מילים (3 גרסאות)
אֵינֶנִּי שָׁם, חֲבִיבָתִי.
בְּכוּר עַבְדוּת, עָמָל וָצַעַר
שָׁם מְקוֹם מְנוּחָתִי!
אַל תְּבַקְּשִׁי אֵי דְּרוֹר יָרִיעַ!
אֵינֶנִּי שָׁם, חֲבִיבָתִי.
בַּרְזֶל כְּבָלִים צְלִילוֹ יַשְׁמִיעַ
שָׁם מְקוֹם מְנוּחָתִי!
אַל תְּבַקְּשִׁי עַל יַד מִזְרֶקֶת
אֵינֶנִּי שָׁם, חֲבִיבָתִי.
בִּנְוֵה דִּמְעָה וְשֵׁן חוֹרֶקֶת
שָׁם מְקוֹם מְנוּחָתִי!
וְאִם אָמְנָם תֶּאֶהֱבִינִי
לְכִי הֲלוֹם, חֲבִיבָתִי.
וְאֶל לִבֵּךְ, אָנָּא אַמְּצִינִי,
פֹּה בִּמְקוֹם מְנוּחָתִי!
ניט זוך מיך, װוּ די מירטן גרינען!
געפֿינסט מיך דאָרטן ניט, מײַן שאַץ;
װוּ לעבנס װעלקן בײַ מאַשינען,
דאָרטן איז מײַן רועפּלאַץ.
ניט זוך מיך, װוּ די פֿייגל זינגען!
געפֿינסט מיך דאָרטן ניט, מײַן שאַץ;
אַ שקלאַף בין איך, װוּ קייטן קלינגען,
דאָרטן איז מײַן רועפּלאַץ.
ניט זוך מיך, װוּ פֿאָנטאַנען שפּריצן!
געפֿינסט מיך דאָרטן ניט, מײַן שאַץ;
װוּ טרערן רינען, ציינער קריצן,
דאָרטן איז מײַן רועפּלאַץ.
און ליבסטו מיך מיט װאַרער ליבע,
טאָ קום צו מיר, מײַן גוטער שאַץ;
און הײַטער אויף מײַן האַרץ דאָס טריבע,
און מאַך מיר זיס מײַן רועפּלאַץ.
תִּרְאִי אוֹתִי, אֲהוּבָתִי.
בֵּין מְכוֹנוֹת שׁוֹחֲקוֹת חַיִּים
שָׁם מְקוֹם מְנוּחָתִי.
לֹא בִּין צִפֳּרִים שָׁרוֹת
תִּרְאִי אוֹתִי, אֲהוּבָתִי.
בֵּין עֲבָדִים, בְּשַׁרְשָׁרוֹת
שָׁם מְקוֹם מְנוּחָתִי.
לֹא לְיַד מַעְיָן נוֹבֵעַ
תִּרְאִי אוֹתִי, אֲהוּבָתִי.
שֵׁן חוֹרֶקֶת, לֵב דּוֹמֵעַ,
שָׁם מְקוֹם מְנוּחָתִי.
וְאִם אַהֲבָתֵךְ כֵּנָה הִיא
בּוֹאִי אֵלַי, אֲהוּבָתִי.
הָקֵלִּי עַל לִבִּי, הַמְתִּיקִי
אֶת מְקוֹם מְנוּחָתִי.
ביידיש קשה, לפעמים, לדעת אם השיר פונה לגבר או לאשה. יש מלה אחת בבית הרביעי ממנה אפשר להבין שהדוברת בשיר היא פועלת שפונה אל אהובה, ולא להפך. אני, כשתרגמתי, נצמדתי למה שהכרתי מימים ימימה: גבר ששר לאשה.
הקלטות (6)
על השיר
הכותרת המקורית (יידיש): מײַן רוע-פלאץ (Mein Ruhe Platz).
שיר ששר פועל בסדנת-יזע לאהובתו הבלתי נודעת (מתוך עטיפת תקליט של סידור בלרסקי).
מילות השיר היידי נדפסו בגליון 6.10.1893 של העיתון "דער פֿאָלקסאַדוואָקאַט" בניו יורק, עמ' 1, בגרסה בת שישה בתים תחת השם "אַן אַרבעטער־ראָמאַנס", ובנוסח מקוצר בן ארבעה בתים באסופת שיריו של מוריס רוזנפלד (מאָריס ראָזענפֿעלד), "געזאַמעלטע ליעדער" (1904); במאי 1904 פורסמה כתבה בכתב העת "דיא פֿרײַע שטונדע" על הספר (תודה לאליעזר ניבורסקי).
הדפסותיו המוקדמות של השיר מפריכות מידע אחר המסתובב ברשת (ראו למשל בהערות סרטון ביוטיוב), ולפיו השיר נכתב בעקבות שריפה במשולש רחובות בניו-יורק שהתרחשה בשנת 1911.
ביצועים נוספים:
- סידור בלרסקי (יידיש - שפת המקור)
- שלמה ארצי (תרגום יעקב שבתאי עבור התכנית "דו רה ומי עוד - שירי יידיש מתורגמים", 1973)
- נעורי קציר בתרגום הנוכחי מאת אשמן
תרגומים נוספים :
- תרגום יעקב שבתאי (ראו לעיל)
- תרגום מנשה גפן: "במקום מרגועי" (במקום שיחי הדס יוריקו)
- תרגום נתן מארק (שם במקום הדס פורח)
- תרגום אפרים-פישל ברזין
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
קישורים ומשאבים (2)
תיווי: יואב בילינסקי על פי דף למקהלה מס' 230, 1955.
ההקדשה 'לזכרו של משה ביק ז"ל' נוספה מן הסתם לדף לאחר פטירת המלחין.
במחברת נוי נרשם מתחת לתווים תרגומו המאוחר של יעקב שבתאי.
בגרסה זו תיבה 2 שונה מגרסת משה ביק, ותיבות 5 ו-6 מנוקדות שלא כמו בגרסת ביק.
