מראשית שהותו בארץ הלחין נרדי עבור תיאטראות שונים בארץ. ב-1928 הועלו על הבמה שני מחזות אשר להם הוא חיבר את המוסיקה. הראשון היה "מגילת אסתר" של "התיאטרון הא"י" של גנסין.(1) השני היה "מרד המכבים", שהועלה על ידי הקבוצה הדרמאטית של "הבחרות הסוציאליסטית".(2) בספטמבר של אותה שנה הצטרף ל'מטאטא' כמנהל המוסיקאלי של תכנית ד'.(3) ב-1933 חיבר נרדי את המוסיקה למחזה הילדים – "הדחליל", שכתב לוין קיפניס.(4) שנה לאחר מכן, הוא ליווה בפסנתר את שחקני "תיאטרון אינטימי" בתל-אביב [אך לא כתב את המוסיקה]; ההצגה היתה מורכבת ממערכונים ושירים [אלתרמן תירגם], ולא היה לה שם מיוחד. כשהכין ה-"לי-לה-לו" את ההצגה מרובת המחברים "הספר מתל אביב", היה נרדי אחד המשתתפים בחיבור המוסיקה.(5) כמו כן, הוא כתב את המוסיקה למחזה של יעקב כהן "דוד מלך ישראל" עבור התיאטרון לילדים,(6) ולמחזה "במטבח" של שלום עליכם ב"הבימה".(7) שניהם הועלו על הבמה ב-1947. לתיאטרון ה"אהל" הוא כתב מוסיקה למחזה "המבשר", פרי עטו של השחקן סעדיה דמארי,(8) וב-1960 הציג תיאטרון הילדים "תליל-תילון" ב"היכל התרבות" את ההצגה "אלוף בצלות ואלוף שום" [על פי ח.נ. ביאליק], שגם לה כתב נרדי את המוסיקה.(9)
1. נרדי ל"דבר", 2 במאי, 1958
במודעת "התיאטרון הארץ ישראלי" של גנסין [ב"דבר", 12 במרץ, 1928], נזכר נרדי כמחבר המוסיקה של "מגילת אסתר", באותה שנה שיחקה בתיאטרון ברכה צפירה, ולדבריו, שם הייתה פגישתם הראשונה; באותה הצגה הוא נתן לה "תפקיד קטן - וייזתא".
2. שם, 19 בדצמ' 1928
3. שם, 20 בספט', 1928
4. שם, 17 ביולי, 1933
5 "פלסתיין פוסט", 24 באוק' 1944; שלונסקי היה אחד הכותבים להצגה בה שרה שושנה דמארי את "זמר" ["לא אורחת גמלים"] ללחן של נרדי.
6. 'דבר', 1 ביוני, 1947
7. שם, 15 ביוני, 1947
8. שם, 11 באפריל, 1957; סעדיה דמארי כתב את המחזה אודות שמואל יבנאלי, שביקר בתימן ב-1911, כדי להביא לעלייה סלקטיבית של פועלים תימנים, שיוכלו לעמוד בתנאי העבודה הקשים בישראל.
9. 'דבר', 19 בפברואר, 1960
