שיר הדייג

הַדַּיָּג פּוֹתֵחַ זֶמֶר – אֵין לוֹ סוֹף וְאֵין לוֹ גֶּמֶר. הַדַּיָּג דָּג, הַדַּיָּג דָּג! דָּג-דָּג-דָּג-דָּג דָּג-דָּגִיג לֹא יִגַּע דַּיָּג לָרִיק, – לֹא יִגַּע לָרִיק! מִי דַּיָּג יוֹשֵׁב לוֹ בַּיִת? אַךְ יָקוּם יֵצֵא לַדַּיִג. דָּג-דָּג-דָּג... בֹּקֶר, עֶרֶב, צָהֳרַיִם, הַדַּיָּג טוֹבֵל בַּמַּיִם. דָּג-דָּג-דָּג... חוּט וָחֶבֶל כָּךְ קוֹשֵׁר הוּא, רֶשֶׁת-דַּיִג כָּךְ שׁוֹזֵר הוּא. דָּג-דָּג-דָּג... מֵי סְנַפִּיר לוֹ וְקַשְׁקֶשֶׁת, הֵנָּה, הֵנָּה אֶל הָרֶשֶׁת! דָּג-דָּג-דָּג... הַדַּיָּג חוֹזֵר יָגֵעַ, אַךְ בֵּיתוֹ תָּמִיד שָׂבֵעַ! דָּג-דָּג-דָּג...הדייג פותח זמר אין לו סוף ואין לו גמר הדייג דג הדיג דג דג דג דג דג דג דגיג לא ייגע דיג לריק לא ייגע לריק מי דייג יושב לו בית אך יקום יצא לדיג דג דג דג בוקר ערב צוהריים הדיג טובל במים דג דג דג חוט וחבל כך קושר הוא רשת דיג כך שוזר הוא דג דג דג מי סנפיר לו וקשקשת הנה הנה אל הרשת דג דג דג הדייג חוזר יגע אך ביתו תמיד שבע דג דג דג