מילים

🔗 שיתוף 📋 העתקה
אֵין כֹּחַ לִסְבֹּל עוֹד, לָשֵׂאת אֶת הָעֹל,
הַחֶרְפָּה וִיסּוּרֵי הַנֶּפֶשׁ
לִבָּתִי הַדְּווּיָה שׁוֹאֶגֶת בְּקוֹל:
לַחֹפֶשׁ, לַחֹפֶשׁ, לַחֹפֶשׁ.

כְּאָסִיר הַסָּגוּר בְּכִלְאוֹ הַצַּר
בִּנְחֻשְׁתָּיו, בְּאֵימַת הַסּוֹהַר,
כֵּן אֶכְמַהּ לִגְאֻלָּה מֵחֹשְכִי הַמַּר:
לַזֹּהַר, לַזֹּהַר, לַזֹּהַר!

הוֹי, נוֹדֵד הַמְּעֻנֶּה וְנִרְדַּף כָּל הַיּוֹם
בְּחֵמָה, בְּשִׂנְאָה יוֹקֶדֶת
מַה חַמָּה, מַה קְדוֹשָׁה וִיקָרָה לַלְּאֹם
מוֹלֶדֶת, מוֹלֶדֶת, מוֹלֶדֶת!

הוֹי, מִי עוֹד בָּעוֹלָם יִדָּמֶּה אֵלָי
בְּעָנְיִי, בְּשִׁבְרִי, בְּשֵׂאתִי.
מַה נַפְשִּׁי תִּכְלֶּה לִקְרֹא: עוֹדִי חָי:
בְּבֵיתִי! בְּבֵיתִי! בְּבֵיתִי!

על השיר

ביצועים:

על-פי מאיר נוי, השיר נכתב תחילה ברוסית על-ידי לייב יפה ותורגם לעברית על-ידי ק"י סילמן. מנגינת השיר, לפי נוי, מצלצלת כלחן מהפכה ממוצא רוסי. המוסיקאי איליה דובוסרסקי מציין כי אינו מזהה את השיר, אם כי המלוס דומה לשירים רוסיים ויש סבירות גבוהה שהמקור הנו בעל אופי מהפכני או שיר-לכת (בתקופת המהפכה הרוסית נכתבו/הושרו הרבה מאוד שירים בסגנון מארש).

על-פי אליהו הכהן, תרגומו של סילמן הושר בימי הרעב והייאוש של המלחמה ובימי גירוש תל-אביב. עם זאת, השיר חובר עוד לפני המלחמה ונדפס בשנת תר"ע יחד עם "ילדה ילדתי" בחוברת בסדרה "שירים לעם" שהוציא סילמן בהוצאת "סנונית". הפירוט מופיע בקטלוג הספרייה הלאומית, ואם כי העותק שלהם אבד (ואין עותק באף ספרייה אחרת בישראל) זו כנראה החוברת שהתקבלה למערכת העיתון "מוריה" בתאריך 3.6.1910.

השיר הופיע בדפוס בתרפ"ב (1922/1923) ועם תווי הלחן הזה בשני מקורות: ב"ספר השירים" של אידלסון וב"כינור ציון" [במהדורה מאוחרת עם תווים].

כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

תווים (1)

© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם