מילים: מן המקורות
(לחנים נוספים לטקסט זה)
לחן: יעקב שמואל מרגובסקי (טקסטים נוספים בלחן זה)
|
ותיקי הגבעטרון 
שנת הקלטה: 2008
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת נכלל בתקליטור: קבוצת גבע: שירי כיפור   בתקליטור מלווים:  פסנתר חשמלי: ישראל בן-חיים |
מקהלת המדרשה למוזיקה (כיום: מקהלת הפקולטה למוזיקה במכללת לוינסקי) 
שנת הקלטה: 2006
מקור: ערב לחנינא קרצ'בסקי
מקהלת קיבוץ איילת השחר 
מקור: הקלטה מקומית
דוד ברקאי 
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
המבצע: "בילדותי בשנים 1946-1949 הייתי סוליסט של מקהלת נערים בעיר בירות שבלבנון. מנהל המקהלה היה מנהל בית הספר תלמוד תורה ושמו "מיסייה ברוך". הוא לימד אותנו את כל הנעימות ששרנו בבית הכנסת "מגן אברהם", ביניהן את השיר הזה.
זֶמֶרֶשֶׁת: הבית הראשון מושר למנגינת מרגובסקי, והבית השני הוא למעשה הקול המוביל של הבית השני במוסיקה שכתב אידלזון לאותו טקסט, בשינויי מנגינה קלים.
משפחת פרצוב 
שנת הקלטה: 1981
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
אנו מתנצלים על איכות ההקלטה.
לאה ברטמן (אַשְׁבֵּל), חנה מיכאלי (רוזין) 
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
כך הושר השיר בתנועת בני עקיבא.
אנו מתנצלים על תחילת ההקלטה המקושקשת (ההתחלה זהה לגרסה המושרת ה"מקובלת")
על-פי תהלים קכו, א-ה. ראו לחן הפרק כולו ב"שיר המעלות" (לחן מינקובסקי) ושם הפנייה ללחנים נוספים.
הלחן הוא לחן מס' 43 מתוך 71 לחנים ל"שיר המעלות" שהושרו בפי יהודי גרמניה באנתולוגיה של אורי אהרון.
על מעמד השיר בתנועת בית"ר מספר גרשון סתיו (דברים ששלח לזֶמֶרֶשֶׁת בפברואר 2022):
השיר במקורו הוכר כהמנון תנועתי פנימי ששימש את תנועת הנוער בית"ר בהתכנסויות ובמסדרים בשנות העשרים של המאה שעברה. ב"ספר בית"ר" כותב ח' בן-ירוחם:
[...] יומנה של קבוצת "בית רימון" (גרעין היסוד של בית"ר – ג.ס.) הכתוב עברית טיפוסית לימים ההם במקומות ההם, תוך קשיי התבטאות לא רגילים וחיסרון אוצר מילים יסודי, קובע לנו, שהפעולה הראשונה ב"בית רימון" נתקיימה ביום 5.1.1924. שם נקבע, שההמנון יהא מזמור התהלים "בשוב ה'", מזמור ששימש הימנון בנעימתו הפאתיאטית המקובלת לבית"ר בלטביה, עד שהתקבל בה כהמנון מיוחד "שיר תל-חי" לז'בוטינסקי. שירת "בשוב ה'" הייתה מקובלת בבית"ר אף לאחר מכן, כך בלטביה, וכך בארצות אחרות, שאליהן הביאהּ אהרן פרופס במסעותיו. [...]
["ספר בית"ר – קורות ומקורת", כרך א', מן העם, מאת: ח. בן-ירוחם, הוצאת "הוועד להוצאת ספר בית"ר", ירושלים-תל-אביב, תשכ"ט, עמ' 48.]
ח. בן-ירוחם חקר, כתב וערך את כל כרכי "ספר בית"ר", שם ריכז את סיפור תולדות התנועה עד לשנת 1945. אהרן פרופס היה בין מייסדיה של הקבוצה ב"בית רימון" ובצדק הודבק לו הכינוי "הבית"רי הראשון". הוא עצמו היה מוזיקאי וטיפח את נושא השירה בבית"ר. לימים, אחרי קום המדינה ייסד מפעלים מוזיקליים רבים וקיים פסטיבלים ועמד בראש המפעל המוזיקלי החשוב "פסטיבל ישראל".
מקור נוסף לחשיבות השיר בתנועת בית"ר הוא הספר "עלי בריקדות". בספר זה ריכז ההיסטוריון דוד ניב מקבץ של שירי בית"ר והמחתרות. בפרק "הימנונות" הוא מביא את השיר "בשוב ה'" בלחנו של מרגובסקי (הספר כולל תווים). הוא הצטרף לבית"ר בשנת 1930 כשהיה בגיל 15. הוא עצמו היה חובב מוזיקה ואף כתב והלחין שירים בבית"ר ובמחתרת. בעמ' 10 הוא כותב:
[...] כהמנונים תנועתיים-פנימיים שימשו את תנועת הנוער במסדרים ושאר התכנסויות – תחילה "בשוב ה'" מתהלים קכ"ו ואחר כך, על פי החלטת הכינוס העולמי השלישי שלה מספטמבר 1938, "שיר בית"ר" לז. ז'בוטינסקי. [...]
הרחבתי על כך גם בספרי "גאיון ונדיב ואכזר".
ב"ספר המועדים" כרך ז' (דביר תשט"ז), עמ' תווים ד', מופיע לחן זה עצמו כ"נעימה איטלקית".
ללחן זה הותאם בתנועת הנוער העובד השיר "בעבודה".
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
במאמרו "שיר תל-חי: תל המרץ, תל הכוח, תל הרוח, תל עמל ועוז ואור" דן גרשון סתיו, חוקר שירי בית"ר והמחתרות, בשניים משיריו הבולטים של ז'בוטינסקי שזומרו בתנועת בית"ר. (גרשון סתיו שלח את המאמר לזֶמֶרֶשֶׁת ב-16.1.2017.)
המאמר דן בשירים הבאים:
- שיר תל-חי (חרמשים לכם מדוע) (לחן לא ידוע)
- שיר תל-חי (חרמשים לכם מדוע) (לחן פואה גרינשפון)
- שמאל הירדן (לחן ליבשין)
- שמאל הירדן (לחן זעירא)
המאמר מאזכר שירים נוספים:
- שיר הדגל
- שיר אסירי עכו (לחן מילט)
- בשוב אדוניי (לחן מרגובסקי)
- עורה (שיר מסיבה) (מילים ז'בוטינסקי לחן דב פרנקל)
- שיר הבריונים