את קריירת הזימרה שלה ביידיש החלה מרים נעמן ב"בית ציוני אמריקה", כצמד עם השחקן והזמר מנשה ורשבסקי (1928-2002), לאחר מכן יצאה עמו למסע הופעות. "הגימיק של שירה יידית בפי זמרות תימניות ימיו כימי היות זמרות תימניות", כותב עמנואל בר קדמא בקטע מעיתון באלבומה של הזמרת, "אבל, ברוב המקרים משמש השיר היידי כרפרטואר שולי, נקודת-חן נוספת על קלסתרה המוסיקלי של הזמרת. כאן משקלו הסגולי היה-ביידיש". ואכן, ציינו כותרות כתבות בעיתוני חו"ל ביידיש: "מרים נאאמאן די תימנער זינגערן".
"ראשית המסע", סיפרה הזמרת, "ברעיון של מנשה ורשבסקי, לנסוע על חשבונו. אם נצליח - נצליח, אם לא - ראינו עולם", אמר לה השחקן. התחנה הראשונה היתה אוסטרליה ומשם עקב ההדים הטובים - המשיכו במסעם אל צידו האחר של העולם - לאמריקה הלטינית.
את חשיבות ידיעת שפת היידיש למדה מרים נעמן על בשרה, כאשר באחת מהופעותיה המוקדמות שרה שיר רציני ביידיש, אך טעתה טעות מביכה בהגיית אחת המילים, דבר ששינה לגמרי את משמעות השיר וגרם לקהל לפרוץ בצחוק. מארגן האירוע עודד אותה באמרו שהיא הכניסה חיים בקהל. הזמר- מלחין שלמה וייספיש עזר לה בראשית דרכה בלימוד היידיש, ובכוחות עצמה רכשה ידיעה יסודית של השפה. מלבד בעברית, ערבית של יהודי תימן ואנגלית, מרים נעמן שולטת גם בגרמנית.
סיורי התיאטרון היידי בעולם, במופע "שלום ישראל", נמשכו שנים אחדות. הם נערכו בארצות דרום אמריקה (1968-1971), קנדה, אירופה (1973) ובאוסטרליה (1972,1974).
