לְשַׁבֵּר וְלִבְכּוֹת עַל גַּבֵּי שְׁבָרַי - זֶה חֶלְקִי הָאָיֹם, גּוֹרָלִי. יַד אָחִים טוֹבָה לֹא תּוּשַׁט אֵלַי, לְהָגֵן מִפָּנַי עַל שֶׁלִּי. יַד אָחִים טוֹבָה לַשָּׁוְא בַּלֵּילוֹת מְשַׁוֵּעַ אֵלֶיךָ נִיבִי. כְּמוֹ עַל הַר הַזֵּיתִים אַעֲפִּיל לַעֲלוֹת וּקְבָרוֹת מֵעֶבְרֵי נְתִיבִי. לשבר ולבכות על גבי שברי - זה חלקי האיום, גורלי. יד אחים טובה לא תושט אלי, להגן מפני על שלי. יד אחים טובה לשווא בלילות משווע אליך ניבי. כמו על הר הזיתים אעפיל לעלות וקברות מעברי נתיבי.