מילים: אברהם בן-זאב
לחן: עממי כתיבה: שנות הארבעים
|
הלהקה הישראלית למחול  |
להקת העוזים (להקת החלוצים)  נגינה: תזמורת קול ישראל
ניצוח: שבתי פטרושקה
שנת הקלטה: 14.4.1953
ביצוע כלי.
מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומיתשנת הקלטה: 22.11.1953
אריה זקס מבצע בפסנתר את עיבודו.
מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומיתניצוח: לא ידוע
שנת הקלטה: 1960
מתוך זר הורות.
מתוך: נספח לאוסף סלילי קול ישראל בספרייה הלאומיתמקהלתו של נורמן לובוף 
ניצוח: נורמן לובוף
ליווי: תזמורתו של נורמן לובוף
שנת הקלטה: 1963
נכלל בתקליט: Norman Luboff Choir Grand Tour
יפה ירקוני 
חליל: עמנואל זמיר
שנת הקלטה: 1952
מקור: תקליטון מס' 851 בחברת "הד ארצי"
השיר הפותח. חוזר בתזמון 2:04. משולב בשיר "והטיפו".
רות רובין 
דליה עצמון, עפרה צדוק, צמד האמירים  ביצוע:
זמרי החוף 
מקור: התקליט "זמרי החוף" מס' AP 327 בחברת ישראפון.
גאולה גיל  ביצוע:
המקהלה לזמר עם 
ניצוח: בתיה שטראוס
שנת הקלטה: 9.12.1965
בליווי הרכב כלי
מתוך: אוסף סלילי קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומיתראשה ריפס 
בליווי פסנתר.
תודה לאבי תדמור על ההקלטה.
אהובה צדוק 
ניצוח: חנן וינטרניץ
שנת הקלטה: 1958
נכלל בתקליט: אנו משחקים: אהובה צדוק בשירים לילדי כיתות א-ב
מקהלת קול-ישראל לנוער 
ניצוח: צבי בן-פורת
שנת הקלטה: 1965
הביצוע הוקלט עבור קול ישראל ולאחר מכן הוטבע בתקליט מסחרי.
מתוך: אוסף סלילי קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומיתנכלל בתקליט: רקפת
גן ילדים בחיפה 
שנת הקלטה: תשי"ג 1953
בוצע בחגיגת יום העצמאות בגן. הבית הראשון בביצוע סולני.
מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומיתבטי קליין  ביצוע:
מקהלת הלוי (Halevy Choral Society) 
ניצוח: הימן רזניק
על התקליט רשום כי המעבד הוא M. Goldman ואנו מניחים כי מדובר במוריס גולדמן. כמו כן, רשום על התקליט כי מלווה סוניה קאס (Sonia Kass) בפסנתר, ואולם בליווי לשיר זה שומעים להקה כלית ללא פסנתר.
נכלל בתקליט: Jewish Song Treasuresמקור המנגינה עוד לא אותר; במקומות שונים הוא מסווג כעממי בולגרי וכן כעממי טורקי. יעקב מזור, "מן הניגון החסידי אל הזמר העברי", עמ' 100, מציין כי לפי איש חסידות בויאן עקיבא ברילנט זהו ניגון של חסידות סדיגורה, חסידות המוצא של חסידות בויאן. הוא מעיר כי אין בידיו אישוש נוסף למקור החסידי של הלחן, אך יש ללחן סממנים משותפים עם ניגוני ריקוד חסידיים.
דברי מחבר המלים אברהם בן זאב לציפי פליישר, ריאיון ביום 27.9.1963, מתוך "התפתחותו ההיסטורית של שיר העם העברי", עמ' 381:
התחלתי בתור קיבוצניק בכל העסק הזה, ולא חשבתי כלל שהשירים יצאו ממסגרת הקיבוץ. כתבתי למסיבות, לנשפים. גם את "זמר זמר לך" כתבתי במיוחד לאחת המסיבות. את המנגינה שמעתי לראשונה מנוער עולה מבולגריה. הם שרו את השיר הזה ורקדו לפיו הורה. הם שרו זאת עם מילים כלשהן – "חבריה, בואו ונרקוד...", משהו כזה. היה לי הרושם שהם הדביקו את המילים. זה היה בערך בשנת 1940. המנגינה מצאה מאוד חן בעיניי והיא נקלטה. התאמתי את המילים "זמר זמר לך" לנעימה בשביל אחת המסיבות בקיבוץ. ואפילו בחורה אחת בשם תרצה, שהיא היום חברת שער הגולן, חיברה לזה ריקוד. המנגינה היא זרה, אבל היהודים בבולגריה הם ספרדים. ייתכן והיא ספניולית. בכל אופן אנשים המבינים בשטח המוסיקה העממית והפולקלור מאוד השתוממו לשמוע שהמנגינה היא לא יהודית ... אני אחר כך עזבתי את הקיבוץ. החבר'ה מהקיבוץ, במיוחד הנוער, התגייסו לפלמ"ח ולשאר המוסדות ושם הפיצו את השיר. הייתי גם במוסד של "משמר העמק" מטעם הקיבוץ ושרו שם את השיר ... התאריך [בו השיר כבר היה מפורסם בכל הארץ] הוא 1946 ... ייתכן שאפילו רק אז פרסמתי את השיר בקיבוץ, ועד אז הוא היה מונח אצלי.
האזינו כאן לאברהם בן זאב מספר לעמליה רוזן על נסיבות כתיבת המילים, בתכנית רדיו בגלי צה"ל, 1989.
לעומת זאת בכרטסת נוי מתועדות עדויות מהמחבר לפיהן בהתאמה הלחן תורכי או קבוצת חברת הנוער הייתה מתורכיה (מפי אהוד מנור, תוכנית טלוויזיה בסדרה "זמרת הארץ", 25.7.1986, ומפי אמתי נאמן בקול ישראל, 24.7.1987).
הערות: הקיבוץ הוא קיבוץ עין שמר (לפי עדות אברהם בן זאב בתכנית הרדיו "שלא ייגמר לעולם"); תרצה היא תרצה הודס.
רותי פריד, שלמדה במוסד החינוכי בעין שמר, מעידה שחברת הנוער המדוברת היתה מורכבת מצעירים מבולגריה ומיוגוסלביה (בינם דדו, דוד אלעזר, שהיה אח"כ לרמטכ"ל).
בחוברת "מחולות הארץ מעובדים לפסנתר על ידי אריה זקס" (הוצאת "ניידט", 1947), נדפס עיבוד השיר בעמ' 9 תחת הכותרת "הורה רפיח". בספרו "חיי עם ישמעאל" (עמ' 151) כותב משה שמיר "שם [במחנה מעצר בריטי ברפיח] נוצרה "הורה רפיח" [בידי] עצורי השבת השחורה". איילה גורן-קדמן גורסת כי שם נוצרה "דבקה רפיח". עם זאת, השם "הורה רפיח" ל"זמר זמר לך" עשוי להעיד על נסיבות היווצרות דומות לריקוד.
ביצועים נוספים:
- הגבעטרון
- השובלים (סרטון, קטע בלבד, מתוך החלק הראשון בסדרה התיעודית הקצרה "ים של דמעות". נשמח לקבל הקלטה שלמה) ובשמם צלילי שבזי (שיר מס' 12 מתוך מחרוזת רועים)
- דקלון (שיר רביעי במחרוזת "הורה ממטרה")
- מקהלה בליווי התזמורת הפילהרמונית הישראלית (סרטון מתוך "חתימה טובה" לרגל הסכם השלום עם מצרים, 1979)
- תזמורת בניצוחו ובעיבודו של שמעון כהן (במסגרת "כיתת השיר הישראלי" בהדרכת שמעון כהן, אפריל 2015)
- דורית ראובני
- ביצוע מקהלתי עם החזן איזק גודפרנד (Issac Goodfriend)
- נתן דטנר (סרטון מתוך "מאה שירים ראשונים", חלק ב, תזמון 20:02)
- מנגינת השיר בפרסומת לסנדלי "טבע נאות" 2018
- אסנת פז (עיבוד: מרטין מוסקוביץ)
- נחמה בוט (2006)
- סקסטה - שיר ראשון במחרוזת הורות
- ישראל דיין - שיר שני במחרוזת הורה 2022
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
תיווי: החזן אבן כהן