הקטן
גופן
הגדל
גופן

 
פה בארץ חמדת אבות

פתיחה בנגן חיצוני

מילים: ישראל דושמן
לחן: הרמן צבי ארליך
הלחנה: 1908

פֹּה בְּאֶרֶץ חֶמְדַּת אָבוֹת
תִּתְגַּשֵּׁמְנָה כָּל הַתִּקְווֹת,
פֹּה נִחְיֶה וּפֹה נִצֹּר,
חַיֵּי זֹהַר חַיֵּי דְּרוֹר,
פֹּה תְּהֵא הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה,
פֹּה תִּפְרַח גַּם שְׂפַת הַתּוֹרָה.

נִירוּ נִיר, נִיר, נִיר,
שִׁירוּ שִׁיר, שִׁיר, שִׁיר,
גִּילוּ גִּיל, גִּיל, גִּיל,
כְּבָר הֵנֵצּוּ נִצָּנִים.

נִירוּ נִיר, נִיר, נִיר,
שִׁירוּ שִׁיר, שִׁיר, שִׁיר,
גִּילוּ גִּיל, גִּיל, גִּיל,
עוֹד יָבוֹאוּ זֵרְעוֹנִים.
פה בארץ חמדת אבות
תתגשמנה כל התקוות
פה נחיה ופה ניצור,
חיי זוהר חיי דרור.
פה תהא השכינה שורה
פה תפרח גם שפת התורה.

נירו ניר ניר ניר
שירו שיר שיר שיר
גילו גיל גיל גיל
כבר הנצו ניצנים.

נירו ניר ניר ניר
שירו שיר שיר שיר
גילו גיל גיל גיל
עוד יבואו זרעונים.


 פרטים נוספים


גרסת הגלות

שָׁם בְּאֶרֶץ חֶמְדַּת אָבוֹת...
שם בארץ חמדת אבות...


 פרטים נוספים


כפי שכתב דושמן

[שורה שנייה]
תִּתְאַמֵּתְנָה כָּל הַתִּקְווֹת
[שורה שנייה]
תתאמתנה כל התקוות


מתוך "קבוצת שירים" 1915

תִּתְקַיֵּמְנָה כָּל הַתִּקְווֹת
תתקיימנה כל התקוות


 פרטים נוספים


גרסה נוספת - 1

[שורה רביעית]
חַיֵּי אֹשֶר חַיֵּי דְּרוֹר
פה בארץ חמדת אבות
תתגשמנה כל התקוות
פה נחיה ופה ניצור,
חיי אושר חיי דרור.
פה תהא השכינה שורה
פה תפרח גם שפת התורה.

נירו ניר ניר ניר
שירו שיר שיר שיר
גילו גיל גיל גיל
כבר הנצו ניצנים.


גרסה נוספת - 2

[שורה רביעית]
חַיֵּי חֹפֶש חַיֵּי דְּרוֹר
פה בארץ חמדת אבות
תתגשמנה כל התקוות
פה נחיה ופה ניצור,
חיי חופש חיי דרור.
פה תהא השכינה שורה
פה תפרח גם שפת התורה.

נירו ניר ניר ניר
שירו שיר שיר שיר
גילו גיל גיל גיל
כבר הנצו ניצנים.

נירו ניר ניר ניר
שירו שיר שיר שיר
גילו גיל גיל גיל
עוד יבואו זרעונים.


מילים בשפת המקור (יידיש)

מיט דעם וואנדערשטאָק אין האַנט,
אָן אַ היים אוּן אָן אַ לאַנד,
אָן א גואל, אָן אַ פרייַנד,
אָן אַ מאָרגען, אָן א הייַנט,
ניט געדולדעט נאָר געייאָגט,
וווּ גענעכטיקט ניט געטאָגט.
אימער וויי, וויי, וויי,
אימער גיי, גיי, גיי,
אימער שפאַן, שפאַן, שפאַן
כל זמן כוח איז פאַראַן…

אונדזער גבֿורה ליגט אין שטױב,
אונדזער תּורה איז רױב,
אונדזער נאָמען – אַ געפֿאַר,
אונדזער ײחוס נאָר אַ צער,
אונדזער גאונות נאָר אַ חטא,
אונדזער פֿײַנקײט אַ געשפּעט...
אימער שלעכט, שלעכט, שלעכט,
אימער קנעכט, קנעכט, קנעכט,
אימער זוך, זוך, זוך,
זעגן אין דעם שונאס פֿלוך...

און אַזױ-אָ יאָר נאָך יאָר,
און אַזױ-אָ דור נאָך דור,
אָן אַ האָפֿענונג, אָן אַ צװעק,
אײַנגעהילט אין גרױל און שרעק,
װאַנדלען מיר װילד-אױס װילד-אײַן
פֿון יסורים נאָר צו פּײַן...
אימער טרעט, טרעט, טרעט,
אימער בעט, בעט, בעט,
אימער נױט, נױט, נױט
און קײן גליק זאָגאַר צום טױט.


תרגום חופשי של המקור היידי "מארש הגלות"

עִם מַקַּל הַנְּדוּדִים בַּיָּד,
לְלֹא בַּיִת וּלְלֹא אֶרֶץ,
לְלֹא גּוֹאֵל, לְלֹא חָבֵר
לְלֹא מָחָר, לְלֹא הַיּוֹם,
אֵין סוֹבְלָנוּת, רַק רְדִיפָה,
הֵיכָן שֶׁלָּנִים לֹא נִשְׁאָרִים (לַמָּחֳרָת)
.תָּמִיד עֶצֶב, עֶצֶב, עֶצֶב,
תָּמִיד לֵךְ, לֵךְ, לֵךְ,
תָּמִיד נְדֹד, נְדֹד, נְדֹד
כָּל עוֹד יֵשׁ כּחַ.

גְּבוּרָתֵנוּ מֻטֶּלֶת בָּאָבָק,
תּוֹרָתֵנוּ הִיא גֵּזֶל,
שְׁמֵנוּ – סַכָּנָה,
הַיִּחוּס שֶׁלָּנוּ – רַק צַעַר,
גְּאוֹנוּתֵנוּ הִיא רַק חֵטְא,
הוֹגְנוּתֵנוּ לַעַג.
תָּמִיד רַע, רַע, רַע,
תָּמִיד עֶבֶד, עֶבֶד, עֶבֶד
תָּמִיד חַפֵּשׂ, חַפֵּשׂ, חַפֵּשׂ
בְּרָכָה בְּקִלְלַת הַשּׂוֹנֵא.

וְכָךְ – שָׁנָה אַחַר שָׁנָה,
וְכָךְ דּוֹר אַחַר דּוֹר,
לְלֹא תִּקְוָה, לְלֹא מַטָּרָה,
עֲטוּפִים בְּאֵימָה וּבְפַחַד,
מִתְהַלְּכִים אָנוּ בִּפְרָאוּת (בְּבַרְבַּרִיּוּת),
בְּיִסּוּרִים רַק לִסְבֹּל.
תָּמִיד דְּרֹך, דְּרֹךְ, דְּרֹךְ,
תָּמִיד בַּקֵּשׁ, בַּקֵּשׁ, בַּקֵּשׁ,
תָּמִיד עֹנִי עֹנִי עֹנִי,
אֵין (מְעַט) אֹשֶׁר אֲפִלּוּ לִפְנֵי הַמָּוֶת.
מארש הגלות

עים מקל הנדודים ביד,
ללוא ביית וללוא ארץ,
ללוא גואל, ללוא חבר
ללוא מחר, ללוא היום,
אין סובלנות, רק רדיפה,
היכן שלנים לוא נשארים (למחורת)
.תמיד עצב, עצב, עצב,
תמיד לך, לך, לך,
תמיד נדוד, נדוד, נדוד
כל עוד יש כח.

גבורתנו מוטלת באבק,
תורתנו היא גזל,
שמנו – סכנה,
הייחוס שלנו – רק צער,
גאונותנו היא רק חטא,
הוגנותנו לעג.
תמיד רע, רע, רע,
תמיד עבד, עבד, עבד
תמיד חפש, חפש, חפש
ברכה בקללת השונא.

וכך – שנה אחר שנה,
וכך דור אחר דור,
ללוא תקוה, ללוא מטרה,
עטופים באימה ובפחד,
מתהלכים אנו בפראות (בברבריות),
בייסורים רק לסבול.
תמיד דרוך, דרוך, דרוך,
תמיד בקש, בקש, בקש,
תמיד עוני עוני עוני,
אין (מעט) אושר אפילו לפני המות.


שיר אביב יידי במנגינה זו

עס קומט דער פֿרילינג, עס קומט גלײַך מיט אונדז
עס קומט דער ליבער יום-טוב צו רוען
טאָ זאָגט זשע קינדער ווער עס ווייסט
ווי דער ליבער יום-טוב הייסט?
און עס ענפֿערט אַ קינדערש אַ כאָר
יאָ מיר ווייסן מיר ווייסן גאַנץ קלאָר
יאָ מיר ווייסן געוויס
עס קומט דער פּסח מיט ניס
און מיט כוסיעלעך ווײַן
טאָ לאָמיר אַלע פֿריילעך זײַן


 פרטים נוספים
ביצוע: המזל של ג'קי
עיבוד: אלון אוחנה
שנת הקלטה: 2016
נכלל בתקליטור: מתיישבים ושרים



הקלטות נוספות

פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: מקהלה ותזמורת צה''ל
עיבוד: יצחק (זיקו) גרציאני

מתוך התקליטור "משירי חנינא קרצ'בסקי - אל ראש ההר"



פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: מקהלת קול ישראל
שנת הקלטה: 1962


פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: מקהלת גברים
עיבוד: אברהם צבי אידלזון

 סולן לא מזוהה

ניצוח: אברהם אידלזון



פתיחה בנגן חיצוני

הקלטה היסטורית
ביצוע: אפרים די-זהב (גולדשטיין)
שנת הקלטה: 1952


פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: מקהלת סמינר לווינסקי
עיבוד: יצחק אדל
שנת הקלטה: 16.12.1954

מנצח: יצחק אדל



פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: זמרי אפי נצר
עיבוד: אפי נצר
נכלל בתקליטור: פה בארץ חמדת אבות

באדיבות חברת "התקליט"



פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: מקהלת המדרשה למוזיקה, מקהלת המיולה
שנת הקלטה: 2006
מקור: ערב לחנינא קרצ'בסקי
מנצח: רון זרחי
 
באדיבות המדרשה למוזיקה של מכללת לווינסקי.


פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: אסתי סולקין, עדי סולקין
שנת הקלטה: 1996
הוקלט במסגרת: שאו ציונה שיר וזמר


פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: מקהלת רינה
עיבוד: ברק עודד
ניצוח וניהול מוזיקלי: ברק עודד

מתוך מחרוזת שירי ראשונים.



פתיחה בנגן חיצוני

הקלטת זמרדע
ביצוע: צאצאי מייסדי רחובות
שנת הקלטה: 2005
מקור: התקליטור "רחובות ביהודה"


פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: זמרשת, משתתפי האירוע
שנת הקלטה: 2007
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת

הוקלט במכשיר הקלטה ביתי באירוע זמרשת מס' 1, שהתקיים במועצה מקומית אזור, ב-9 בנובמבר 2007.
הובלת שירה וגיטרה: נגה אשד
מנדולינה: עליזה נגר

 



פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: ילדי תלפיות
שנת הקלטה: 23.2.2009
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת


פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: ילדי כפר-עציון
שנת הקלטה: 2008
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת

על ההקלטה בכפר עציון ניתן לקרוא ברשומה הזו שהתפרסמה תחת פינת החינוך.



פתיחה בנגן חיצוני

הקלטת זמרדע
ביצוע: לאה פלק, איטה שיינצייט
שנת הקלטה: 14.11.92
מקור: הקלטות לקראת עבודת המוסמך של אוכמא שפרן

 ביצוע של שיר הפסח ביידיש באותו לחן

על השיר

מילות השיר העברי נכתבו ברוח אנטיתתית למקור היידי של מוריס רוזנפלד: בעוד שהשיר היידי מדבר על נדודים ועל ייאוש, השיר העברי מתאר איך פה בארץ חמדת אבות נחיה וניצור חיי זוהר ודרור. הפזמון היידי קורא "אימער ויי ויי ויי" (תמיד בְּכֵה בְּכֵה בְּכֵה) בעוד הפזמון העברי קורא "גילו גיל גיל גיל".

אליהו הכהן מפרט עוד, "בכל זאת יש בה משהו - שירי הזמר של תל אביב", עמ' 16:

היה זה בחופש פסח תרע"ב (1912). תלמידי הגימנסיה עמדו לצאת לטיול האביב לגליל העליון. לקראת היציאה החליטו המורה לזמרה חנינא קרצ'בסקי והמחנך ישראל דושמן להכין שיר לכת מעודד שיהיה כעין המנון לטיול. קרצ'בסקי, שכבר נודע אז כמלחין מחונן, העדיף שלא לנסות את כוחו בכתיבת לחן חדש, שיצטרך לעמוד במבחן, ובמקום זאת ביקש לאלתר מנגינה קיימת ובדוקה שקליטתה תהיה מובטחת ובכך תשרת את המטרה. 

באותה עת נפוץ בעולם היהודי השיר "מצעד הגלות" ("גלות מארש") שאת מילותיו כתב המשורר היהודי מוריס רוזנפלד. עשרות מנגינות הולחנו לשיר זה בעקבות תחרות שיזם כתב עת יהודי בוורשה. לאחר שהתפרסמו תוצאות התחרות ונקבעו הזוכים, הסתבר,, כפי שקרה פעמים רבות אחרי כן, שדווקא מנגינה שלא זכתה בתחרות - פרי עטו של מלחין בשם ריכטר, שזהותו המדוייקת טרם התבררה - כבשה לבבות והחלה להתפשט ברחבי הגולה. [מאוחר יותר גילה אליהו הכהן כי מלחין השיר הוא ארליך ולא ריכטר]. במנגינה זו בחר קרצ'בסקי לשיר הטיול.

[בהזדמנות אחרת סיפר אליהו הכהן כי השיר היידי  נכתב בעקבות הציור "גלות" של שמואל הירשנברג ומילותיו תואמות את התחושה המדכאת שמשדר הציור]

לנגד עיניו של ישראל דושמן, שהתנדב לכתוב את מילות השיר עמדו מילותיו הקודרות של רוזנפלד "עם מקל הנדודים ביד, ללא בית ללא ארץ, ללא גואל ללא ידיד, ללא מחר ללא היום". באותו שבוע מלאו שלוש שנים לתל אביב. דושמן, שראה בעיניו את ניצני התחייה - את המושבות ראש פינה ומטולה שבהן לימד, את העיר העברית הראשונה בעולם ובה הגימנסיה העברית הראשונה בעולם, שבה פורחת הלשון העברית, שפת התורה - החליט לפנות מן המנגינה את אווירת היאוש שהִשרו מילותיו של רוזנפלד ובמקומן כתב שיר תחייה אופטימי ומפיח תקווה.

תוך זמן קצר נסחפה כל הארץ בשיר הזה. ברוך בן יהודה, ממשתתפי הטיול בגליל, סיפר בזכרונותיו מימי ראשית הגימנסיה כיצד מרגע שלימד קרצ'בסקי את השיר "צלל האולם לשירתנו הנלהבת וצללה כל הארץ מיפו ועד מטולה במשך עשרת ימי הטיול". ההיסטוריון יוסף קלוזנר, שביקר בתל אביב באותו אביב תרע"ב, הוזמן לנשף בגימנסיה, ורקד עם אחד התלמידות ריקוד של "רונדו" לצלילי השיר הזה. ברשמי מסעו סיפר ש"השירה החדשה" מיסודו של דושמן התפשטה בארץ ישראל יותר משירת "התקווה".

מן הארץ נדד השיר לגולה, נדפס בשירונים והושר שם "שם בארץ חמדת אבות".

הקטע להלן שודר בקולו של ד"ר ברוך בן-יהודה (אביה של נתיבה בן יהודה), שהיה סגנו של מנהל גימסיה הרצליה האגדי, ד"ר חיים בוגרצ'וב ("בּוּגְרָה"). ההקלטה שודרה במקור בתכנית "שאלה של טעם" בעריכת חיים קינן. איזי מן הביא את ההקלטה בתכניתו "שאלה של פעם" בתאריך 18.3.2011 [תודה רבה לגדעון רוזנבלום שתמלל]:

קרצ'בסקי לא הודיע מימיו על השירים שהוא מחבר. גם כאשר הביא משהו משלו למקהלה, לא היה מספר על כך.

הוא הרבה לפרסם שירים שהוא לא חיברם. אילו היינו צריכים, היום, לשלם שכר משהו על המנגינות האלה, היה מגיע לו יותר מאשר למחברו של הלחן, כי אלמלא הוא, הן היו אובדות (במהלך השנים). כדוגמא, השיר "פה בארץ חמדת אבות".

כיצד פורסם השיר? – היה זה לפני צאת הגינסיה לטיול גדול שנמשך כעשרה ימים, בשנת תשע"ב, 1912 בחופשת הפסח. הגענו עד מטולה. הנסיעה בקרונות יקרים מתל-אביב עד מטולה, ארכה ששה ימים שלמים. בדרך לנּו בשכם ובמרחביה, שהייתה אז בראשיתה נקודת כיבוש, בכינרת, במגדל ובראש פינה. באמצע הדרך התנפלו עלינו ערבים וכן הלאה.

יצאנו במוצאי שבת בשעה מאוחרת, אבל בשבת לפנות ערב, קרא אותנו קרצ'בסקי לגימנסיה. לא ידענו לאיזו מטרה. הוא היה צריך לצאת עמנו לטיול והלך אתנו. הוא אמר שהוא רוצה ללמד אותנו שיר, שנוכל לשיר אותו נוסף לכל אוצר השירים הרב שהיה אתנו; שיר חדש.

והנה, היה שם גם דושמן. הוא היה מחבר המילים וקרצ'בסקי לימד אותנו את המנגינה. ואז שמענו בפעם הראשונה את המילים "פה בארץ חמדת אבות". הוא שר את המנגינה. בתחילה קיבלנו את המנגינה בהסתייגות מסוימת, אך לאט לאט הצטרפנו אליה ואחרי כשעה יצאנו נלהבים לרחובות תל-אביב. רחובות תל-אביב? - כלומר לרחוב הרצל ורחובות צדדיים (אחדים) של ארבעה-חמישה בתים מכל צד, ושרנו את השיר בהתלהבות גדולה.

האחיות התאומות לאה פלק ואיטה שיינצייט (ילידות 1924, עלו ב1936) למדו בבית הספר בפולין שיר פסח ביידיש באותו לחן (השיר בביצוען נכלל כאן).

אורי קיסרי כתב ב"דואר היום" (14.1.1935) מאמר שלם בגנות הטקסט של "פה בארץ חמדת אבות"הוא תקף את האופטימיות של השיר; מעניין שקיסרי לא ידע מי חיבר את המילים.


ביצועים נוספים (וידיאו):


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.

עיבוד מאת אהרן שפי

מספר המעבד אהרן שפי: "השירים של אז הושרו אצלנו, כמו בכל בית (אחותי וחברותיה שרו "פה בארץ חמדה תבוא", בלי לבדוק מקורות. גם ב"חושו" ו"טושו" היו הרבה סימני שאלה). אני מקדיש את העיבודים הללו לזכרו של חבר יקר, רן אלדמע ז"ל [2016-1926], שיחדיו פעלנו להרבות שמחה בקרב תושבי גבעתיים וילדיה. שיפצתי את העיבודים מתוך כוונה שיהיו משומרים כיאות. העיבוד הוא ברוח האורקסטרה של ראשון לציון, שבוודאי הרבתה לנגן את 'חושו אחים חושו'."

הערה: העיבוד הוא הדגמת מחשב שהועברה אלינו בפורמט midi והומרה לפורמט mp3 לצורך האזנה נוחה באתר. לפרטים נוספים ניתן לפנות לאהרן שפי בכתובת ashefi@012.net.il.

תווים



תמונות


מתוך "צלילי חנינא"
תגיות

שירי מולדת   מקהלות   יום העצמאות   מסע ונדודים   שירים מתורגמים   העלייה השנייה   השפה העברית  





© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם