דבקה דליה

תֵּן יָדְךָ לִי, רֵעַ! עֶצֶב, שְׁלַח הָלְאָה! בּוֹאָה לִרְקֹד כִּי בָּא עֵת לַמָּחוֹל. אַל דִּמְעָה, זוֹרֵעַ! שׁוּר: הַקָּמָה הִבְשִׁילָה יָם שֶׁל זָהָב נוֹשֵׁק לִשְׁמֵי הַתְּכוֹל. רוֹן הָרִיעוּ! הַכּוּ בְּתֹף וּבִמְצִלְתַיִם! שִׁיר הַשְׁמִיעוּ! וְיַעַן לוֹ הֵד הָרִים. רֹנִּי, אֶרֶץ! שָׂדוֹת, הָנִיבוּ! וּכְרָמִים, חוּלוּ מֶרֶץ! הוֹ, חוּלוּ, נְעוּרִים!תן ידך לי רע עצב שלח הלאה בואה לרקוד כי בא עת למחול אל דמעה זורע שור הקמה הבשילה ים של זהב נושק לשמי התכול רון הריעו הכו בתוף ובמצלתיים שיר השמיעו ויען לו הד הרים רוני ארץ שדות הניבו וכרמים חולו מרץ הו חולו נעורים