את שירותה הצבאי (1956) עשתה מרים נעמן בנח"ל, ולאחר השחרור החלה בפיתוח קריירה של זמרת. היא התקבלה ללהקת "סמדר", להקה מזרחית בניהולו של סעדיה דמארי, שרה ושיחקה בהצגות הלהקה, בין היתר, במחזה "המבשר" (1957), בחסות תיאטרון "אוהל".1 זאב ברבן, במאי המחזה, החמיא להופעתה וציין כי "למרים אין מה להעיר".2 בנוסף, כבר החלה בהופעות זמרה עצמאיות.
בהצגה מאוחרת יותר של להקת "סמדר" בשם "קיבוץ גלויות, אחרית הימים" (1962),3 היא כבר קיבלה קרדיט על הופעתה, ושמה הופיע במודעות הפרסומת של המחזה. באותה עת כבר היתה זמרת בעלת חינוך מוסיקאלי פורמאלי וניסיון בימתי.
היא שרה עם חברי להקה אחרים בתקליט "סעדיה דמארי ולהקת סמדר",4 והשתתפה בשידור רדיו של להקת "סמדר" ב"קול ישראל", בתכנית בת שלושה עשר "שירי אהבה מתימן".5 במחזה "שלמה המלך ומלכת שבא" (1965), שהוצג באילת בחגיגות ים סוף,6 הופיעה במשחק ובזמרה בתפקיד מלכת שבא.
1. "המבשר", מחזה מקורי פרי עטו של סעדיה דמארי, עסק בחיי יהודי תימן וראשית העלייה ממנה. נחום נרדי הלחין את המוסיקה.
2. "כוכב" חדש מבנות המזרח, תקוה ויינשטוק, מעריב, 14 באפריל 1959, עמ' 7
3. פרי עטו של סעדיה דמארי.
4. תקליט בן שלושה שירים: "אהבת הדסה", "עורי צפון" ו"זכריה בסיני". "קול פעמונים, סיפורה של הזמרת מרים נעמן", פורסם בבלוג האינטרנט "דודיפדיה" - פרויקט שימור המוסיקה הישראלית, של דודי פטימר, 2015 .
5. עותק של התכנית בת שלושה עשר שירי אהבה, רובם בערבית של יהודי תימן, נמצא בקלטת שמע בספריה הלאומית בירושלים.
6. את המחזה ביים פיטר פריי.
