במחרשתי - מקהלת הפועלים תל-אביב

בְּמַחֲרַשְׁתִּי כָּל אָשְׁרִי יָרַשְׁתִּי אֶרְאֶה חַיִּים טוֹבִים וְלֹא אֶחְסַר מַה בָּהּ; וּבְקוּמִי מִשְּׁנָתִי לֹא תָּבוֹא דַּאֲגָתִי לְבַקֵּשׁ אֶת מִחְיָתִי עַל צָרְכֵי יוֹם הַבָּא. לַחֹרֶף מוּכָן כְּבָר, הָאָסָם מָלֵא בָּר, קָצְרוּ יָדַי וְלֹא זָר, עַל אֶרֶץ רַבָּה. בְּעֹשֶׁר מִי יִחְיֶה בְּיֹשֶׁר חַיֵּי שַׁלְוַת הַשְׁקֵט כָּמוֹנִי – הָאִכָּר? בְּתֵת יָהּ גִּשְׁמֵי בְּרָכָה, מָלֵאתִי הַצְלָחָה, אֲלֻמּוֹתַי אוֹלִיכָה לְהַחֲיוֹת עוֹלָם בַּבָּר: כַּסּוֹחֵר, כֶּחָרָשׁ, כַּמַּלָּח, כַּפָּרָשׁ, יַחְדָּו עָשִׁיר וָרָשׁ – וְכַסְפִּי יָשָׁר.במחרשתי כל אושרי ירשתי אראה חיים טובים ולא אחסר מה בה; ובקומי משנתי לא תבוא דאגתי לבקש את מחייתי על צורכי יום הבא. לחורף מוכן כבר, האסם מלא בר, קצרו ידיי ולא זר, על ארץ רבה. בעושר מי יחיה ביושר חיי שלות השקט כמוני – האיכר? בתת יה גשמי ברכה, מלאתי הצלחה, אלומותיי אוליכה להחיות עולם בבר: כסוחר, כחרש, כמלח, כפרש, יחדיו עשיר ורש – וכספי ישר.

מילים: אליקום צונזר
תרגום: נח שפירא
לחן: אליקום צונזר
כתיבה (בשפת המקור): 1888

בְּמַחֲרַשְׁתִּי

כָּל אָשְׁרִי יָרַשְׁתִּי

אֶרְאֶה חַיִּים טוֹבִים

וְלֹא אֶחְסַר מַה בָּהּ;

וּבְקוּמִי מִשְּׁנָתִי

לֹא תָּבוֹא דַּאֲגָתִי

לְבַקֵּשׁ אֶת מִחְיָתִי

עַל צָרְכֵי יוֹם הַבָּא.

לַחֹרֶף מוּכָן כְּבָר,

הָאָסָם מָלֵא בָּר,

קָצְרוּ יָדַי וְלֹא זָר,

עַל אֶרֶץ רַבָּה.

בְּעֹשֶׁר

מִי יִחְיֶה בְּיֹשֶׁר

חַיֵּי שַׁלְוַת הַשְׁקֵט

כָּמוֹנִי – הָאִכָּר?

בְּתֵת יָהּ גִּשְׁמֵי בְּרָכָה,

מָלֵאתִי הַצְלָחָה,

אֲלֻמּוֹתַי אוֹלִיכָה

לְהַחֲיוֹת עוֹלָם בַּבָּר:

כַּסּוֹחֵר, כֶּחָרָשׁ,

כַּמַּלָּח, כַּפָּרָשׁ,

יַחְדָּו עָשִׁיר וָרָשׁ –

וְכַסְפִּי יָשָׁר.

עברית Кириллица Latin IPA (Std) IPA (Sepharadic)

פרטים נוספים

גרסת "כינור ציון"

א.

בְּמַחֲרַשְׁתִּי

כָּל אָשְׁרִי יָרַשְׁתִּי,

אֶרְאֶה חַיִּים טוֹבִים

וְלֹא אֶחְסַר מָה, בָּהּ.

וּבְקוּמִי מִשְּׁנָתִי

לֹא תָבֹא דַאֲגָתִי

לְבַקֵּשׁ אֶת מִחְיָתִי

עַל צָרְכֵי יוֹם הַבָּא.

לַחֹרֶף מוּכָן כְּבָר

הָאֹסֶם מָלֵא בָר,

קָצְרוּ יָדַי וְלֹא זָר

פֹּה עַל אֶרֶץ רַבָּה,

ב.

בָּעֹשֶׁר

מִי יִחְיֶה בְיֹשֶׁר

חַיֵּי שַׁלְוַת הַשְׁקֵט

כָּמֹנִי – הָאִכָּר?

בְּתֵת יָהּ גִּשְׁמֵי בְרָכָה,

מָלֵאתִי הַצְלָחָה

אֲלֻמּוֹתַי אוֹלִיכָה

לְהַחֲיוֹת עוֹלָם בַּבָּר.

כַּסּוֹחֵר כֶּחָרָשׁ,

כַּמַּלָּח, כַּפָּרָשׁ,

יַחַד עָשִׁיר וָרָשׁ

וְכַסְפִּי נָקִי וְיָשָׁר.

ג.

עַל הָרוֹכֵל

לְהַאֲמִין לְכָל נוֹכֵל,

לְהִתְחָרוֹת, לְהִשְׂתַּכֵּר

כִּי אִם עַל לֶחֶם צַר.

מִתַּשְׁלוּמֵי פֵרָעוֹן

הוּא מֻכֶּה בְשִׁגָּעוֹן

וְסוֹפוֹ עוֹד לְדֵרָאוֹן

כִּי יֹאכַל גַּם חֵיל זָר.

אֲנִי רָחוֹק מִקְּרוֹבוֹת

מֵעֲרֹךְ סִפְרֵי-חוֹבוֹת,

מִתַּשְׁלוּמֵי טוֹבוֹת –

הֲלֹא יָדַי עוֹשׂוֹת בָּר.

ד.

בַּעַל מַרְזֵחַ

יִשָּׂא מִכָּל קֵרֵחַ,

מִכָּל שׁוֹתֶה שִׁכּוֹר

כַּעַס וּמַכְאוֹבִים.

וְאַחַר תַּשְׁלוּמֵי מַס

וּלְשַׂר הַמַּשְׁקִים פְּרָס

לוּ רַק גֵּרָה אַחַת

תִּשָּׁאֵר מֵהַסּוֹבְאִים.

אֲנִי מִכָּל זֶה חָפְשִׁי,

מַס לֹא תֵדַע נַפְשִׁי,

קִמְחִי, צַמְרִי, דִּבְשִׁי –

לִי הֵם כָּל הַטּוֹבִים.

ה.

לְמַזָּלִי,

אִם עוֹד יֶלֶד בָּא לִי

יִרְוַח לִי עוֹד יוֹתֵר

וְאֶקְנֶה עוֹד נַחֲלָה.

בָּעִיר כִּי יִרְבּוּ בָנִים

הֵם לְהוֹרָם כַּאֲבָנִים,

וְכִי יִגְדְּלוּ בַשָּׁנִים

יוֹסִיפוּ לוֹ מַחֲלָה.–

אַךְ לִי הֵם נוֹלָדִים

לַעֲבֹד כַּעֲבָדִים,

וְכָל אַחַד הַיְּלָדִים

לְרַוְחָתִי בָּא, אַךְ לָהּ.

ו.

מִמּוֹתָרוֹת

אֵין לִי כָל צָרוֹת

כִּלְשֹׁכְנֵי עִיר וָעִיר

בְּעֵמֶק הַבָּכָא.

שְׂמִיכָתִי זֹאת הַבִּיטָה

תִּצְלַח לִי לִשְׁמִטָּה

וּלְפִי זֹאת הַשִּׁטָּה

תְּחִי כָּל הַמִּשְׁפָּחָה.

הַתַּרְנְגוֹל מְקִימִי

שֶׁמֶשׁ מוֹרֵה יוֹמִי,

וְהַמַּגָּל מְרִימִי

עַל בָּמֳתֵי הַצְלָחָה.

ז.

רַעֲיָתִי

עוֹמֶדֶת לְעֶזְרָתִי

בְּלִי שְׁפָחוֹת זוֹלֵלוֹת

הִיא גְבֶרֶת מְאֹד נַעֲלָה!

לֹא תִּתְאַו לִרְדִידִים,

לִצְעָדוֹת* וְלִצְמִידִים,

לָשׂוּחַ עִם יְדִידִים.–

בֶּטַח בָּהּ לֵב בַּעֲלָהּ!

בְּבֵיתִי מִתְעַסֶּקֶת,

לְבָנַי הִיא מֵינֶקֶת,

וְהִיא בְּרִיאָה מוּצֶקֶת

וְרַק שִׂמְחָה וְצַהֲלָה!

ח.

אֶת בִּתִּי

הֵן טוֹב לִי תִּתִּי,

לְאִישׁ עוֹבֵד יָשָׁר

בְּלִי מֹהַר וְנָדָן.

בָּעִיר, רְאוּ, הַכַּלּוֹת:

כָּל הוֹן הוֹרָן מְבַלּוֹת

וּמִבַּיִת שׁוֹאֲלוֹת

כָּל-אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדָן.

לִבְנוֹתַי אֶמְצָא חִישׁ

בִּמְקוֹם מוֹשָׁבִי אִישׁ

וְנָדָן עֵז עִם תַּיִשׁ,–

אֹשֶׁר נִצְחִי בַעֲדָן!

ט.

וְעַל כָּכָה

יְהִי זִכְרָם לִבְרָכָה –

כָּל-הַשָּׁבִים לְצִיּוֹן

וַהֲרִיסוֹתֶיהָ בּוֹנִים,

גַּם בְּרָכָה, אֱלֹהֵינוּ

אֶת תּוֹמְכֵי פֹעֲלֵנוּ

וְעוֹזְרֵי מוֹשְׁבוֹתֵינוּ

"זְרֻבָּבֶלִים הָאַחֲרוֹנִים"!

וְכַאֲשֶׁר הַמּוֹשָׁבוֹת

תַּעֲלֶינֶה לִרְבָבוֹת,

יַכִּירוּ הַלְבָבוֹת

אֶת אֵלֶּה הַגְּאוֹנִים.

עברית Кириллица Latin IPA (Std) IPA (Sepharadic)

פרטים נוספים

מילים בשפת המקור (יידיש)

די סאָכע

אין סאָכע

ליגט די מזל־ברכה,

דער װאַרער גליק פֿון לעבן,

קיין זאַך מיר ניט פֿעלט!

עס קומט דער פֿרימאָרגן,

איך דאַרף ניט לײַען, באָרגן,

דער מוח דאַרף ניט זאָרגן

אויף טאָג־הוצאָות, געלט.

ס'איז אָנגעגרייט אויף װינטער

אַ זאַסיק אַ געזונטער,

איז זיי, איך שנײַד גאַנץ מונטער —

פֿרײַ אין גאָטעס װעלט…

פֿון רײַכן

װער קען זיך צו מיר גלײַכן?

װער לעבט רויִק, גליקלעך

װי איך, פּויער אין פֿעלד?

גיט נאָר גאָט דעם רעגן,

פֿיל איך גליק און זעגן,

איך פֿיר שוין סנאָפּעס־װעגן,

חיונה פֿאַר דער װעלט.

איך טו לײַט ערנערן,

מאַרקלײַט און שפּײַכלערן,

שיפֿערס, קאָמיסיאָנערן —

און כּשר איז מײַן געלט…

[…]

בענטשן

זאָל נאָר גאָט די מענטשן,

װעלכע שטיצן ציון,

צוריק דאָס לאַנד באַנײַט!

בענטש נאָר, גאָט, די ריצער,

די קאָלאָניען־באַשיצער,

די אַרבעטער־שטיצער —

די זרבבֿלס פֿון דער צײַט.

װען פֿון די קאָלאָניען

װעט װערן מיליאָנען,

װעט ציון ערשט דערמאָנען

אָט דיזע גרויסע לײַט!

פרטים נוספים

נוסח חנה וייס

בַּמָּה חָרַשְׁתִּי

כָּל אָשְׁרִי יָרַשְׁתִּי

עברית Кириллица Latin IPA (Std) IPA (Sepharadic)

פרטים נוספים

ביצוע:

הקישור הועתק

מקהלת הפועלים תל-אביב

עיבוד: יצחק אדל
ניצוח: ישראל ברנדמן
שנת הקלטה: 5.2.1955

מתוך אוסף הקלטות קול ישראל בארכיון הצליל בספריה הלאומית.

עיבודו של אדל (אותו עיבוד ששרה מקהלת קול ישראל) בתוספת תמיכה בלבד בפסנתר.

מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית

צונזר הקדיש את השיר לאנשי המושבות: "אשר יושר בפי איכרי הארץ הקדושה". במקומות שונים נכתב כי השיר הוקדש לביל"ויים, אולם כנראה שמדובר בבלבול שנעשה עם "שיבת ציון" (ר' שם דברי אליהו הכהן).

קראו על השיר בתרגום זה בהרחבה במאמרו של אליהו הכהן "שירי הזמר העבריים של אליקום צונזר: 'בְּמַחֲרַשְׁתִּי כָּל אָשְׁרִי יָרַשְׁתִּי' (ב)" בבלוג של דוד אסף "עונג שבת", 25.5.2018. אליהו מביא שם גם את הפרסום הראשון של התרגום, מתוך שירונו של מנשה מאירוביץ "שירי עם ציון" (1895). המילים שבו ונדפסו ב"לוח ארץ ישראל לשנת תרס"א" (יצא לאור בשנת תר"ס 1900), עמ' 19 - 21 בחלק הספרותי (עמ' 55 - 56 בקובץ הסרוק). לאחר מילות השיר כתוב שם: "את השירה הזאת ועוד שירי ציון ידועים שרו כל העולים בהתפעלות נמרצה עד בואם הקרוב להמושבה [פתח תקווה]".

מספרת יעל סגל:

בספר "הנדיב הלא ידוע" (גרשון גרא, הוצאת מודן) מסופר על יצחק לייב גולדברג, איש רב פעלים, ממייסדי אגודת "אוהבי ציון" בווילנה. בביתו התקיימו הפגישות של אוהבי ציון, בהן השתתף אליקום צונזער, ועל שולחן הדיונים שם חיבר צונזר את השירים "מה זאת עיני תראינה" [לפי גרסה אחרת נכתב לביל"ויים ב-1882 - ראו שם] ו"המחרשה", הידוע במילותיו הפותחות "במחרשתי". אנשי המושבות העדיפו את הגרסה של בר-נש (נוח שפירא), וזו הגרסה שהושרה לכבודו של גולדברג, כשביקר ברחובות ב-1895, על פי גרא.

כמו כן, לפי דבריו של גרא, צונזר ביקש וקיבל את רשות "אוהבי ציון" לשיר את השיר בכל פעם שהיה כינוס חשוב.אגב, צונזר מעולם לא עלה לארץ ישראל; הוא היגר לארה"ב ונפטר שם ב-1913.

עוד על השיר:

"המחרשה", תרגומו של צונזר עצמו לעברית;
סרטון שבו רואים (בין היתר) את טרומפלדור חורש וברקע "במחרשתי"
ביצוע בשפת המקור (יידיש)
שי צברי שר את "אזמר בשבחין" בלחן המבוסס על לחן "במחרשתי".

כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

מקור: "Blau-Weiss Liederbuch", Judischer Verlag, Berlin, 1918, עמוד 67-68

מקור: "ספר המועדים. כרך ח: ימי מועד וזיכרון", דביר, תשט"ז, עמוד יג

תיווי: הלל אילת

העלייה הראשונה מקהלות שירים מתורגמים שירים קאנוניים

עדכון אחרון: 19.10.2024 13:27:22