מילים: עממי אנגלי
תרגום/נוסח עברי: עממי לחן: עממי אנגלי תרגום/נוסח עברי: 1943
|
חבורת זמר רן  |
מקהלת גבעת ברנר 
הוקלט בוועידת הקיבוץ המאוחד ה-ט"ז בגבעת ברנר.
מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומיתחבורת שהם  ביצוע:
זמרשת, משתתפי האירוע 
גיטרה: נגה אשד
שנת הקלטה: 19.12.2008
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
ביצוע זה כולל את שתי הגרסאות: "הננו חומה" ו"הנני הולך".
מתוך אירוע זמרשת מס' 9
מרכז שטיינברג חולון, 19.12.08
ותיקי השומר-הצעיר - גדוד יחיעם חיפה 
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
הביצוע מכיל למעשה שתי גרסאות לשורה השנייה ("גשם שמש רוח סערה" / "ובפינו אחת היא הסיסמה").
עזריה אלון 
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
ותיקי "המחנות-העולים" 
שנת הקלטה: 12.8.1990
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה. (השיר נמצא בתזמון 0:45:52).
גרסת "הנני הולך"
מיכאל קוכמן 
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
הגרסה תואמת את הנוסח מתוך "משפחת הפלמ"ח".
על המקור:
הופיע בדפוס לראשונה באוסף Pammelia בעריכת תומס רייבנסקרופט Thomas Ravenscroft בשנת 1609. ראו כאן תווים של המקור ואת סיפורו. השיר מוכר גם בצרפתית וכשיר ילדים בגרמנית.
וידיאו: ביצוע השיר בשפת המקור - כאן.
עזריה אלון:
ב-1943 ערכנו טיול לנגב לגלות את המכתשים. השתתפו במסע "פלמ"ח ב'" (חבר'ה שהכינו עצמם ליציאה לגולה בזמן מלחמת העולם) יחד עם הקומונות של המחנות העולים. כשהגענו לחברון התחיל לרדת שלג, אבל הגענו לכפר יאטה. שם שכרנו גמלים. הלכנו בשלג, שהלך וגבר, והגענו עד סוסיא. בדרך, בהלכנו בשלג, חובר השיר.
לפי כרטסת מאיר נוי, השיר העברי נדפס כבר ב3.12.1943 בכתב העת "במעלה" גליון 21 בנוסח בן 8 בתים.
נחום ונגרוב מספר (אוקטובר 2010):
בילדותי נהגה אמי עליה השלום לזרז אותנו, הילדים, לצאת מהבית לכל דבר שבקדושה, בין אם היה זה ללכת לבית הכנסת לתפילה, או ללוות אותה בדרכה לבקר אלמנות וקשישות באיזור שכונות הצפון דאז בירושלים של שנות השבעים (בעיקר באיזור שמואל הנביא). לעיתים ירד גשם (ולעיתים נדירות--אף שלג) והיא עודדה את רוחנו ואימצה את לבבותינו בשיר זה, בנוסח המכיל את המילים "גשם, שלג, רוח סערה", וליוותה זאת בסיפור אודות שרה שנירר המנוחה, יוזמת בית הספר החרדי הראשון לבנות שעל שמו נקראת רשת החינוך הגדולה דהיום, "בית יעקב".
שרה היתה בארה"ב, לצורך גיוס כספים. יום אחד ירד שם שלג, בניו יורק, אולם שרה לא נרתעה והלכה בשלג לבית אחת מידידותיה הניו-יורקיות, לצורך איסוף כספים למוסד הנ"ל שלה שהיה אז בהליכי הקמה.
שאלה אותה ידידתה: "איך את הולכת, בקור העז ובשלג? לא עדיף היה לך לחכות שמזג האוויר ישתפר?"
אז ציטטה שרה דרוש, שמן הסתם שמעה מרב כלשהו או קראה בספר תורני כלשהו:
"בְּבֵית אֱלֹהִים נְהַלֵּךְ בְּרָגֶשׁ" (תהלים נה, טו): "ברגש"--נוטריקון: "ברד", "רוח סערה", "גשם", "שלג". ואז שרה איתנו את השיר.
יהי זכר אמי, רוזה בת יצחק ואסתר עליה השלום, שהלכה לעולמה בכ"ג בחשוון, ברוך.
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.