רחל

במכתב ששלח יהודה שרת לאחותו גאולה, הוא מספר כיצד לימד את השיר בעיר שבלי (כיום שאולאי) בסניף החלוץ במסגרת שליחותו בשנות ה-30. על-פי תארוך משוער של ארכיון יהודה שרת ביד-טבנקין, המכתב נשלח בשנת 1932. אם התארוך הזה מהימן, הרי שזו שנת הגג לחיבור הלחן. לפי ההתלהבות של שרת הנשקפת מדבריו וכיוון שכלל את תווי השיר כנספח למכתב (ר' להלן תצלום של תווי השיר בכתב-ידו עם הסבר), סביר להניח שהלחן חובר זמן קצר לפני שליחת המכתב. להלן קטע מהמכתב:

חילקתי להם את השיר "רחל" לרחל גליון גליון לאיש. התחלתי קורא ומסביר ואחר למדנוהו בעל פה בקריאה מיוחדת לפי ריתמוס של המנגינה (? - על זה עוד ידובר). כה צר לי כי איני יכול להשמיע לך מעל הכתב איך אני קורא אותו אך בכ"ז אנסה [מובאים תווי השורה הראשונה לפי הריתמוס וללא אינטונציה] וכן יתר הבתים. לאחר שרנוהו. הקריאה לפי ריתמוס זה היא כפתח לשירה. וזה מקל בפרדה. לאחר "גזרתי" עליהם לרקוד הורה כשאני שר ומנגן את הניגון הזה.

הלחן נכלל בסדר יגור בביצוע כלי (קסילופון וכלים נוספים שלא הוגדרו) בליווי כלי נקישה רבים כליווי לדקלום מתוך שירת הים "בתופים ובמחולות סוס ורוכבו רמה בים. אמר אויב ארדוף אשיג אחלק שלל, צללו כעופרת במים אדירים". צפו בביצוע מתוך סדר יגור 2007 (תזמון 56:43). באותו אירוע זומר השיר "רחל" מחוץ למניין הסדר (תזמון 48:35).

עוד על השיר:

• הלחן שימש נושא לווריאציות בפרק השני של הסונטה לפסנתר מאת יוסף טל, בפרק החמישי של הסונטה השביעית מאת ויקטור אולמן וכן ביצירתו של אמנון וולמן "אין פנייה באדום". ניתן לעיין ולהאזין לכל היצירות כאן. כמו כן, ראו מידע נוסף הנוגע ביצירות האלה שריכזה ד"ר ציפי פליישר.
• הלחן שימש גם בסיס לפרק השני בסימפוניה מס' 2 מאת קראל שלמון, "לילות בכנען". האזינו לביצוע תזמורת קול ישראל בביצוע גרי ברתיני. הפרק בתזמון 5:40.
• לשיר גם לחן מאוחר מאת לוי שער (האזינו לביצוע יפה ירקוני - הכותרת "רחל של הכינרת" מופיעה שם בשוגג ושייכת לשיר אחר).
• ביצוע נוסף: מלי ברונשטיין (1974).
• זלמן שז"ר תרגם את השיר ליידיש (אתחלתא: עס פליסט אין מיין בלוט)

מקהלות   שמות של בנות   אושיות ואישיויות