|
מילים: אברהם לוינסון
לחן: דוד זהבי הלחנה: 4.7.1944
|
חבורת בית רוטשילד
עיבוד: אפי נצר
בגרסת התקליטור זוהו המבצעים כ"זמרי אפי נצר". נכלל בתקליטור: רבותיי ההיסטוריה חוזרת
נכלל בתקליט: The best of the Beit Rotschild Singers |
פרטים נוספים
מקהלת קיבוץ נען
ליווי: פסנתרן/נית לא מזוהה
שנת הקלטה: 9.8.1949
אנו מתנצלים על איכות ההקלטה
מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
דפנה זהבי, הלל זהבי
פסנתר: גבי ארגוב
שנת הקלטה: 27.3.2014
נכלל במופע אנחנו שרים לך: "הזהבים" בשירי דוד זהבי
ביצוע:
חברי קיבוץ נען (1988)
ביצוע:
מקס פורמנסקי
מקור: התקליט Ecos de Israel בחברת Londisc
המקהלה לזמר עם
ניצוח: בתיה שטראוס
שנת הקלטה: 22.11.1966
. בליווי הרכב כלי.
מתוך: אוסף סלילי קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
מקהלת חברת הילדים מגנינר
שנת הקלטה: 8.9.1952
מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
ביצוע:
מועדון גימלאים - עין כרמל
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
הוקלט בעין כרמל במסגרת מפגש היכרות של חברי המועדון עם פרוייקט זֶמֶרֶשֶת.
ביצוע:
זמרשת, משתתפי האירוע
גיטרה: נגה אשד
מנדולינה: עליזה נגר
שנת הקלטה: 18.6.2010
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
מתוך אירוע זמרשת מס' 18
צוותא ת"א, 18.6.2010
הקלטה: שי דרורי
לפי התיעוד בכרטסת מאיר נוי, השיר נדפס ב11.7.1944 בעיתון "במעלה" כרך י"ד גליון 13 עמ' 10 בציון ליד הכותרת "כ' שנים לתנועה" [הנוער העובד], בנוסח בן שבעה בתים.
לפי עדות דוד זהבי לציפי פליישר, 24.3.1963, "התפתחותו ההיסטורית של שיר העם העברי" [1964], עמ' 319, השיר נכתב לכינוס של הנוער העובד בזכרון יעקב.
בני רייס (יליד 1929) מספר:
בקיץ 1945, לאחר סיום הלימודים בכיתה השישית בגימנסיה הרצליה בת"א, כלומר אני בן 15.5 (כחודשיים לאחר תום מלחמת העולם השנייה) יצאנו חברי תנועת המחנות העולים ברעננה למחנה עבודה בקיבוץ חולתה. לאחר כמה ימי עבודה בקיבוץ אנחנו שומעים את חברי המשק שרים "מסבלות גורל פרוע" על כל בתיו, כשבאחד הבתים מוזכרת חולתה.
אתה יודע איזו התרגשות והתלהבות אחזה בנו? אנו שומעים שקיבוץ חולתה בו אנו נמצאים מופיע במילות שיר! היינו ממש באקסטזה. ומאז אני זוכר את מילות הבית הראשון ומילותיו של הבית הזה, שתכף הבחנתי שהוא לא מופיע בטקסט של אתר זֶמֶרֶשֶׁת.
ובזכות בני והסיפור הזה נוסף לאתרנו הבית הרביעי.
אהרן שפי מספר (נובמבר 2009, מאי 2013):
ב-1944 השתתפתי במחנה כ' שנים לנוער העובד, ביער של זכרון-יעקב. את המחנה תכנן וניהל שמעון פרסקי, מאלומות, מזכיר התנועה. היום הוא שמעון פרס נשיא המדינה. היה זה מחנה תוסס ומלא חיים בלתי נשכח. יום אחד הגיע למחנה המלחין דוד זהבי, ובידו דף תווים של שיר המחנה. אני אז סופחתי ל"תחנת השידור" של המחנה, שפרס היה מגיש התוכניות שלה. היה עימנו נועם בן-צבי מסניף תל-יוסף, שניגן היטב בחצוצרה. הבאנו את נועם למיגדל השידור, והוא ניגן לנו בהצלחה את השיר מן הדף. בערב, בשעת ההתכנסות, לימד זהבי את השיר, וכל המחנה שר אותו בהתלהבות רבה, כשנועם מלווה את השירה בחצוצרתו.
במפגש שנערך בערב בוואדי ששימש כאמפיתיאטרון, פצחו מאות פיות בשיר החדש, בנוכחות המלחין. זאת לאחר שכולם כבר שיננו לעצמם את שפע הבתים שכתב אברהם לוינסון.
עם תום השירה, עלה עוד אורח מכובד אל הבימה וממש בשאגה כדרכו, פצח ב"שורו הביטו וראו" של זלמן חן. היה זה אברהם הרצפלד, ראש מחלקת ההתיישבות של "המרכז החקלאי". ושוב נסחף המחנה כולו בשירה אדירה, כשהכרמל משמש כתיבת-תהודה.
עמנואל עמיבר משלים (ספטמבר 2013):
אהרן שפי נוקב בשם נועם בן צבי מתל יוסף כשמו של חצוצרן שניגן את השיר במחנה. הסתקרנתי וצלצלתי לקיבוץ תל יוסף (ביום 12.09.2013), ובדרך של "שרשור" טלפונים למדתי שלא היה מעולם בחור בשם נועם בן צבי בתל יוסף, אבל היה בחור בשם יאיר בן צבי ומזה שנים רבות גר בכפר יחזקאל.
אז התקשרתי ליאיר בכפר יחזקאל, והבחור החביב הזה, שנמצא במחצית שנות ה-80 של חייו, כשרק שמע למה התקשרתי, הפך ב"מיידי" למשת"פ נרגש ואמפתי. הוא זוכר מצוין את המחנה ההוא וגם מכיר מצוין את החצוצרן ההוא: זה היה אחיו בן ה-13, אסף בן צבי. שניהם היו חברי תזמורת תל יוסף המפורסמת מהתקופה ההיא (יאיר ניגן בה בטרומבון). יאיר אישר לי שהפרטים שכתב אהרן שפי על המחנה ועל ביקור זהבי שם נכונים (למעט שם החצוצרן), וששמעון פרסקי (היום פרס) שהיה אז מזכיר "הנוער העובד", היה גם מקים המחנה והסמכות העליונה בו. הוא גם הוסיף לי פרט נוסף: מפקד המחנה היה אסף שמחוני.
אבל ההפתעה הכי גדולה הייתה כשאמר לי שיש בידיו תמונה מעיתון ישן ובה מצולמים כמה ממשתתפי המחנה (התמונה עם פירוט המשתתפים מופיעה בהמשך).
לצערי לא יכולתי לראיין את אסף בן-צבי; הוא נפטר מהכשת נחש בגיל 21, בקיבוץ בית השיטה (נובמבר 1952) שאליו עבר מתל יוסף בעקבות הפילוג זמן לא רב לפני כן. הוא נקבר בתל יוסף.
ללחן הותאם גם "שיר הכינוס".
ביצועים נוספים:
- גלי עטרי, דודו זכאי, עוזי מאירי ואופירה גלוסקא
- רונית אופיר (שיר ראשון ב"מחרוזת שירי חלוצים")
- חבורת "הנה מה טוב ומה נעים" (שיר שני במחרוזת)
- הגבעטרון (כנראה 1975)
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
תיווי: הלל אילת
עיבוד ל"שיר המחנה" ול"שורו הביטו וראו" מאת אהרן שפי. על נסיבות כריכת השירים יחד קראו את דבריו של אהרן שפי ב"על השיר" ב"שיר המחנה".
לפרטים נוספים ניתן לפנות לאהרן שפי בכתובת e.a.shefi@gmail.com.
תמונה ממחנה כ' שנים לנוער העובד (1944 - ר' פרטים ב"על השיר").
בשורת העומדים מאחור: הגבוה במרכז, עטור בלורית השיער השחור, הוא שמעון פרסקי; הרביעי משמאל בשורת העומדים זהו יאיר בן צבי (לפניו יש אלמוני כפוף קצת קדימה, שנשען בידו על כתף שכנו).
בשורה הקדמית: שני משמאל עם החצוצרה זהו אסף בן צבי (אז בן 13), ועל-ידו (שלישי משמאל) נוח חיטרון-שדמי (בנו של שמעון חיטרון-שדמי, מייסד ומנצח תזמורת תל יוסף דאז).
אנו מתנצלים על איכות התמונה.
תודה ליאיר בן-צבי, לבתו נועה עוזר ולעמנואל עמיבר
