מילים (6 גרסאות)
בָּאוּ חֲלוּצִים לִבְנוֹת הָאָרֶץ,
*אָרֶץ שֶׁחַי בָּהּ פַּעַם עַם יִשְׂרָאֵל.
עוֹבְדִים בַּכְּבִישִׁים, סוֹלְלִים בְּלִי הֶרֶף –
מַה פֹּה מַר גּוֹרַל הַפּוֹעֵל!
גַּם בֶּן הַנָּצִיב מִגֶּזַע הַיְּהוּדִים
בָּא אֶל הַכְּבִישׁ לַעֲבֹד זְמַן קָצֵר:
תְּמֵהִים חֲלוּצִים וּבְקוֹל שֶׁל רֶגֶשׁ
שָׁרִים שִׁירָתָם: אָהוּב!
אֶדְוִין, אֶדְוִין, כְּבִישׁ זֶה לֹא סְפּוֹרְט חָבִיב
אֶדְוִין, אֶדְוִין, זֶה לֹא בִּשְׁבִיל בֶּן הַנָּצִיב
אֶדְוִין, אֶדְוִין, מַה כָּאן תִּרְאֶה אַתָּה?
רַק עֲבוֹדָה קָשָׁה מָרָה מִבְּלִי לִרְאוֹת פְּרוּטָה!
עָבַד לוֹ אֶדְוִין יָמִים שָׁבוּעַ
וּכְבָר הִרְגִּישׁ אֶת הַטַּעַם שֶׁל הַכְּבִישׁ.
כּוֹאֵב הַפֶּצַע, הֲלוֹא זֶה יָדוּעַ
אוֹרְחִים הֵם תְּמִידִים שֶׁל כָּל אִישׁ וָאִישׁ.
תְּמֵהִים חֲלוּצִים...
*אָרֶץ שֶׁחַי בָּהּ פַּעַם עַם יִשְׂרָאֵל.
עוֹבְדִים בַּכְּבִישִׁים, סוֹלְלִים בְּלִי הֶרֶף –
מַה פֹּה מַר גּוֹרַל הַפּוֹעֵל!
גַּם בֶּן הַנָּצִיב מִגֶּזַע הַיְּהוּדִים
בָּא אֶל הַכְּבִישׁ לַעֲבֹד זְמַן קָצֵר:
תְּמֵהִים חֲלוּצִים וּבְקוֹל שֶׁל רֶגֶשׁ
שָׁרִים שִׁירָתָם: אָהוּב!
אֶדְוִין, אֶדְוִין, כְּבִישׁ זֶה לֹא סְפּוֹרְט חָבִיב
אֶדְוִין, אֶדְוִין, זֶה לֹא בִּשְׁבִיל בֶּן הַנָּצִיב
אֶדְוִין, אֶדְוִין, מַה כָּאן תִּרְאֶה אַתָּה?
רַק עֲבוֹדָה קָשָׁה מָרָה מִבְּלִי לִרְאוֹת פְּרוּטָה!
עָבַד לוֹ אֶדְוִין יָמִים שָׁבוּעַ
וּכְבָר הִרְגִּישׁ אֶת הַטַּעַם שֶׁל הַכְּבִישׁ.
כּוֹאֵב הַפֶּצַע, הֲלוֹא זֶה יָדוּעַ
אוֹרְחִים הֵם תְּמִידִים שֶׁל כָּל אִישׁ וָאִישׁ.
תְּמֵהִים חֲלוּצִים...
גרסת יוסף פוקס:
[בית ראשון]
בָּאוּ חֲלוּצִים לִבְנוֹת הָאָרֶץ
*אָרֶץ שֶׁגָּר בָּהּ עַם יִשְׂרָאֵל
עוֹבְדִים בַּכְּבִישִׁים, סוֹבְלִים בְּלִי הֶרֶף
מַר הוּא בָּאָרֶץ גּוֹרָל שֶׁל פּוֹעֵל
[סוף בית שני]
שָׁר שִׁירָתוֹ הֶחָלוּץ
[סוף בית רביעי]
כְּאֵב וּפֶצַע, הֲלֹא זֶה יָדוּעַ
אוֹרְחִים תְּמִידִים הֵם שֶׁל כָּל אִישׁ וְאִישׁ
[בית נוסף]
הֵיטֵב יוֹדְעִים מִדָּן עַד בְּאֵר-שֶׁבַע
שֶׁאֶדְוִין פּוֹעֵל מְצֻיָּן וְחָרוּץ
תְּמֵהִים חֲלוּצִים וּבְקוֹל שֶׁל רֶגֶשׁ
שָׁר שִׁירָתוֹ הֶחָלוּץ
[בית ראשון]
בָּאוּ חֲלוּצִים לִבְנוֹת הָאָרֶץ
*אָרֶץ שֶׁגָּר בָּהּ עַם יִשְׂרָאֵל
עוֹבְדִים בַּכְּבִישִׁים, סוֹבְלִים בְּלִי הֶרֶף
מַר הוּא בָּאָרֶץ גּוֹרָל שֶׁל פּוֹעֵל
[סוף בית שני]
שָׁר שִׁירָתוֹ הֶחָלוּץ
[סוף בית רביעי]
כְּאֵב וּפֶצַע, הֲלֹא זֶה יָדוּעַ
אוֹרְחִים תְּמִידִים הֵם שֶׁל כָּל אִישׁ וְאִישׁ
[בית נוסף]
הֵיטֵב יוֹדְעִים מִדָּן עַד בְּאֵר-שֶׁבַע
שֶׁאֶדְוִין פּוֹעֵל מְצֻיָּן וְחָרוּץ
תְּמֵהִים חֲלוּצִים וּבְקוֹל שֶׁל רֶגֶשׁ
שָׁר שִׁירָתוֹ הֶחָלוּץ
[הפזמון זהה פרט לשורה השנייה]
אֶדְוִין אֶדְוִין, אֵין זֶה בִּשְׁבִיל בֶּן נָצִיב
בָּאִים חֲלוּצִים לִבְנוֹת אֶת הָאָרֶץ
אֶרֶץ שֶׁחַי בָּהּ עַם יִשְׂרָאֵל
כְּבִישִׁים בּוֹנִים הֵם, רָעָב סוֹבְלִים הֵם,
מַר הוּא בָּאָרֶץ גּוֹרַל הַפּוֹעֵל!
גַּם בֶּן הַנָּצִיב מִבְּנֵי עַמֵּנוּ
בָּא אֶל הַכְּבִישׁ לַעֲבֹד זְמַן קָצָר
עָבַד לוֹ אֶדְוִין בַּכְּבִישׁ שָׁבוּעַ
וְהִרְגִּישׁ לֹא קַל הַדָּבָר
מְלַאכְתוֹ כִּלָּה הוּא
לְשָׂכָר זָכָה הוּא
סִיגַרְיוֹת וְהַבַּיְתָה חָזַר
אָנוּ נִשְׁאַרְנוּ
שָׁלוֹם לֹא אָמַרְנוּ
וְכָכָה הַכְּבִישׁ שָׁר
אֶדְוִין...
אֶדְוִין אֶדְוִין, אֵין זֶה בִּשְׁבִיל בֶּן נָצִיב
בָּאִים חֲלוּצִים לִבְנוֹת אֶת הָאָרֶץ
אֶרֶץ שֶׁחַי בָּהּ עַם יִשְׂרָאֵל
כְּבִישִׁים בּוֹנִים הֵם, רָעָב סוֹבְלִים הֵם,
מַר הוּא בָּאָרֶץ גּוֹרַל הַפּוֹעֵל!
גַּם בֶּן הַנָּצִיב מִבְּנֵי עַמֵּנוּ
בָּא אֶל הַכְּבִישׁ לַעֲבֹד זְמַן קָצָר
עָבַד לוֹ אֶדְוִין בַּכְּבִישׁ שָׁבוּעַ
וְהִרְגִּישׁ לֹא קַל הַדָּבָר
מְלַאכְתוֹ כִּלָּה הוּא
לְשָׂכָר זָכָה הוּא
סִיגַרְיוֹת וְהַבַּיְתָה חָזַר
אָנוּ נִשְׁאַרְנוּ
שָׁלוֹם לֹא אָמַרְנוּ
וְכָכָה הַכְּבִישׁ שָׁר
אֶדְוִין...
על הגרסה: מתוך תכנית מס' 9.
[סוף בית ראשון]
גּוֹרָל שֶׁל פּוֹעֵל
גַּם בֶּן נָצִיב מִגֶּזַע יְהוּדָה
בָּא אֶל הַכְּבִישׁ לַעֲבֹד זְמַן-מַה
תְּמֵהִים חֲלוּצִים...
[בפזמון]
אֶדְוִין, הוֹי, אֶדְוִין
[וסוף שורה שלישית]
מַה תַּעֲשֶׂה פֹּה אַתָּה?
גּוֹרָל שֶׁל פּוֹעֵל
גַּם בֶּן נָצִיב מִגֶּזַע יְהוּדָה
בָּא אֶל הַכְּבִישׁ לַעֲבֹד זְמַן-מַה
תְּמֵהִים חֲלוּצִים...
[בפזמון]
אֶדְוִין, הוֹי, אֶדְוִין
[וסוף שורה שלישית]
מַה תַּעֲשֶׂה פֹּה אַתָּה?
מקור:
"מתחת לעריסה עומדת גדיה"
, הוצאת פועלים
, תשמ"ו
, 104
על הגרסה: המילה התקנית: נְצִיב, אבל נבחר להשאיר "נָצִיב", לפי הביצוע.
[התחלת בית שני]
גַּם בֶּן הַנָּצִיב מִגֶּזַע הַיְּהוּדִים
בָּא אֶל הַכְּבִישׁ לְקַבֵּל עֲבוֹדָה
[בית שלישי]
עָבַד לוֹ אֶדְוִין יָמִים, שָׁבוּעַ
וּכְבָר הִרְגִּישׁ אֶת טַעַם הַכְּבִישׁ
כּוֹאֵב הַפֶּצַע, זֶה כְּבָר יָדוּעַ
אוֹרֵחַ הוּא תָּמִיד אֵצֶל כָּל אִישׁ וָאִישׁ
[הבית הנוסף מגרסת פוקס]
יָדוּעַ לְכֻלָּם מִבְּאֵר-שֶׁבַע וְעַד דָּן
שֶׁאֶדְוִין פּוֹעֵל חָרוּץ, מְצֻיָּן
תְּמֵהִים חֲלוּצִים וּבְקוֹל שֶׁל רֶגֶשׁ
שָׁרִים שִׁירָם, שִׁיר הֶחָלוּץ
[פזמון כרגיל]
גַּם בֶּן הַנָּצִיב מִגֶּזַע הַיְּהוּדִים
בָּא אֶל הַכְּבִישׁ לְקַבֵּל עֲבוֹדָה
[בית שלישי]
עָבַד לוֹ אֶדְוִין יָמִים, שָׁבוּעַ
וּכְבָר הִרְגִּישׁ אֶת טַעַם הַכְּבִישׁ
כּוֹאֵב הַפֶּצַע, זֶה כְּבָר יָדוּעַ
אוֹרֵחַ הוּא תָּמִיד אֵצֶל כָּל אִישׁ וָאִישׁ
[הבית הנוסף מגרסת פוקס]
יָדוּעַ לְכֻלָּם מִבְּאֵר-שֶׁבַע וְעַד דָּן
שֶׁאֶדְוִין פּוֹעֵל חָרוּץ, מְצֻיָּן
תְּמֵהִים חֲלוּצִים וּבְקוֹל שֶׁל רֶגֶשׁ
שָׁרִים שִׁירָם, שִׁיר הֶחָלוּץ
[פזמון כרגיל]
מקור:
"מתחת לעריסה עומדת גדיה"
, הוצאת פועלים
, תשמ"ו
, 104
–105
על הגרסה: המילה התקנית: נְצִיב, אבל נבחר להשאיר נָצִיב, לפי הביצוע.
הקלטות (2)
על השיר
אדוין סמואל, בנו של הנציב העליון הרברט סמואל ולימים לורד בבית הלורדים, עבד בשנת 1920 בסלילת כביש העמק עפולה-נצרת בפיקוחו של מחבר המלים יוסף אוקסנברג.
סיפור השיר סופר בסדרה "שרתי לך ארצי" תכנית 9, שם זומר הפזמון בלבד בפי דני גולן אחרי השיר "מחצבה", שגם בו מאוזכרת עבודתו של אדוין סמואל בסלילת הכביש.
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
