נִשְׁעָן אֶל תֹּרֶן הַסְּפִינָה, גַּלֵּי הַיָּם אֶסְפֹּרָה. שָׁלוֹם לָךְ, מוֹלַדְתִּי, מִמֵּךְ, הָהּ, אֶעֱקֹרָה! הִנֵּה עָבַרְתִּי פְּנֵי בֵּיתִי, רַק שִׁמְשׁוֹתָיו בָּרָקוּ. אֵין אִישׁ רוֹמֵז בִּרְכַּת-דַּרְכִּי. עֵינַי אֵיךְ לֹא יִמָּקוּ? נָא הִתְפָּרְצִי דִּמְעַת-עֵינִי, נָא הִתְפָּרְצִי, מַהֵרִי! הָהּ, לִבָּתִי, הַקְשִׁיבִי-נָא, חִזְקִי פֶּן תִּשָּׁבֵרִי!נשען אל תורן הספינה, גלי הים אספורה. שלום לך, מולדתי, ממך, הה, אעקורה! הנה עברתי פני ביתי, רק שמשותיו ברקו. אין איש רומז ברכת-דרכי. עיניי איך לא יימקו? נא התפרצי דמעת-עיני, נא התפרצי, מהרי. הה, לבתי, הקשיבי-נא, חזקי פן תישברי!