מילים

יָדַע שׁוֹר קוֹנֵהוּ וַחֲמוֹר
(וְגַם חֲמוֹר יָדַע)
וַחֲמוֹר – אֵבוּס בְּעָלָיו.
עַל כֵּן אַל נָא תִּתְמָהוּ, יְדִידַי,
לְשֶׁמַע אַגָּדָה
עַל חֲמוֹר, חֲמוֹר מְאֻלָּף.

גָּאלוּ לִלְחִמָאר: לָוֵוין?
גָּאל: יָא לִלְחַטַבּ, יָא לִלְעֵין!

כְּפָר אֶל כְּפָר יַבִּיעַ אֹמֶר
וּמְסַפְּרִים תָּמִיד עָלָיו
תַּחַת עֵץ שִׁקְמָה אוֹ תֹּמֶר
זֶה לָזֶה כָּל בְּנֵי עֲרָב.

גָּאלוּ לִלְחִמָאר...

עִם בֹּקֶר לַשָּׂדֶה יָצָא פַלָּאח
(וְהַחֲמוֹר הָלַךְ)
עִם הַפַּךְ לִשְׁאֹב מִן הָעֵין
אֵפֶנְדִּי עִם הַכֶּרֶס רָץ לַכְּרַךְ
וְלַחֲמוֹר עַל גַּב
הַחוֹטֵב עֵצִים שׁוּב טוֹעֵן.

גָּאלוּ לִלְחִמָאר...
מקור: "עמנואל זמיר: זמר חג" , מפעלי תרבות וחינוך , 1974 , 60
על הגרסה:
במקור מתחת לתווים אֲבוּס מנוקד בחטף פתח באלף ובאותיות לטיניות A-VUS. אבוס בצורה נפרדת בצירה, אבל בצירוף סמיכות, הצירה מתקצר לחטף פתח. די מפתיע שבישעיהו פרק א׳ פסוק ג׳ - כן נשמר הצירה בניגוד לכל חוק דקדוקי. במקרה כזה נזרום כמנוקד בתנ"ך.

הקלטות (8)

ביצוע
0:00 0:00
עיבוד: שי בורשטין
שנת הקלטה: 1966
ביצוע
0:00 0:00
ליווי: להקת עמנואל זמיר
שנת הקלטה: 1956
מקור: תקליטון מס' 290 בחברת "מקולית"

הביצוע המקורי. התיארוך לפי האתר "סטריאו ומונו".

ביצוע
0:00 0:00
ליווי: להקה כלית מהקונצרט "באר בשדה"
שנת הקלטה: 20.6.2002
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים באתר הספרייה הלאומית. ניתן להאזין להקלטה המלאה.

בקובץ השני מתוך שניים בהקלטה. עם שירת קהל.

0:00 0:00
עיבוד: אריה לבנון
ניצוח: אריה לבנון
שנת הקלטה: 7.6.1965
ביצוע
0:00 0:00
עיבוד: יחזקאל בראון
שנת הקלטה: 1958/1959
נכלל בתקליט: Donkey Debka: Young Israel Sings
ביצוע
0:00 0:00
שנת הקלטה: 1966
נכלל בתקליט: להקת דמול
ביצוע
0:00 0:00
כלי הקשה: יובל מיצנמכר
שנת הקלטה: 1995
מקור: תקליטור "למדבר", אורה זיטנר

על השיר

בשירונו של עמנואל זמיר "זמר חג" מתוארך השיר לשנת 1957, אולם ההקלטה המוקדמת ביותר בפי לילית נגר כנראה מוקדמת יותר (1956), ויוחאי גואל אף מעיד כי למד את השיר בטירונות כבר בשנת 1955.

הרקע לשיר (מתוך עבודת הדוקטורט של אפרת ברט, דצמבר 2012):

מאחורי שיר זה מסתתר סיפור מפורסם: באחד מביקוריו בכפר ערבי, שמע זמיר משפט בערבית שאומר: "שאלו חמור לאן אתה הולך, ובתשובה הוא ענה – לחטוב עצים ולהביא מים מן המעיין". את המשפט המקורי בערבית שילב זמיר בשירו דבקה החמור. עד כמה שידוע לי, שילוב מילים ערביות בשיר ישראלי היה חידוש בשירי הזמר (שנה לאחר מכן חזר זמיר על אותו שילוב בשירו "המנון הכנס"). הוראותיו של זמיר מעידות – "בקצב מזרחי, רוגע נלהב".

גרסה אחרת של הסיפור, "החמור הולך לחתונה", מסופרת ב"רגע של ערבית".

ברט נותנת גם ניתוח מוזיקולוגי:

הוראותיו של זמיר מעידות – "בקצב מזרחי, רוגע נלהב".  אם כוונתו של זמיר היתה ליצור שיר בעל שני חלקים שונים באופיים, הרי שהבית היה צריך להיות מבוצע בצורה מתונה ורגועה, ולעומתו הפזמון סוחף ומשתלהב. שני הקטבים הללו קיימים במוסיקה המזרחית ומשקפים צדדים שונים שלה. אולם בהאזנה לביצועו של השיר על ידי להקת עמנואל זמיר, נדמה כי קיימת אחידות בטמפו, והביצוע נע בין מודרטו לאלגרו. במילים אחרות, לא "רוגע" מאוד, אך גם לא "נלהב" במיוחד. השילוב "רוגע נלהב" בכפיפה אחת הינו ייחודי, אפילו אוקסימורון. ייתכן שכוונתו של זמיר הייתה להבעת רגש מאופק, אך חזק (כמו "כעס עצור" או "שמחה מופנמת"). האיפוק יכול להתבטא בטמפו מתון, וההתלהבות על ידי יצירת מתח – חוסר שינוי בפרמטרים מוסיקליים, הגורם לאי ודאות בנוגע להמשך. שוויוניות ריתמית ומלודית  בצליל הרסיטציה סי בפזמון, כמו גם חזרה מרובה על ערכים ריתמיים קצרים יכולה אולי לענות על הגדרה זו.

[...] למרות שדבקה בנויה על חילופים בין בית לפזמון, השיר הנוכחי הוא תלת-חלקי. תיבות 8-1 הן סימטריות ובמשקל מרובע, כאשר בעיקר רווחות שמיניות וסינקופות. הפזמון, בתיבות 14-9 פותח בהדגשת הצלילים 1^-7^ ומשלב עמם מוטיבים ריתמיים של שמיניות וחלקי שש-עשרה. בתיבה 10 הצליל פה מונמך על מנת ליצור סיום ביאתי. ארבע התיבות הנוספות של הפזמון בנויות כולן על צליל רסיטציה יחיד (סי) עם קישוט שכן בודד, ומקצבים של שמינית וחלקי שש-עשרה. חלקו השלישי והאחרון של השיר מתון יותר ובעל משקל משתנה.

ביצועים נוספים:

כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

תווים (1)

קישורים ומשאבים (1)

© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם