מילים (2 גרסאות)

עַל הַדֶּרֶךְ עֵץ עוֹמֵד
הוּא עוֹמֵד שָׁחוּחַ
צִפּוֹרֵי הָעֵץ כֻּלָּן
נִתְפַּזְּרוּ בָּרוּחַ

לַמִּזְרָח, לַמַּעֲרָב
וְיִתְרָן הִדְרִימוּ
וְהָעֵץ הֻפְקַר בָּדָד
לַסּוּפוֹת יָהִימוּ
אָז לְאִמָּא סַחְתִּי כָּךְ
"תְּנִי, אִמִּי, אַל פַּחַד
וּבִן רֶגַע אֶהֱפֹךְ
לְצִפּוֹר פּוֹרַחַת

וְאֵשֵׁב לִי עַל הָעֵץ
וּמִזְמוֹר אַנְעִימָה
לוֹ בַּחֹרֶף נֶחָמָה
הוּא יְהִי, הוֹי אִמָּא"

אָמְרָה הָאֵם: "אַל נָא בְּנִי"
וּדְמָעוֹת הִזִּילָה
"פֶּן בְּנִי עַל זֶה הָעֵץ
לִי תִּקְפָּא חָלִילָה"

"עַל עֵינַיִךְ הַיָּפוֹת
צַר, הוֹי אִמָּא," סַחְתִּי
וַאֲזַי מִנֵּיה וּבֵיה
לְצִפּוֹר הָפַכְתִּי

תֵּבְךְּ אִמִּי: "הוֹי אִיצִיק בְּנִי,
קַח בְּשֵׁם שָׁמַיִם
לְפָחוֹת קַח נָא סוּדָר
כִּי תִּצְטַנֵּן בֵּינְתַיִם

עַרְדָּלֶיךָ קַח אִתְּךָ
כִּי עַז הַחֹרֶף יְהִי
הַפַּרְוָה רְכֹס הֵיטֵב
אוֹי לִי, בְּכִי וָנֶהִי!

וְאַל תִּשְׁכַּח הָאֲפֻדָּה
לְבַש אוֹתָהּ, פּוֹחֵחַ
אִם בֵּין שׁוֹכְנֵי עָפָר אֵינְךָ
רוֹצֶה לְהִתְאָרֵחַ"

בְּדֵי עָמָל אֶפְרֹשׂ כְּנָפַי
כִּי רַב, כִּי רַב הַלְּבוּשׁ הוּא
שֶבּוֹ עָטוֹף עָטְפָה אִמִּי
בֶּן כָּנָף חָלוּשׁ הוּא

וּבְעֵינֵי אִמִּי אָצִיץ
נַפְשִׁי בִּי מִשְׁתּוֹחַחַת
מָנְעָה מִמֶּנִּי אַהֲבָתָהּ
לִהְיוֹת צִפּוֹר פּוֹרַחַת
אויפֿן װעג שטייט אַ בוים,
שטייט ער אײַנגבויגן;
אַלע ייגל פֿונעם בוים
זענען זיך צעפֿלויגן:

דרײַ קיין מזרח, דרײַ קיין מערב,
און דער רעשט קיין - דרום,
און דעם בוים געלאָזט אַליין
הפֿקר פֿאַרן שטורעם.

זאָג איך צו דער מאַמע : "הער,
זאָלסט מיר נאָר נישט שטערן,
װעל איך, מאַמע, איינס און צװיי
באַלד אַ פֿויגל װערן".

"איך װעל זיצן אויפֿן בוים
און װעל אים פֿאַרװיגן,
איבערן װינטער מיט אַ טרייסט,
מיט א שיינעם ניגון".

זאָגט די מאַמע : "ניטע, קינד",
און זי װיינט מיט טרערן.
"קענסט חלילה אויפֿן בוים
מיר פֿאַרפֿרוירן װערן".

זאָג איך : "מאַמע, ס´איז אַ שאָד
דײַנע שיינע אויגן" -
און איידער װאָס, און איידער װען,
בין איך מיר אַ פֿויגל.

װיינט זי מאמע : "איציק קרוין,
נעם, אום גאָטעס װילן,
נעם כאָטש מיט א שאַליקל,
זאָלסט זיך נישט פֿאַרקילן.

די קאַלאָשן נעם דיר מיט,
ס´גייט אַ שאַרפֿער װינטער -
און די קוטשמע טו דיר אָן,
װיי איז מיר, און װינד מיר.

און דאָס װינטער-לייבל נעם,
טו עס אָן, דו שׁוטה,
אויב דו װילסט נישט זײַן קיין גאַסט
צװישן אַלע טויטע".

כ´הויב די פֿליגל - ס´איז מיר שװער,
צו פֿיל, צו פֿיל זאַכן,
האָט די מאַמע אָנגעטאָן,
דעם ייגעלע דעם שװאַכן.

קוק איך טרויעריק מיר אַרײַן
אין דער מאַמעס אויגן -
ס´האָט איר ליבשאַפֿט נישט געלאָזט
װערן מיך אַ פֿויגל..

אויפֿן װעג שטייט אַ בוים,
שטייט ער אײַנגעבויגן,
אַלע ייגל פֿונעם בוים
זענען זיך צעפֿלויגן.

הקלטות (4)

0:00 0:00
ביצוע כלי
0:00 0:00
ביצוע בשפת המקור (יידיש)
0:00 0:00
פסנתר: תומר לב
קלרינט: אלי חפץ

בוצע במופע פומבי לא מזוהה.

ביצוע בשפת המקור (יידיש)
0:00 0:00
פסנתר: פסנתרן/נית לא מזוהה
שנת הקלטה: 1959? 1965?

שלא כרוב שירי התקליט, בשיר זה הליווי הוא בפסנתר.

נכלל בתקליט: חנה אהרוני בשירי עם

על השיר

תרגום לשיר של איציק מנגר שהתפרסם מאוחר יותר בתרגומה של נעמי שמר משנות השבעים. שרה לופז, שהשיר בנוסח בנימין טנא מופיע בפנקס שירים שלה משנת 1962, מעידה כי השיר בנוסח זה אכן זומר בפועל.

נוסח עברי מוקדם יותר המתפלמס עם המקור הוא "שיר על עץ". מנגר כתב את שירו . קראו בהרחבה בבלוג של דוד אסף "עונג שבת": מסע מן הכורסא: בעקבות "על הדרך עץ עומד": חלק א (25.4.2014) - השיר ביידי ומקורו בעקבות המקור היידי שזכה לנוסח העברי "על השביל עץ עומד"; חלק ב (16.5.2014) - תרגומים לעברית והלחנות חדשות (כולל לחנים של דפנה אילת ובני נגרי לנוסח טנא, ותרגומים נוספים מאת נתן יונתן, יעקב אורלנד, מרדכי סבר ומרדכי אמתי; בנוסף קיים תרגום של אבי קורן), חלק ג (29.5.2014) - השפעות ופולמוס.

ב"אנתולוגיה לשירי עם ביידיש" מיוחס הלחן לפיליפ לסקובסקי, ואולם זיהוי זה ככל הנראה שגוי. מאיר נוי בכרטסת היידיש שלו מפקפק בזיהוי [רושם: "?!"], וכן בערך על פיליפ לסקובסקי בSolo vocal works on Jewish themes בעריכת Kenneth Jaffe נזכרים שירים אחדים שלו אך לא השיר הידוע הזה.

ב"ספר השירים לתלמיד" רשום כי הלחן "עממי יידי על פי עממי רומני", לא ברור על סמך מה.

השיר נדפס ב"מעריב" 16.4.1965 בעמוד 22.

כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

קישורים ומשאבים (2)

© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם