִּי
בְּעַלְמָה יָפָה מִמֵּךְ.
צְעִירָה יְפַת-עֵינַיִם,
חֲטוּבָה זֹאת הָעַלְמָה.
צַמָּתָהּ עַד הַמָּתְנַיִם,
תָּכֹל הַסֶּרֶט בַּצַּמָּה.
חֶבְרֶ'ה, נָא סוּסִים הַתִּירוּ,
עַד הַבֹּקֶר נוּחוּ כָּאן.
וַאֲנִי לַגַּן אֵלֵךְ לִי
וּבְאֵר אֶחְפֹּר בַּגַּן.
הקלטות (2)
על השיר
השיר העברי נכתב למנגינת השיר העממי-אוקראיני озпрягайте, хлопці, коні ("בחורים התירו הסוסים").
על פי אורי יעקובוביץ':
את המידע על השיר קיבל אורי מאפרים אפרתי בתאריך 26.11.1994. השיר היה משירי הפלמ"ח והושר בתנועות הנוער בשנים 1946-7. הוא חובר ע"י אלמוני אחרי פעולת הפלמ"ח ב-25.11.1945 במסגרתה פוצצו תחנות משטרת-החופים הבריטית בסידנא-עלי ובגבעת אולגה כתגובה לתפיסת אוניית המעפילים "ברל כצנלסון" בידי הבריטים.
מרחיב אלי סט:
המקור העממי-אוקראיני מזוהה עם המאבק לעצמאות אוקראינה והוא נחשב מעין המנון. יש המייחסים את השיר לאנרכיסט האוקראיני איוואן נגרביטסקי, שכתבוֹ בתקופת מלחמת האזרחים (1917-21). לטקסט מספר גרסאות מילים.
השיר שולב בסרטי קולנוע סובייטים אחדים:
- בראשון שבהם בסרט "איוואן", של הבמאי האוקראיני אלכסנדר דובז'נקו (1932), המספר על בניית תחנת-כח על נהר הדנייפר.
- בסרט הקולנוע "שצ'ורס" (1939), גם הוא של הבמאי אלכסנדר דובז'נקו. הסרט שזכה לעידודו של סטאלין, מספר על המהפכן האוקראיני, הבולשביק ניקולאי שצ'ורס.
- ובסרט "הטרקטוריסטים" (1939) של הבמאי איוואן פירייב.
בשלושת הסרטים השיר הוא ללא התוספת "מארוסיה..." שנזכרת להלן.
לשיר יש גרסה עם קטע נוסף שמילותיו: "מארוסיה ראז, דווא, טרי ..." ומנגינתו איננה חלק מהמנגינה הישנה. צפה במקהלה ע"ש וירובני מבצעת גרסה זו.
האזינו לביצוע המקור בביצוע מקהלת הגברים "קייב בונדוריסט קַפֶּלָה" (Київська капeла бандуристiв).
עוד לאותו לחן:
- "על קברים בוכה הרוח"
- גרסה עברית נוספת, מאוחרת יותר, מאת עמוס אטינגר: "שיר הרוכבים" בביצוע "רביעיית מועדון התיאטרון" (תזמון 5:16).
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
קישורים ומשאבים (1)
ביצוע