מילים

תְּכֵלֶת שָׁמַיִם מוֹשֶׁכֶת בָּרוֹם
וְסוֹד אֵין הַחֵקֶר מוֹשֵׁךְ אֱלֵי תְּהוֹם.
כָּל יָגוֹן וְכָל אֹשֶׁר וְגִיל מְלֵא פַּחַד –
עַל גַּלַּיִךְ, כִּנֶּרֶת, לָשׁוּט עַד בְּלִי סוֹף,
בָּךְ הִשְׁתַּקֵּף וְלֶאֱהֹב, לֶאֱהֹב,
הִשְׁתַּפֵּךְ בְּרִנָּה וּבְבֶכִי גַּם יַחַד.

כִּנֶּרֶת, כִּנֶּרֶת, אַתְּ פֶּלֶא כָּל-פֶּלֶא,
אֱלֹהַּ הַנֵּצַח בָּךְ חַי בִּתְהוֹמוֹת,
תַּחַת שָׁמַיִךְ לִחְיוֹת וְלָמוּת!
אַתְּ פֶּלֶא כָּל-פֶּלֶא עֲלֵי אֲדָמוֹת.
מקור: "זמרון" , המוסד להספקה של הקיבוץ המאוחד , תש"י , 98 –101

הקלטות (16)

ביצוע
0:00 0:00
שנת הקלטה: סוף שנות הארבעים
מקור: תקליט מקומי
ביצוע כלי
0:00 0:00
הקלטה היסטורית ביצוע
0:00 0:00
ביצוע
0:00 0:00
שנת הקלטה: 1957
נכלל בתקליט: Hebrew Folk Songs
0:00 0:00
ניצוח: סימון טנובסקי
ליווי: תזמורת בניצוח סימון טנובסקי
שנת הקלטה: 195X
נכלל בתקליט: Ecos de Israel
ביצוע
0:00 0:00
ניצוח: מרק לברי
ליווי: תזמורת קול ישראל, תזמורת קול ציון לגולה
מקור: תקליט מס' AN61-10 בחברת Mercury

הביצוע אותר בתקליטי שידור של "קול ישראל" עליהם נרשם שהמלווה היא תזמורת קול ישראל. בתקליט של חברת Mercury ובתקליטון מס' 1228-972 בחברת "הד ארצי" נרשם כי מלווה "להקה קולית ואינסטרומנטלית קול ציון לגולה", ואולם ההקלטה זהה והתזמורת אותה תזמורת. בשירים אחרים בתקליט אריך הנגן אכן משתתפת מקהלה, אך לא בשיר הזה. נראה שההקלטה בתקליטון "הד ארצי" נלקחה מהתקליט אריך הנגן, בתקופה בה לא ייצרו בארץ עדיין תקליטים אריכי נגן. 

נראה שההקלטות בתקליטי השידור (מהן נלקחה ההקלטה בפועל) - המוקדמת שבהן מיום 9.8.1953 - מועתקות מן המקור המסחרי.

תודה לאבי תדמור.

ביצוע
0:00 0:00
ביצוע
0:00 0:00
ביצוע
0:00 0:00
פסנתר: בוריס מרסון
שנת הקלטה: 17.12.1955
מקור: תקליטון אולפן ו.ה.פון דר מוהל (15033) ציריך
ביצוע
0:00 0:00
ניצוח: מרק לברי
ליווי: התזמורת הסימפונית העממית הישראלית
שנת הקלטה: c 1954
מקור: תקליטון "ישראל" (100,IMF-34) ניו יורק
0:00 0:00
שנת הקלטה: 2001
אנסמבל מזמרת הארץ
נכלל בתקליטור: אנסמבל מזמרת הארץ
ביצוע
0:00 0:00
פסנתר: גלעד ארנון
ביצוע
0:00 0:00
עיבוד: מרדכי (מוט'קה) שלף
שנת הקלטה: 2019
מקור: התקליטור "שירים שמוטקה אוהב"
נכלל בתקליטור: שירים שמוטקה אוהב

על השיר

אופוס 89 ברשימת יצירותיו של לברי.

מרק לברי, בראיון עם ציפי פליישר, 3.9.1963 ("התפתחותו ההיסטורית של שיר העם העברי" [1964], עמ' 332):

אני כתבתי מוסיקה בשביל אגדתי שהסריט איזשהו סרט על הכינרת, שהיה צריך ללכת לאנגליה להסרטה. במשך לילה כתבנו את השיר. אביגדור המאירי כתב את המלים בבית קפה על איזושהי מפית. אני מייד כתבתי את המנגינה, ומייד הסרטנו זאת. בערך ב1940.

ובתשובה לשאלה: מופיע לראשונה ב"שיר ומזמור לחייל" (1945). האם נכתב והושר הרבה לפני כן?

זה היה אחד השירים הראשונים שכתבתי פה, בזמן המלחמה ב-1939.


ביצועים נוספים:

כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם