|
מילים: מרדכי
(לחנים נוספים לטקסט זה)
לחן: בנדטו מרצ'לו, עממי
|
מקהלת בית הספר "מבואות עירון"
ניצוח: בתיה שטראוס
שנת הקלטה: 28.11.1963 ללא ליווי כלי מתוך: אוסף סלילי קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
|
פרטים נוספים
יפה ירקוני
שנת הקלטה: 1957
נכלל בתקליט: ושמחת בחגיך: יפה ירקוני
בתקליט מלווים: נגינה: תזמורת "הד ארצי"
מקהלת קול ציון לגולה
ניצוח: אברהם קפלן
ליווי: תזמורת קול ישראל
שנת הקלטה: 30.11.1953
מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
מקהלת נצרים (נצר סרני)
ניצוח: ניצה שור
שנת הקלטה: 2.12.1956
מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
חבורת רננים ביצוע:
מקהלת סמינר לווינסקי
ניצוח: יצחק אדל
שנת הקלטה: 16.12.1954
העיבוד זהה לעיבוד שמבצעת מקהלת ילדי קיבוץ משמרות.
מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
מקהלת ילדי קיבוץ משמרות
ניצוח: בתיה שטראוס
שנת הקלטה: 10.12.1957
עיבוד למקהלה בשני קולות שווים ללא ליווי. העיבוד נדפס בספרו של אדל "ולשוננו רינה", עמ' 103.
מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
מידע על הפיוט ראו בדף הלחן המוכר יותר.
לחן זה הופיע בחלק השלישי של האוסף של מרצ'לו estro poetico-armonico (משנת 1724) אך מקורו קודם. הלחן מזוהה כאיטלקי-אשכנזי.
להפצת לחן זה קרא יהויכין סטוצ'בסקי:
האמנם לא הייתה לעמנו נעימה אחרת בשביל פיוט זה? אכן, הייתה לו נעימה ישנה ונאה ביותר, שהגיעה לידינו כמורשת יהודי ונציה. המלחין האיטלקי המפורסם בנדטו מרצ'לו אסף חמישים מנגינות תהלים, עיבדן והוציאן לצורכי תפילה (1724). באוסף זה כלולות אחת עשרה מנגינות יהודיות לפי אינטונציות עתיקות מאוד, השייכות לזמרת הקהילה היהודית, כאמור בהקדמתו. הוא מייחס אותן למסורות שבעל פה, הן נשארו בזיכרונם של ראשוני הגולים ועברו בירושה לדורות הבאים. היסטוריון המוסיקה אריך ורנר פירסם לראשונה מנגינות יהודיות אלה, ביניהן אחת ל"מעוז צור", שיש בה פשטות, טוהר ויופי ... אנו זכאים לראות נעימה זו כיהודית מקורית וקדומה. על כל פנים, היא קרובה להרגשתנו יותר מאותם חלקי שירים וכורלים גרמניים, כי מי בינינו לא הרגיש בזרותה של הנעימה השגורה בפינו? ... אין ספק כי גם לולא הנימוקים שפירטתי לעיל, מבחינה מוסיקלית בלבד, יש להעדיף בהחלט את נעימת מרצ'לו, שכן היא משכנעת בייחודה הבלתי סנטימנטלי, החגיגי ועשיר הביטוי. הגיע הזמן שהנעימה המיושנת, בת הכלאיים המוזרה, תיעלם מקרבנו, ותפנה את מקומה לנעימה הישנה-חדשה. יש להשמיע רק את הנעימה הזאת של "מעוז צור" בכל שכבות היישוב, בשידורים, בנשפי חנוכה רשמיים, בבתי כנסת ובבתי ספר.
[המאמר התפרסם תחילה ב"דבר" ב-27.11.1942 (ראו כאן), שופץ ב"גננו", 1957 בערך ונדפס מחדש באוסף מאמרי סטוצ'בסקי "במעגלי המוסיקה היהודית", הוצאת הקיבוץ המאוחד, עמ' 91-88.]
מוסיף חוקר הזמר, נחומי הר-ציון:
הנוסח שהיה נהוג בגרמניה ובמרכז אירופה נדד עם היהודים למזרח ולדרום, וכך הגיע לאיטליה נוסח אשכנזי שהשתרש בקהילות היהודיות בְּגוֹריציה, בוונציה, בפּרֵארה, בוֵרונה ובקָזואָלֶה.
בנדטו מרצ'לו ביקר בביה"כ היהודי בוונציה וכששמע את "מעוז צור" בנוסח שלהם, רשם אותו ב-1723. הוא אמר שיש למנגינה אופי עתיק, ואולי היא אפילו (בלי שום סימוכין) שריד מבית המקדש.
בין השנים 1726-1724 הוא חיבר 50 פרקי/מזמורי תהלים בשם: Estro Poetico Armonico. בפרק ט"ז הוא ציטט במלואו את הלחן שרשם בביה"כ, ולכן חושבים שהוא חיבר את הלחן לפיוט. הפרק הזה חובר ל-4-1 קולות, 2 כינורות, צ'לו ומקלדת. היצירה כולה נדפסה בלונדון ב-1757 והוקלטה לפני כ-30 שנה ע"י שירות השידור האיטלקי.
ביצועים נוספים:
- צילה דגן ועודד זמר
- עמנואל רוזנברג וויואן סימון (Emanuel Rosenberg & Vivian Simon)
- מקהלה לא מזוהה
- מקהלת ילדים (וידיאו)
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
עיבוד מאת: אהרן שפי
מקור: "ספר המועדים, כרך ה: ימי מועד וזיכרון - ראש חודש, חנוכה, חמישה עשר בשבט", אגודת עונג שבת (אוהל שם) בתל אביב ע"י דביר, תשי"ז 1957, עמוד 520
מתוך עלון א' משנת תשי"א של שירי מקהלה בהוצאת בית הספר תיכון חדש.
מקור: "מחברות מאיר נוי לשירים בעברית", עמוד 15 בהד' [סדרת מחברות עם תווים] 3
תיווי: הלל אילת
מספר המעבד אהרן שפי (20.5.2024): "הנוסח הזה נחשף לנו תלמידי המדרשה למורים למוסיקה (1951) ע"י מורתנו מרים גרוס-לוין, שנחשפה לו בזכות הפרופ' ליאו קסטנברג, מנהלנו ומורנו לתולדות המוסיקה. הנוסח הפרוטסטנטי הידוע נטמע עמוק בטכסי התפילה והחגיגות, והמעבר לנוסח הזה היה כמו לטעום תבשיל לא מוכר שמנסים להתרגל אליו, וכאשר התחלנו לחבבו, לא פסקנו מלחזור אליו. לעיבוד שלי לרביעיית כלי נשיפה עץ, הוספתי את העוּד על עושר צליליו העמוקים."
לפרטים נוספים ניתן לפנות לאהרן שפי בכתובת e.a.shefi@gmail.com.
