מילים: שאול טשרניחובסקי
(לחנים נוספים לטקסט זה)
לחן: עממי אוקראיני (טקסטים נוספים בלחן זה) כתיבה: 1896
|
ברכה צפירה 
עיבוד: מרק לברי
נבל: לילי לסקין גרסה זו היא תמצית של הגרסה המתוזמרת. נכלל בתקליט: שלושים שנות מוסיקה בישראל |
אילנה רובינא 
שנת הקלטה: 5.1973
מתוך: אוסף סלילי קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
נכלל בתקליט: משירי ארץ ישראל הישנה
חבורת שירו שיר 
שנת הקלטה: 18.5.1964
עיבוד שונה מעיבודו של אריה לבנון לביצוע שמעון בר.
מתוך: אוסף סלילי קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומיתיהורם גאון 
ניצוח: שמעון כהן
ליווי: תזמורת ההקלטות של רשות השידור/קול ישראל
שנת הקלטה: 8.1977
מתוך: אוסף סלילי קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
קרני אלדד  ביצוע:
ברכה צפירה 
ניצוח: פאול בן-חיים, גאורג זינגר
ליווי: תזמורת קול ישראל
שנת הקלטה: 16.12.1956
בתקליט השידור רשום כי המנצח הוא פאול בן-חיים. בתקליט "ברכה צפירה 1939 - 1964" נכללת הקלטה של השיר בביצוע צפירה בניצוח גאורג זינגר. ההקלטות זהות לחלוטין ונראה שמדובר לא רק באותו עיבוד אלא באותו ביצוע ממש.
העיבוד הוא אופוס 177 ברשימת יצירות מרק לברי. בארכיון לברי בספרייה הלאומית שמורה הגרסה בתמצית (ראו הביצוע בליווי נבל) ולפחות חלק מהתפקידים בגרסה המתוזמרת.
נכלל בתקליט: ברכה צפירה 1939 - 1964מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
שמעון בר 
ליווי: תזמורת קול ישראל
שנת הקלטה: 1962
בשורה 4 בביצוע זה: הן איתך אנוכי.
מתוך: אוסף סלילי קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
ותיקי "המחנות-העולים" 
שנת הקלטה: 11.10.1990
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה.
צאצאי מייסדי רחובות 
מקור: התקליטור "רחובות ביהודה"
זמרשת, משתתפי האירוע 
גיטרה: נגה אשד
מנדולינה: עליזה נגר
שנת הקלטה: 2007
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
הוקלט במכשיר הקלטה ביתי באירוע זמרשת מס' 1, שהתקיים במועצה מקומית אזור, ב-9 בנובמבר 2007.
את השיר כתב טשרניחובסקי על-פי בקשת אסתר ייבין (ר' מטה) והקדישו לבנה הבכור, שמואל ייבין. נוסח השיר הראשי המופיע מעלה תואם את כתב ידו של טשרניחובסקי שכותרתו שיר ערש. (לכבוד מר שמואל ייבין), וחתימתו אדסה -.96 (= אודסה, 1896). מספרת יעל ברנר:
עוד באודסה היה טשרניחובסקי ידיד-ביתם של סבי וסבתי, ניסן ואסתר ייבין, שהייתה דוברת עברית רהוטה. כשנולד דודי, הבן הבכור שמואל ייבין, שמע טשרניחובסקי את סבתי שרה לו שיר ערש ביידיש. היא זכתה להערה חמורה והתגוננה בטענה כי אין שיר ערש בעברית: "אתה, שאומרים עליך כי משורר-עברי אתה – הוכיח זאת וכתוב שיר-ערש עברי!"
"ניטשו צללים" נכתב למענה ובידינו (המשפחה) צילום של כתב היד עם ההקדשה.
בהדפסות מאוחרות יותר של השיר (אפילו כבר ב-1897) יש לא מעט שינויים ביחס למקור המופיע מעלה. השינוי הבולט ביותר – היעדר הבית הרביעי.
מאיר נוי, בספרו "מעייני הזמר" [עמ' 3]:
במקור זהו לחן אוקראיני, המלווה שיר מחאה של מעמד הפועלים. מן המקור האוקראיני עבר השיר לפולקלור של יהודי מזרח-אירופה והושר ביידיש בנוסחות רבות. נוי מביא את הגרסה היידית: "שוועסטער, ברידער, מיר זינגען לידער".
בעמ' 5 נוי מביא באותו לחן גם את "שיר הלחם".
הלחן מופיע בשינוי קל באוסף של משה ברגובסקי [תורגם לאנגלית בידי Mark Slobin בספר Old Jewish Music, Syracuse University Press, Syracuse N.Y., 2000] כשיר פועלים מס' 41 (עמ' 92): A sobrane hobn mir zix sobirajet.
ראו את השיר בלחנים נוספים:
- לחן לא ידוע
- לחן עממי יידי בו מושרים שירי ערש נוספים (נומה פרח, שכב הירדם, בחלומי)
- לחן "דומם שטה"
- לחן לייב גלנץ
- לחן "עננים קודרים יזעפו"
- לחן חצביא
- בדפוס קיימים גם לחנים מאת שמואל אלמאן ומאת יעקב ביימל.
ביצועים נוספים:
- יהורם גאון בעיבוד שמעון כהן
- ליאורה פדלון סימון
- מיקה קרני (סרטון, מתוך ערב שירי טשרניחובסקי בספרייה הלאומית)
- נגה אשד וקהל ב"ניטשו צללים" מתוך טקס הסרת הלוט (2.11.2007) מעל שלט המנציח את מקום מגוריו ופועלו של שאול טשרניחובסקי ברחוב אחד העם 89 בתל אביב.
- מקהלת בית הספר ע"ש וייצמן בהרצליה מתוך תכנית טלוויזיה משירי שאול טשרניחובסקי בסדרה "רונו שיר" עם גיל אלדמע (1972).
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
הגרסה היידית, מתוך כרך 9 של "אוצר נגינות ישראל" בעריכת אידלסון (האנתולוגיה סרוקה במלואה באתר בית הספרים הלאומי).