הקטן
גופן
הגדל
גופן
צימוקים ושקדים
בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, בְּאֹפֶל הַחֶדֶר יוֹשֶׁבֶת נוּגָה בַּת-צִיּוֹן לְבַדָּהּ בְּנָהּ יְחִידָהּ מְנִיעָה הִיא כְּסֵדֶר וְשִׁיר הִיא שָׁרָה בִּנְעִימָה נֶחְמָדָה: הַי לִי לוּ לִי.... תַּחַת עֶרֶשׂ בְּנִי יְחִידִי צַח-לָבָן לוֹ נִצָּב שָׁם גְּדִי הַגְּדִי לַיָּרִיד הוּא נוֹסֵעַ לִקְנוֹת צִמּוּקִים וּשְׁקֵדִים. תּוֹרָה וּמִסְחָר הוּא יוֹדֵעַ נוּמָה, בְּנִי, נוּמָה נִים. בְּנִי, בְּשִׁיר זֶה נְבוּאָה מִסְתַּתֶּרֶת: הָיֹה עוֹד תִּהְיֶה מְפֻזָּר בָּעוֹלָם תִּסְחַר בִּתְבוּאָה וּסְחוֹרָה גַּם אַחֶרֶת תַּרְוִיחַ הַרְבֵּה רְוָחִים בְּכֻלָּם! הַי לִי לוּ לִי.... עֵת תִּגְדַּל, תִּתְעַשֵּׁר, יְחִידִי אַל תִּשְׁכַּח – הִשָּׁאֵר יְהוּדִי! הַגְּדִי לַיָּרִיד הוּא נוֹסֵעַ... יַגִּיעַ עוֹד זְמַן מִסְחַר נְיָרוֹת-עֵרֶךְ וְכָל הָעוֹלָם בּוּרְסָאוֹת יִתְמַלֵּא! וְכָל בַּנְקַאי הוּא לְךָ יִכְרַע בֶּרֶךְ – תַּרְוִיחַ הַרְבֵּה וְעָלֹה תַּעֲלֶה! הַי לִי לוּ לִי... עֵת תִּגְדַּל, תִּתְעַשֵּׁר... רַכֶּבֶת בַּרְזֶל תִּהְיֶה מִתְגַּלְגֶּלֶת יִסְּעוּ קַטָּרִים עַל-פְּנֵי הַתֵּבֵל: תִּסְלֹל לָהּ דְּרָכִים שֶׁל בַּרְזֶל וְשֶׁל פֶּלֶד – וְרֶוַח גָּדוֹל גַּם מִזֶּה תְּקַבֵּל! הַי לִי לוּ לִי.... עֵת תִּגְדַּל, תִּתְעַשֵּׁר... אַךְ יוֹם עוֹד יָבוֹא, תִּמְאַס בְּכָל רֶוַח תָּשׁוּב תִּתְגַּעְגֵּעַ עַל אֶרֶץ אָבוֹת תָּשׁוּב אֶל אַרְצֶךָ בְּשִׁיר וּבְשֶׁבַח בַּנִּיר, בַּקָּצִיר וּבַכֶּרֶם לַעֲבֹד. הַי לִי לוּ לִי.... כִּי הַגְּדִי לְעוֹלָם נִשְׁאָר גְּדִי וְאַתָּה הוּא הַגְּדִי, יְחִידִי! הַגְּדִי אֶל הַכֶּרֶם פּוֹסֵעַ לִלְקֹט צִמּוּקִים וּשְׁקֵדִים תּוֹרָה וְעָמָל הוּא יוֹדֵעַ נוּמָה, בְּנִי, נוּמָה נִים!בבית המקדש באופל החדר יושבת נוגה בת ציון לבדה בנה יחידה מניעה היא כסדר ושיר היא שרה בנעימה נחמדה הי לי לו לי תחת ערש בני יחידי צח לבן לו ניצב שם גדי הגדי ליריד הוא נוסע לקנות צימוקים ושקדים תורה ומסחר הוא יודע נומה בני נומה נים בני בשיר זה נבואה מסתתרת היה עוד תהיה מפוזר בעולם תסחר בתבואה וסחורה גם אחרת תרוויח הרבה רווחים בכולם הי לי לו לי עת תגדל תתעשר יחידי אל תשכח הישאר יהודי הגדי ליריד הוא נוסע יגיע עוד זמן מסחר ניירות ערך וכל העולם בורסאות יתמלא וכל בנקאי הוא לך יכרע ברך תרוויח הרבה ועלה תעלה הי לי לו לי עת תגדל תתעשר רכבת ברזל תהיה מתגלגלת ייסעו קטרים על פני התבל תסלול לה דרכים של ברזל ושל פלד ורווח גדול גם יזה תקבל הי לי לו לי עת תגדל תתעשר אך יום עוד יבוא תמאס בכל רווח תשוב תתגעגע על ארץ אבות תשוב אל ארצך בשיר ובשבח בניר בקציר ובכרם לעבוד הי לי לו לי כי הגדי לעולם נשאר גדי ואתה הוא הגדי יחידי הגדי אל הכרם פוסע ללקוט צימוקים ושקדים תורה ועמל הוא יודע נומה בני נומה נים

פתיחה בנגן חיצוני

מילים: אברהם גולדפאדן
תרגום: שמשון מלצר
לחן: אברהם גולדפאדן

בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, בְּאֹפֶל הַחֶדֶר
יוֹשֶׁבֶת נוּגָה בַּת-צִיּוֹן לְבַדָּהּ
בְּנָהּ יְחִידָהּ מְנִיעָה הִיא כְּסֵדֶר
וְשִׁיר הִיא שָׁרָה בִּנְעִימָה נֶחְמָדָה:
הַי לִי לוּ לִי....

תַּחַת עֶרֶשׂ בְּנִי יְחִידִי
צַח-לָבָן לוֹ נִצָּב שָׁם גְּדִי
הַגְּדִי לַיָּרִיד הוּא נוֹסֵעַ
לִקְנוֹת צִמּוּקִים וּשְׁקֵדִים.
תּוֹרָה וּמִסְחָר הוּא יוֹדֵעַ
נוּמָה, בְּנִי, נוּמָה נִים.

בְּנִי, בְּשִׁיר זֶה נְבוּאָה מִסְתַּתֶּרֶת:
הָיֹה עוֹד תִּהְיֶה מְפֻזָּר בָּעוֹלָם
תִּסְחַר בִּתְבוּאָה וּסְחוֹרָה גַּם אַחֶרֶת
תַּרְוִיחַ הַרְבֵּה רְוָחִים בְּכֻלָּם!
הַי לִי לוּ לִי....

עֵת תִּגְדַּל, תִּתְעַשֵּׁר, יְחִידִי
אַל תִּשְׁכַּח – הִשָּׁאֵר יְהוּדִי!
הַגְּדִי לַיָּרִיד הוּא נוֹסֵעַ...

יַגִּיעַ עוֹד זְמַן מִסְחַר נְיָרוֹת-עֵרֶךְ
וְכָל הָעוֹלָם בּוּרְסָאוֹת יִתְמַלֵּא!
וְכָל בַּנְקַאי הוּא לְךָ יִכְרַע בֶּרֶךְ –
תַּרְוִיחַ הַרְבֵּה וְעָלֹה תַּעֲלֶה!
הַי לִי לוּ לִי...

עֵת תִּגְדַּל, תִּתְעַשֵּׁר...

רַכֶּבֶת בַּרְזֶל תִּהְיֶה מִתְגַּלְגֶּלֶת
יִסְּעוּ קַטָּרִים עַל-פְּנֵי הַתֵּבֵל:
תִּסְלֹל לָהּ דְּרָכִים שֶׁל בַּרְזֶל וְשֶׁל פֶּלֶד –
וְרֶוַח גָּדוֹל גַּם מִזֶּה תְּקַבֵּל!
הַי לִי לוּ לִי....

עֵת תִּגְדַּל, תִּתְעַשֵּׁר...

אַךְ יוֹם עוֹד יָבוֹא, תִּמְאַס בְּכָל רֶוַח
תָּשׁוּב תִּתְגַּעְגֵּעַ עַל אֶרֶץ אָבוֹת
תָּשׁוּב אֶל אַרְצֶךָ בְּשִׁיר וּבְשֶׁבַח
בַּנִּיר, בַּקָּצִיר וּבַכֶּרֶם לַעֲבֹד.
הַי לִי לוּ לִי....

כִּי הַגְּדִי לְעוֹלָם נִשְׁאָר גְּדִי
וְאַתָּה הוּא הַגְּדִי, יְחִידִי!
הַגְּדִי אֶל הַכֶּרֶם פּוֹסֵעַ
לִלְקֹט צִמּוּקִים וּשְׁקֵדִים
תּוֹרָה וְעָמָל הוּא יוֹדֵעַ
נוּמָה, בְּנִי, נוּמָה נִים!
בבית המקדש באופל החדר
יושבת נוגה בת ציון לבדה
בנה יחידה מניעה היא כסדר
ושיר היא שרה בנעימה נחמדה
הי לי לו לי

תחת ערש בני יחידי
צח לבן לו ניצב שם גדי
הגדי ליריד הוא נוסע
לקנות צימוקים ושקדים
תורה ומסחר הוא יודע
נומה בני נומה נים

בני בשיר זה נבואה מסתתרת
היה עוד תהיה מפוזר בעולם
תסחר בתבואה וסחורה גם אחרת
תרוויח הרבה רווחים בכולם
הי לי לו לי

עת תגדל תתעשר יחידי
אל תשכח הישאר יהודי
הגדי ליריד הוא נוסע

יגיע עוד זמן מסחר ניירות ערך
וכל העולם בורסאות יתמלא
וכל בנקאי הוא לך יכרע ברך
תרוויח הרבה ועלה תעלה
הי לי לו לי

עת תגדל תתעשר

רכבת ברזל תהיה מתגלגלת
ייסעו קטרים על פני התבל
תסלול לה דרכים של ברזל ושל פלד
ורווח גדול גם יזה תקבל
הי לי לו לי

עת תגדל תתעשר

אך יום עוד יבוא תמאס בכל רווח
תשוב תתגעגע על ארץ אבות
תשוב אל ארצך בשיר ובשבח
בניר בקציר ובכרם לעבוד
הי לי לו לי

כי הגדי לעולם נשאר גדי
ואתה הוא הגדי יחידי
הגדי אל הכרם פוסע
ללקוט צימוקים ושקדים
תורה ועמל הוא יודע
נומה בני נומה נים
ביצוע: שרה לש
עיבוד: מרק לברי
שנת הקלטה: 25.9.1957
ניצוח: מרק לברי


על השיר

אחד התרגומים לשיר היידי "ראָזשינקעס מיט מאַנדלען" מתוך האופרטה "שולמית".

בחג המחזור של קבוצת "חבצלת" בעין כרמל (1965), הושרו שני הבתים הראשונים של השיר על ידי בתיה איבו (גורודצקי), בת המחזור, כחלק מהצגה שהעלו הבוגרים בערב האירוע. ההצגה עסקה בתולדות הקיבוץ והשיר ייצג את ילדותם של מייסדיו שהגיעו מפולין. המחזה נכתב ובוים ע"י אריה אורי, חבר מעגן מיכאל. 

ר' "צימוקים ושקדים" בתרגומו של שמואל פישר ומשם הפניות למידע נוסף.


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.
תגיות

שירי ערש  





© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם