הַשֶּׁמֶשׁ זֶה יָבוֹא וְיוֹם שַׁבָּת אָז יֵעָלֵם עוֹד מְמַשְׁמֵשׁ בַּבַּיִת כְּבָר מִתְכַּסֶּה בְּצֵל וְאִמָּא שָׁם בִּדְמָמָה תְּפִלָּה תִּלְחַשׁ בְּרִנָּה וּבְדִמְעָה תִּשָּׂא תְּחִנָּה בִּשְׁעַת מִנְחָה הַזּוֹ: הָאֵל אֱלוֹהֵי אַבְרָהָם אֱלוֹהֵי יִצְחָק וְיַעֲקֹב רְאֵה אֶת עַנְוָתֵנוּ בָּנֶיךָ נָא רַחֵם תִּכָּנֵס תְּפִלָּתִי בְּשַׁעֲרֵי הַשָּׁמַיִם בִּשְׁעַת מִנְחָה שֶׁל שַׁבַּתְךָ לְךָ פּוֹנֶה הַלֵּב השמש זה יבוא ויום שבת אז יעלם עוד ממשמש בבית כבר מתכסה בצל ואימא שם בדממה תפילה תלחש ברינה ובדמעה תישא תחינה בשעת מנחה הזו: האל אלוהי אברהם אלוהי יצחק ויעקב ראה את ענותנו בניך נא רחם תיכנס תפילתי בשערי השמים בשעת מנחה של שבתך לך פונה הלב

מקור: "שירי עמי (Songs of my People)", Anshe Emet Synagoogue, 1938, עמוד 135