מילים (3 גרסאות)
עֶלֶם ועַלְמָה טוֹבִים.
אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ אָהָבוּ
וּבְכָל זֹאת הָיוּ עֲצוּבִים.
שְׁנֵיהֶם הָיוּ אֲהוּבִים
מָה אָהֲבוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ
וּבְכָל זֹאת הָיוּ עֲצוּבִים
לָעֶלֶם כֶּסֶף אַיִן
לַאֲבִי הָעַלְמָה כֶּסֶף רַב
בָּא הָעֶלֶם לָעַלְמָה
גֵּרְשָׁהוּ מִן הַבַּיִת הָאָב
אַב הַנַּעֲרָה לֹא חִכָּה הַרְבֵּה
חִישׁ נְתָנָהּ לְאַחֵר
וּכְשֶׁנּוֹדַע זֹאת לָעֶלֶם בַּמַּרְתֵּף
גָּוַע שָׁם כִּגְווֹעַ כִּגְו ֹעַ הַנֵּר
שָׁמְעָה זֹאת הָעַלְמָה כִּי אֵינֶנּוּ
עָזְבָה אֶת בֵּיתָהּ וַתִּבְרַח
חִישׁ אֶל קִבְרוֹ הִיא הָלְכָה
וְיַד בְּנַפְשָׁהּ שָׁם תִּשְׁלַח
דֶּלֶת הַקֶּבֶר הוּרְמָה
הַבּוֹר לְפָנֶיהָ נִפְתַּח
אֶת הַחַרְסִית הֵסִירָה
וּבְחֹם רַב נָשְׁקָה אֶת עֵינָיו
אָז דֶּלֶת הַקֶּבֶר נִסְגְּרָה
הַבָּחוּר מְשָכָהּ חִישׁ אֵלָיו
תַּחַת אֶבֶן הַמַּצֵּבָה
אֲהוּבִים קְבוּרִים שָׁם לָעַד
אַ מאָל איז געװעזן אַ מיידל
האָט זי אַ ייִנגל געליבט
עס ליבט אויך דאָס ייִנגל דאָס מיידל
זײַנען זיי ביידע באַטריבט
דאָס ייִנגל איז אָרעם, אוי, אָרעם
דער פֿאָטער דעם מיידלס אַ גבֿיר
װײַזט ער דער פֿאָטער, דער רײַכער
דעם אָרעמען ייִנגל די טיר
דעם פֿאָטער מוז פֿאָלגן דאָס מיידל
מען פֿירט צו דער חופּה זי פֿײַן
עס גייט װי אַ ליכט אויס דאָס ייִנגל
און שטאַרבט אין זײַן קעלער אליין
דערהערט זי אַז ער איז געשטאָרבן
און שלײַכט זיך אַרויס פֿון דער שטוב
קומט זי צום קבֿר צום ליבן
עפֿנט זיך פֿאַר איר דער גרוב
שטרעקט די הענט אויס דער טויטער
װערט זי צום קבֿר געצויגן
נעמט זי אַראָפּ די שאַרבן
קושט די פֿאַרשלאָסנע אויגן
עפֿנט די אויגן דער טויטער
און נעמט זי אַרום מיט אַ האַנט
שליסט זיך דער גרוב איבער װידער
לעבן זיי ביידע בײַנאַנד.
הקלטות (4)
על השיר
התווים מובאים באדיבותו של צבי שביט.
מספרת פרופ' רִנה שפירא:
שיר עצוב עם מילים עצובות ולחן עצוב שהיינו שרים ליד המדורה בתנועות הנוער, תוך שאנו נעים מצד לצד וחשים שהשואה, המדינה שבדרך וכל עצב העולם מונחים על כתפנו...
אורי יעקובוביץ מוסר:
במכתבו של מאיר נוי ז"ל אליי מתאריך 14.4.1991 הוא כותב: "הלחן מזכיר מאוד את השיר ביידיש "אונטער די גרינינקע ביימעלעך" של ביאליק". במכתב זה צירף מאיר נוי שרטוט תווי השיר עם המלים ששלח לו נחומי הרציון ובצירוף הערותיו של האחרון:
"מחברים לא ידועים. הושר בתנועת הנוער העובד בשנות ה- 50. זכור לי שהיינו שרים אותו ב"פעולות", בתנועת הנוער העובד, בחדרה, בגילאי 18-16, בשנים 1959-1957. למדנו השיר מהמדריך או מאחת הבנות, שהביאה אותו והנחילה לנו מורשת זמרת תנועות הנוער אז. הושר במסגרת "השירים הרוסיים", אך אין ערובה שהוא אכן רוסי, רק שהתאים לסגנון ולאווירה".
ראו גם בקבר, תרגום אחר של הבלדה.
על הלחן: השיר היידי נדפס בשנת 1917 בליווי תווים של מיכל גלברט. גלברט הלחין את כל השיר, כך שהסיפור הממושך זוכה גם ללחן ממושך. גם הבית הראשון אצל גלברט מתחיל באופן אחר לגמרי, אך שורות 3 - 4 הן הבסיס לנוסח שרשם צבי שביט, ששרה עמליה חקל וששרות באופן חלקי בנות משמרות. בגרסת הלחן ששר דוד פיינשטיין (וכן אביב קלר, אף הוא מראש פינה) לא מופיעה כלל השורה שמקורה אצל גלברט.
מעל המילים בתרגום החלופי "בקבר" רשום כי המלחין הוא [אברהם משה] ברנשטיין.
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
תווים (1)