מילים

שִׁיר הַמַּעֲלוֹת
בְּשׁוּב אֲדֹנָי אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים
אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה
אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל אֲדֹנָי לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה
הִגְדִּיל אֲדֹנָי לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים

שׁוּבָה אֲדֹנָי אֶת שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב
הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ
הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע
בֹּא יָבֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו

הקלטות (12)

0:00 0:00
שנת הקלטה: 1933
מקור: הסרט "חלום עמי"
0:00 0:00
שנת הקלטה: 17.1.1996

  • מתוך חומרי "המדור להווי ומסורת יהודית" ורשת מורשת, ששודרו בקול ישראל.

0:00 0:00
עיבוד: אלון אוחנה
שנת הקלטה: 2016
מתיישבים ושרים
נכלל בתקליטור: מתיישבים ושרים
0:00 0:00
עיבוד: שרה שוהם
ניצוח: רונית שפירא
שנת הקלטה: 2008
רוח וחול
נכלל בתקליטור: רוח וחול
0:00 0:00
ניצוח: אברהם פרי
פסנתר: מרק שבינר
שנת הקלטה: 2009
מקור: התקליטור "פתחו לי שערי צדק"

ביצוע חזני בליווי מקהלת רינטון

ביצוע
0:00 0:00
עיבוד: ברק עודד
שנת הקלטה: 17.3.2011
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
ביצוע
0:00 0:00
שנת הקלטה: 2014
מקור: תקליטור משפחתי
0:00 0:00
שנת הקלטה: 2008
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
נכלל בתקליטור: קבוצת גבע: שירי כיפור
בתקליטור מלווים:
פסנתר חשמלי: ישראל בן-חיים
ביצוע כלי
גיטרה: דני ברוש
חליל: אילן אונה
0:00 0:00
מקור: תקליטור ביתי

ביצוע כֵּלִי: חליל + גיטרה

0:00 0:00
שנת הקלטה: 23.8.2009
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת

על השיר

המילים: תהלים קכ"ו

הלחן התפרסם בביצועו של יוסל'ה רוזנבלט. בספרייה הלאומית מיוחס הלחן למינקובסקי, ומינקובסקי מזוהה כמלחין השיר גם בפרסומים מאוחרים כגון ספרו של נתן שחר "שיר שיר עלה נא", אך לא ברור על סמך מה. ענת רובינשטיין מוסרת כי איששה את הזיהוי: מרדכי סובול מסר מפי שלמה רביץ כי הכיר אישית את מינקובסקי בעת חיבור הלחן והלחן היה שלו.  עם זאת, לא נשתמר כתב יד, והלחן לא נזכר בדברים מוקדמים שנכתבו על מינקובסקי כגון "פנחס מינקובסקי זכרונו לברכה" (דוד מרגלית בעיתון "העולם", 29.1.1948). נשמח למידע מוצק יותר לגבי זיהוי המלחין.

על הלחן מספר חנן זוסמן:

דומה שלחנו של מינקובסקי לשיר המעלות (תהלים קכ"ו) מדגים היטב את החזנות אותה שאף ליצור ולהנחיל. זהו גם פרק החזנות הידוע ביותר בציבור הרחב וזהו גם לחנו היחידי (!) של מינקובסקי ששרד את שיניו הנמרצות של הזמן. צחוק הגורל הוא שגם זה הודות להקלטה המפורסמת של החזן יוסף (יוסל'ה) רוזנבלט שהיה הראשון להקליט את היצירה (רוזנבלט ומינקובסקי היו קרובי משפחה וילידי אותה העיר) למרות התנגדותו הנחרצת של מינקובסקי להקלטות (ראה כאן).
עדות לפופלאריות ולאהדה שבה נתקבלה היצירה ניתן למצוא בעובדה שחוגי הציונות הדתית הציעוה כהמנון הלאומי, הצעה שנדחקה לבסוף מפניה של "התקווה". יש בלחן התאמה נפלאה לרוח המזמור וזרימה אורגנית עם כללי הפיסוק והטעמים. המזמור עצמו רווי בכיסופי גאולה. יש בו תחושת עצב קיומי ואיזו עגמומיות שנובעת מהתמשכות הגלות ומאי-הוודאות לגבי זמן הגאולה. כן עולה ממנו התחושה כאילו הגאולה היא פרי חלום או הזיה. עם זאת יש במזמור גם שמחה זהירה ושברירית שמקורה בתקוותו היוקדת של העם לגאולה המיוחלת. לחנו של מינקובסקי מיטיב להעביר תחושות אלה. יש בלחן איזו מידה של עצבות חולמנית ויחד עמה גם שמחה וחגיגיות הנובעות מהאמונה שלא נתעממה בגאולת הד.

השיר בלחן זה בביצועים נוספים:

מלבד הלחנים הנוספים למילים אלו הנמצאים בזמרשת, בשנת 2021 הוציא לאור אורי אהרן את הספר "מעלות השיר" ובו 71 לחנים אשכנזיים שונים ל"שיר המעלות".

כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

קישורים ומשאבים (2)

© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם