דבקה החמור ♫

בשירונו של עמנואל זמיר "זמר חג" מתוארך השיר לשנת 1957, אולם ההקלטה המוקדמת ביותר בפי לילית נגר כנראה מוקדמת יותר (1956), ויוחאי גואל אף מעיד כי למד את השיר בטירונות כבר בשנת 1955.

הרקע לשיר (מתוך עבודת הדוקטורט של אפרת ברט, דצמבר 2012):

מאחורי שיר זה מסתתר סיפור מפורסם: באחד מביקוריו בכפר ערבי, שמע זמיר משפט בערבית שאומר: "שאלו חמור לאן אתה הולך, ובתשובה הוא ענה – לחטוב עצים ולהביא מים מן המעיין". את המשפט המקורי בערבית שילב זמיר בשירו דבקה החמור. עד כמה שידוע לי, שילוב מילים ערביות בשיר ישראלי היה חידוש בשירי הזמר (שנה לאחר מכן חזר זמיר על אותו שילוב בשירו "המנון הכנס"). הוראותיו של זמיר מעידות – "בקצב מזרחי, רוגע נלהב".

גרסה אחרת של הסיפור, "החמור הולך לחתונה", מסופרת ב"רגע של ערבית".

ברט נותנת גם ניתוח מוזיקולוגי:

הוראותיו של זמיר מעידות – "בקצב מזרחי, רוגע נלהב".  אם כוונתו של זמיר היתה ליצור שיר בעל שני חלקים שונים באופיים, הרי שהבית היה צריך להיות מבוצע בצורה מתונה ורגועה, ולעומתו הפזמון סוחף ומשתלהב. שני הקטבים הללו קיימים במוסיקה המזרחית ומשקפים צדדים שונים שלה. אולם בהאזנה לביצועו של השיר על ידי להקת עמנואל זמיר, נדמה כי קיימת אחידות בטמפו, והביצוע נע בין מודרטו לאלגרו. במילים אחרות, לא "רוגע" מאוד, אך גם לא "נלהב" במיוחד. השילוב "רוגע נלהב" בכפיפה אחת הינו ייחודי, אפילו אוקסימורון. ייתכן שכוונתו של זמיר הייתה להבעת רגש מאופק, אך חזק (כמו "כעס עצור" או "שמחה מופנמת"). האיפוק יכול להתבטא בטמפו מתון, וההתלהבות על ידי יצירת מתח – חוסר שינוי בפרמטרים מוסיקליים, הגורם לאי ודאות בנוגע להמשך. שוויוניות ריתמית ומלודית  בצליל הרסיטציה סי בפזמון, כמו גם חזרה מרובה על ערכים ריתמיים קצרים יכולה אולי לענות על הגדרה זו.

[...] למרות שדבקה בנויה על חילופים בין בית לפזמון, השיר הנוכחי הוא תלת-חלקי. תיבות 8-1 הן סימטריות ובמשקל מרובע, כאשר בעיקר רווחות שמיניות וסינקופות. הפזמון, בתיבות 14-9 פותח בהדגשת הצלילים 1^-7^ ומשלב עמם מוטיבים ריתמיים של שמיניות וחלקי שש-עשרה. בתיבה 10 הצליל פה מונמך על מנת ליצור סיום ביאתי. ארבע התיבות הנוספות של הפזמון בנויות כולן על צליל רסיטציה יחיד (סי) עם קישוט שכן בודד, ומקצבים של שמינית וחלקי שש-עשרה. חלקו השלישי והאחרון של השיר מתון יותר ובעל משקל משתנה.

ביצועים נוספים:

• העופרים
• העמרנים
• יזהר כהן
• עפרה חזה - השיר השלישי ב"מחרוזת שירי כפר" (תזמון 1:55)
• רביעיית הדר נויברג (סרטון, בסגנון ג'אז)
• ורדינה כהן בעיבוד רפי קדישזון (סרטון מתוך תכנית של דן אלמגור)
• יודקה בן-דוד (וידיאו מתוך הכנס השנתי של "חבורת שהם", 2010, תזמון 1:45)
• צלילי שבזי (השובלים) - שיר שני במחרוזת "בפאת הכפר"

כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.