|
מילים: מן התפילה
(לחנים נוספים לטקסט זה)
לחן: עממי חסידי (טקסטים נוספים בלחן זה)
|
ביצוע:
יוסף חלק, משה מוצרי
הקלטה: יעקב מזור
שנת הקלטה: 15.5.1991 מקור: הספרייה הלאומית פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה. (השיר נמצא בתזמון 1:17:19). הוקלט במסגרת סדנה לאתנומוסיקולוגיה של תלמידים מאוניברסיטת בר-אילן מושר ללא מילים, כפי שהיה נהוג בקיבוץ אפיקים הוקלט במסגרת: סדנת אתנומוסיקולוגיה בעמק הירדן |
פרטים נוספים
ישראל כרמון (ויינברג)
מתחיל ישראל כרמון ומצטרף הקהל. ללא טקסט.
נכלל בתקליט: אנו עולים ושרים: יובל השומר הצעיר, חלק 2
ביצוע:
אהרן שפי
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
ביצוע עם הטקסט.
ביצוע:
ותיקי הגבעטרון
שנת הקלטה: 30.9.2009
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
הניגון מושר ללא מילים כפי שהיה מקובל בגבע ובמקומות רבים בארץ (ראו גם ב"על השיר").
הוקלט במסגרת: מפגש ותיקי הגבעטרון ה'
ביצוע:
יהודה קליין
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
המבצע מדגים את המנגינה (ללא מילים) כפי שהייתה מושרת בקיבוץ גבעת חיים מאוחד (תודה לנגה אשד).
אהרן שפי מעיד כי שר את הלחן במילים אלה במקהלת החזן שלמה רביץ בקונצרט שנערך לפני טקס ההבדלה ב"אהל-שם".
הלחן היה נפוץ בלי מילים גם מחוץ לחוגים דתיים, ובין היתר נדפס במקורות הבאים:
- כמס' 12 בחטיבת "ניגונים וריקודים" בשירון "שירי ארץ ישראל" בעריכת יעקב שנברג (1935)
- "ניגון מס' 5" בשירון "בשירת הדורות" ("דורות זינגען") (עמ' 155)
- "ניגון חסידי" ב"שירון לכיתה ו'" (עמ' 57)
- "ניגון" ב"ספר שירים ומנגינות" חלק ג, שיר נ"ה.
צפו בביצוע הניגון בלי מילים מתוך "על הדשא" עם אליהו הכהן בקיבוץ מעברות (ניגון ראשון מתוך מחרוזת ניגונים חסידיים). כמו כן, בחוגים מסוימים מוכר הניגון כ"יה בה בם מוישה".
עוד באותו לחן:
- "יה ריבון עלם" כפי שהתאים צבי טלמון
- "שירו שיר חדש", כפי שנדפס בזמרון התפילות "ולשוננו רינה" וכן ב"שירי עמי".
ראו את "אליהו הנביא" בלחן המוכר ביותר בנוסח טקסט מעט שונה, ושם עוד פרטים והפניות.
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
עיבוד מאת: יקותיאל שור
הזכויות על ההוצאה שמורות לאברהם עומר.
מקור: "חמישים הורות, ניגונים ושירי עם לשתי חליליות", רנן, 1954, עמוד 25
מספר המעבד אהרן שפי: "בערך בשנת 1937 הצטרפתי למקהלת ביה"כ הגדול בת"א, בניצוחו של שלמה רביץ, שמנתה כעשרים ילד ושישה זמרים מבוגרים מקצועיים. בכל מוצאי שבת, עם דמדומים, הייתה המקהלה מופיעה באולם "אֹהל-שם" בקונצרט לפני טקס ההבדלה ה"דרמטי". האולם היה חשוך לחלוטין, וכל הקונצרט נערך בעלטה. היו שם שירים עם טקסטים דתיים וגם שירים של ביאליק. תמיד הושמע "במוצאי יום מנוחה" כפתיח. סיפרו אז כי ביאליק הוא שהנהיג את חגיגת "עונג שבת" הזו, ושהוא גם נתן לה את שמה. עם צאת הכוכבים, היה מישהו מכובד עם קול עמוק וערב, עורך את ההבדלה עם נר צבעוני גדול קלוע כצמה בידו האחת, וגביע כסף מעוטר, מלא יין, בידו השנייה. בהגיעו למלים "וליהודים הייתה א ו ר ה !" [קריאה הנאמרת במהלך טקס ההבדלה - זֶמֶרֶשֶׁת], היה מאט ומגביר את קולו, ואז נדלקו כל האורות באולם. אפקט בלתי נשכח. צירפתי שלוש נעימות שיושבות אצלי בלב הרבה שנים וניגשתי לעבדן בחרדת קודש. העיבוד הוא לחליל, אבוב, קלרינט, קרן, בסון וקונטרבס. את "במוצאי יום מנוחה" עיבדתי לפי התווים של אנגל בזמרשת; את "המבדיל" ואת "אליהו הנביא" - ברוחו של רביץ האגדי."
העיבוד כולל שלושה שירים:
- במוצאי יום מנוחה בלחנו של יואל אנגל
- המבדיל בלחנו של שלמה רביץ
- אליהו הנביא בלחן חסידי
לפרטים נוספים ניתן לפנות לאהרן שפי בכתובת e.a.shefi@gmail.com.
