אליהו הכהן במאמרו "תקליטים עבריים בחברה הפולנית Syrena Electro" (במסגרת "הטנגו האחרון בפולין" ביומן הרשת של דוד אסף "עונג שבת") מונה 16 שירים מאת בידרמן שהוקלטו בחברה זו. אלה כוללים את כל שיריו שבאתרנו וכן ארבעה נוספים שאינם בידינו: יעל (לחן פ' שר), כל יום אחרת (לחן א' שיץ), רק נפש אחת אהבתי (לחן יז'י פטרסבורסקי) ואהבה (לחן י' רוזנר).
אליהו הכהן גם מזהה את שמו המלא של המחבר (על התקליטים נרשם רק י"מ בידרמן, בספרייה הלאומית: מרדכי בידרמן, אך הזיהוי חשוד). הוא מציין: על פי הלקסיקון לספרות יידיש חדשה (לעקסיקאָן פֿון דער נײַער ייִדישער ליטעראַטור, א, 1956, עמ' 284) הוא נולד ב-1911 (בידיעה שהתפרסמה לאחר מותו נכתב שנולד 1913) בוְולוֹצְלָאוֶוק שבפולין ובה קיבל חינוך מסורתי-לאומי. הוא עבר לוורשה וסיים את לימודי התואר השני במדעי הרוח באוניברסיטה. בידרמן היה ציוני מושבע ופרסם מאמרים פובליציסטיים, בעברית וביידיש, בעיתוני התקופה, ובד בבד שלח ידו גם בתרגום פזמונים לבמה הקלה. כמה שנים לפני המלחמה חזר לעיירת הולדתו ובה עבד כמורה בגימנסיה היהודית. לאחר המלחמה, במהלכה שהה בברית המועצות, חזר בידרמן לפולין ובשנת 1949 היגר לארה"ב והתגורר בניו-יורק. הוא כתב דוקטורט באוניברסיטת ניו-יורק ועבד בסניף האמריקני של הקרן הקיימת לישראל. בידרמן המשיך לכתוב בעיתונות היהודית האמריקנית, ערך ופרסם כמה ספרים בעברית, ביידיש ובאנגלית (על ביאליק, על בן-גוריון ועל ההיסטוריון מאיר בָּלָבָּן), ונפטר בשנת 1973.