דּוּמָם שָׁטָה תֵּבָה קְטַנָּה עַל הַיְּאוֹר הַזַּךְ, וּבַתֵּבָה מֹשֶׁה הַקָּטָן, יֶלֶד יָפֶה וָרַךְ. הַס, הַגַּלִּים הַשּׁוֹבָבִים, מֹשֶׁה הַקָּטָן פֹּה שָׁט. לֹא יִטְבַּע, חָיֹה יִחְיֶה יֶלֶד זֶה הַקָּט.דומם שטה תיבה קטנה על היאור הזך, ובתיבה מושה הקטן, ילד יפה ורך. הס, הגלים השובבים, מושה הקטן פה שט. לוא יטבע, חיה יחיה ילד זה הקט.

מקור: "זמר חן", בית הוצאה של איגוד הקומפוזיטורים בשיתוף עם המרכז לתרבות ולחינוך, 1960, עמוד 87