התכונות העיקריות שאפיינו את זימרתה של גמליאלית, בנוסף לקולה המתנגן כחליל, היו "קסם" ו"פשטות הגשה". היא הניחה לשיר וללחן לדבר עבור עצמם מבלי להיגרר ל"אינטרפרטציה נרקיסיסטית" שתאדיר את רושם יפי קולה. הבחין בזאת ה"פלסתיין פוסט", שכתב אודותיה לאחר הופעה למען קרן הילדים של ויצ"ו: "אסתר גמליאלית היתה פופולרית כתמיד בביצועה הפשוט וחסר היומרות של שירים תימניים".(1) אותו עיתון הזכיר לעיתים קרובות את "הקסם התמים" שהיה בביצועיה.(2) ה"קסם" שהתגלה בשירתה נזכר שוב ושוב, החל משידור הרדיו הראשון בו הופיעה, ועליו הגיב אחד מקוראי אותו עיתון במכתב למערכת בו ציין, ש"היא מחוננת בכל הכשרון והקסם הנחוצים לזמרת מהמעלה הראשונה"; הביקורת הסכימה עם הכותב, ודיברה על "תמסורת נקיה ומקסימה" ועל "קסם סגנון זמרתה".
שידור רדיו למתנדבי הבריגדה במצרים, בתקופת מלחמת העולם השניה, זכה למברק תגובה מהחיילים שהתפעלו מצליל קולה: "נשרפנו מקולה של גמליאלית נקודה. שדרו עוד, נקודה".(3)
לאחר טכס הענקת פרס ישראל למלחין משה וילנסקי, בו שרה שושנה דמארי את "הטנדר נוסע", הגיב עיתון "הארץ": "לאלה שזכרונם טרם בגד בהם, היה ברור שאם מדברים במלוכה - הכתר שייך, אם לא במלואו, הרי לפחות בחציו למלכה אחרת (4) ...אסתר גמליאלית, זמרת בעלת קול צלול כבדולח, שאין עוררין על זכות ראשוניותה במוסיקה של וילנסקי. המלחין עצמו...אמר על אסתר גמליאלית: בכל מקום שהופענו, אי אפשר היה להופיע בלי 'הטנדר'. היא אהבה לשיר והקהל הרגיש זאת. צליל קולה היה כשל ציפור, צליל יפה וחזק"... "היא סימלה את כל היפה והטוב של ארץ ישראל בטרם קום המדינה", הוסיף העיתון, "...עדיין זכורים לטוב שירים יפים כ..."אל נא תגידי לי שלום", "גדליה רבע איש", "ליל גליל"..."אלימלך"... שירים שבמשך השנים נמצאו להם מאמצים רבים, אך זכות הראשונים שמורה רק לה, לזמרת שכונתה בזמנה "גרון הגעגועים התימני" בעטו המליצי של אורי קיסרי המנוח".(5)
1. "פלסתיין פוסט", 10 בפברואר, 1939; בהופעה למען קרן הילדים השתתפו אמנים רבים.
2. שם, 20 בפברואר, 1939.
3. "זוכרים?", "ידיעות הגליל" (מקומון), גליון 399, 19 ביוני, 1987.
4. עדנה לוינשטיין, "הארץ", 26 באפריל, 1983; העיתון הצר על כך שגמליאלית, המבצעת הראשונה והבולטת ביותר של השיר "הטנדר נוסע", לא הוזמנה לאירוע, ודווקא מבצעת אחרת, שושנה דמארי שרה בו את השיר; העיתון גם מערער על זכותה של דמארי לתואר "מלכת הזמר".
5. שם; העיתון ייחס לגמליאלית בטעות זכות ראשונים גם למספר שירים נוספים, שבוצעו לראשונה על ידי זמרות אחרות.
