שא נפשי עד אפסי המרחק

שָׂא נַפְשִׁי עַד אַפְסֵי הַמֶּרְחָב הַכָּחֹל עַרְבַת-הַזָּהָב תִּשְׂתָּרַע לְכָל עֵבֶר - רְחָבָה כִּיגוֹנִי הַכָּבֵד, הַגָּדוֹל, כְּשִׁבְרִי הֶעָמֹק מִכָּל שֶׁבֶר. שׁוּב אָעִיר בִּלְבָבִי תִּקְוָתִי הַקְּדוּמָה חֲלוֹמוֹת בְּהִירִים אֱמוּנָה מְעוֹדֶדֶת וְכִזְרֹם גַּל אֵיתָן בְּמֶרְחַב הַשְּׁמָמָה תִּשָּׁפֵךְ דִּמְעָתִי הַיּוֹקֶדֶת. עַל נִימִים רוֹנְנוֹת אָז אַכֶּה בְּעִיִּים וּצְלִילִים נִשְׁכָּחִים כְּמֵי-פֶּלֶג יִנְהֲרוּ, אֶשְׁפְּכָה יִסּוּרַי הַקָּשִׁים עַד תֻּמָּם מִנַּפְשִׁי, בָּהּ גָּמְלוּ וּבָגְרוּ. שא נפשי עד אפסי המרחב הכחול ערבת-הזהב תשתרע לכל עבר - רחבה כיגוני הכבד, הגדול, כשברי העמוק מכל שבר. שוב אעיר בלבבי תקוותי הקדומה חלומות בהירים אמונה מעודדת וכזרום גל איתן במרחב השממה תישפך דמעתי היוקדת. על נימים רוננות אז אכה בעיים וצלילים נשכחים כמי-פלג ינהרו, אשפכה ייסורי הקשים עד תומם מנפשי, בה גמלו ובגרו.

מילים: שמעון שמואל פרוג
תרגום: אברהם לוינסון
לחן: עממי

שָׂא נַפְשִׁי עַד אַפְסֵי הַמֶּרְחָב הַכָּחֹל

עַרְבַת-הַזָּהָב תִּשְׂתָּרַע לְכָל עֵבֶר -

רְחָבָה כִּיגוֹנִי הַכָּבֵד, הַגָּדוֹל,

כְּשִׁבְרִי הֶעָמֹק מִכָּל שֶׁבֶר.

שׁוּב אָעִיר בִּלְבָבִי תִּקְוָתִי הַקְּדוּמָה

חֲלוֹמוֹת בְּהִירִים אֱמוּנָה מְעוֹדֶדֶת

וְכִזְרֹם גַּל אֵיתָן בְּמֶרְחַב הַשְּׁמָמָה

תִּשָּׁפֵךְ דִּמְעָתִי הַיּוֹקֶדֶת.

עַל נִימִים רוֹנְנוֹת אָז אַכֶּה בְּעִיִּים

וּצְלִילִים נִשְׁכָּחִים כְּמֵי-פֶּלֶג יִנְהֲרוּ,

אֶשְׁפְּכָה יִסּוּרַי הַקָּשִׁים עַד תֻּמָּם

מִנַּפְשִׁי, בָּהּ גָּמְלוּ וּבָגְרוּ.

עברית Кириллица Latin IPA (Std) IPA (Sepharadic)

פרטים נוספים

מפי הירשפלד ושריג

שורה 2: שָׁם אַדְוַת הַזָּהָב

שורה 5: תִּקְוָתִי הַטּוֹבָה

שורה 6: חֲלוֹמוֹת נְעִימִים

[השאר כמו במקור]

עברית Кириллица Latin IPA (Std) IPA (Sepharadic)

מילים בשפת המקור (רוסית)

Уноси мою душу в ту синюю даль,

где степь золотая легла на просторе -

широка, как моя роковая печаль,

как моё безысходное горе.

Разбужу я былые надежды мои

и тёплую веру, и светлые грёзы -

и широкой волной по раздольной степи

разольются горючие слёзы.

И по звонким струнам я ударю звучней

и хлынут потоками забытые звуки;

разом выльет душа созревшие в ней

бесконечные, тяжкие муки.

Уноси мою душу в ту синюю даль,

где степь золотая легла на просторе -

широка, как моя роковая печаль,

как моё безысходное горе.

ביצוע:

הקישור הועתק

צילה הירשפלד, מרגלית שריג

עיבוד: יהודה שרת
שנת הקלטה: 24.2.2018
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת

העיבוד של שרת הוא לשני קולות שווים. כאן שרות לרוב בקול אחד.

תרגום מאוחר יחסית מאת אברהם לוינסון לשיר של פרוג שהיה נפוץ ברוסית וכן בתרגומים עבריים קודמים. ייתכן שהלחן המובא בדף זה הוא מאת ישראל שאוולסון, אך הזיהוי אינו ודאי.

במאה ה-19 זכה השיר לתפוצה רבה ולמעמד חשוב בקרב חובבי ציון. השיר נפוץ ברוסית וכנראה גם בנוסח העברי של יעקב קפלן בנוסח "שא הלאה את נפשי" (ראו דברי אליהו הכהן שם). עדות על זמרת השיר ברוסית יש גם בספרו של נתן ביסטריצקי ("בסוד המיתוס", 1980, עמ' 49), שבו הוא מספר על בחור ששר את השיר ברוסית ("שא את נפשי למרחק התכולי"). האזינו לביצוע בלחנו של יעקב סְטֶפּוֹבוֹי [Я́ков Степа́нович Степово́й]; לא ידוע אם הלחן הזה זומר בעברית.

בימי העלייה השנייה הושר תרגום עברי נוסף, "שא את נפשי למרחק הנפלא". כנראה זהו תרגום חיים אריה חזן "שא מזה את נפשי".

בנוסף, משה ביק כתב לשיר מוזיקה לקול ולפסנתר. בכתב היד רשום: "המוזיקה נכתבה לשלושים למותו של המשורר ב-1916 ע"י משה ביק". בכתב היד נוסח מילים ברוסית והנוסח של לוינסון בעברית. שניהם (הרוסית עליונה) רשומים מתחת שורת התווים של תפקיד הקול. כנראה הלחן הותאם מלכתחילה לטקסט ברוסית או לתרגום קודם לעברית.

מידע מעניין מובא במאמר של אליהו הכהן: "על הררי ציון - בחיפוש אחר המנון לאומי" (בתוך: לשוחח תרבות עם העלייה הראשונה, עורכת יפה ברלוביץ, עמ' 247-223). אליהו הכהן מספר כי אנשי "חובבי ציון" חיפשו שיר שיתאים להיות המנון לאומי. הוא מביא שם את דברי שמואל לייב ציטרון, מראשי חובבי ציון במינסק:

לבסוף החלטנו להשתמש בשיר אחר שפרסם אז פרוג ב"הראזסווט". השיר הזה, המתחיל במלים: Уноси мою душу в ту синюю даль ("נשאי את נשמתי אל מרחק התכלת"), הצטיין, לפי דעתנו, בכל המעלות והסגולות המסמנות את ההמנון...

[ממשיך הכהן:] כעת הצטרכו חובבי ציון להתאים לחן למילות השיר. הם פנו לשם כך לר' ישראל שאוולסון, ש"ץ ממינסק. לדברי ציטרון "לא ארכו הימים ושירו של פרוג עם מנגינתו של הש"ץ המינסקאי התפשט בכל תפוצות חובבי ציון... ונעשה לעין המנון באמת".

יש מקום לשער כי הלחן שחיבר שאוולסון הוא הלחן שעיבד יהודה שרת (ראו ביצוע לעיל), אך אין לכך סימוכין.

כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

שירי זמרדעים

עדכון אחרון: 13.09.2024 02:14:44