נָאוֹת אַתֶּן, נָאוֹת
כָּל שִׁבֳּלֵי שָׂדוֹת
כֻּלְּכֶן גַּלֵּי זָהָב
כֻּלְּכֶן מַה נֶּחְמָדוֹת
אַךְ חֲבִיבוֹת יוֹתֵר
הֵן שִׁבֳּלֵי חִטָּה
כִּי הֵן נוֹתְנוֹת סֹלֶת
כִּי הֵן נוֹתְנוֹת פִּתָּא
וְאִמָּא טוֹבָה אוֹפָה
עוּגוֹת, לַחְמָנִיּוֹת
גַּם מְבַשְּׁלָה יָפֶה
כִּיסוֹנִים וְאִטְרִיּוֹת
זְרַע-נָא, זְרַע, הָאִכָּר
כָּל הַשָּׂדֶה חִטָּה
אֲהוּב הַיְּלָדִים אַתָּה
אֲהוּב כָּל אוֹכְלֵי פִּתָּאנאות אתן נאות
כל שיבולי שדות
כולכן גלי זהב
כולכן מה נחמדות
אך חביבות יותר
הן שיבולי חיטה
כי הן נותנות סולת
כי הן נותנות פיתא
ואמא טובה אופה
עוגות, לחמניות
גם מבשלה יפה
כיסונים ואטריות
זרע-נא, זרע, האיכר
כל השדה חיטה
אהוב הילדים אתה
אהוב כל אוכלי פיתא
מילים: לא ידוע (גרמני)תרגום/נוסח עברי: קדיש יהודה (לייב) סילמןלחן: לא ידועתרגום/נוסח עברי: 1912
|
נָאוֹת אַתֶּן, נָאוֹת
כָּל שִׁבֳּלֵי שָׂדוֹת
כֻּלְּכֶן גַּלֵּי זָהָב
כֻּלְּכֶן מַה נֶּחְמָדוֹת
אַךְ חֲבִיבוֹת יוֹתֵר
הֵן שִׁבֳּלֵי חִטָּה
כִּי הֵן נוֹתְנוֹת סֹלֶת
כִּי הֵן נוֹתְנוֹת פִּתָּא
וְאִמָּא טוֹבָה אוֹפָה
עוּגוֹת, לַחְמָנִיּוֹת
גַּם מְבַשְּׁלָה יָפֶה
כִּיסוֹנִים וְאִטְרִיּוֹת
זְרַע-נָא, זְרַע, הָאִכָּר
כָּל הַשָּׂדֶה חִטָּה
אֲהוּב הַיְּלָדִים אַתָּה
אֲהוּב כָּל אוֹכְלֵי פִּתָּא
נאות אתן נאות כל שיבולי שדות כולכן גלי זהב כולכן מה נחמדות
אך חביבות יותר הן שיבולי חיטה כי הן נותנות סולת כי הן נותנות פיתא
ואמא טובה אופה עוגות, לחמניות גם מבשלה יפה כיסונים ואטריות
זרע-נא, זרע, האיכר כל השדה חיטה אהוב הילדים אתה אהוב כל אוכלי פיתא
|
גרסת ותיקי הגבעטרון
|
נָאוֹת אַתֶּן, נָאוֹת
כָּל שִׁבֳּלֵי שָׂדוֹת
כֻּלְּכֶן גַּלֵּי זָהָב
כֻּלְּכֶן מַה נֶּחְמָדוֹת.
זְרַע, אִכָּר, נָא זְרַע
כָּל הַשָּׂדֶה חִטָּה
אֲהוּב יְלָדִים אַתָּה
אֲהוּב כָּל אוֹכְלֵי פִּתָּה.
חַנָּה טוֹבָה אוֹפָה
עוּגוֹת, לַחְמָנִיּוֹת
וּמְבַשְּׁלָה יָפֶה
כִּיסוֹנִים וְאִטְרִיּוֹת.
נאות אתן נאות כל שיבולי שדות כולכן גלי זהב כולכן מה נחמדות.
זרע איכר נא זרע כל השדה חיטה אהוב ילדים אתה אהוב כל אוכלי פיתה.
חנה טובה אופה עוגות לחמניות ומבשלה יפה כיסונים ואטריות.
|
גרסת מרים לויטין
|
נָאוֹת אַתֶּן, נָאוֹת
כָּל שִׁבֳּלֵי שָׂדוֹת
כֻּלְּכֶן גַּלֵּי זָהָב
כֻּלְּכֶן מַה נֶּחְמָדוֹת.
הַחֲבִיבוֹת יוֹתֵר
שִׁבֳּלֵי חִטָּה
כִּי הֵן נוֹתְנוֹת סֹלֶת
כִּי הֵן נוֹתְנוֹת פִּתָּה.
וְאִמָּא טוֹבָה אוֹפָה
עוּגוֹת, לַחְמָנִיּוֹת
גַּם מְבַשְּׁלָה יָפֶה
כִּיסָנִים וְאִטְרִיּוֹת.
זְרַע-נָא, אִכָּר, זְרַע-נָא
כָּל הַשָּׂדֶה חִטָּה
אֲהוּב יְלָדִים אַתָּה
אֲהוּב כָּל אוֹכְלֵי פִּתָּה.
נאות אתן, נאות כל שיבולי שדות כולכן גלי זהב כולכן מה נחמדות.
החביבות יותר שיבולי חיטה כי הן נותנות סולת כי הן נותנות פיתה.
ואמא טובה אופה עוגות, לחמניות גם מבשלה יפה כיסנים ואטריות.
זרע-נא, איכר, זרע-נא כל השדה חיטה אהוב ילדים אתה אהוב כל אוכלי פיתה.
|
|
ביצוע:
הקישור הועתק
ותיקי הגבעטרון 
|
המילים נדפסו כבר בשנת תרע"ב (1912) בספר לימוד ביפו כחומר עזר לנושא "הקצירה" (הקציר). רשום כי הן תרגום מגרמנית אך לא ברור אם המקור הוא שיר מולחן ואם כן האם זה הלחן המקורי.
השיר נזכר כשיר שנלמד בכיתה ב בבית החינוך בחיפה בשנת תרצ"ו לצד "אכלו ילדים לחם תוצרת" ו"מי יצילנו מרעב" [שיר העבודה והמלאכה] במסגרת נושא "האיכר"
שמעון רשף, "זרם העובדים בחינוך: מקורותיה ותולדותיה של תנועה חינוכית בשנים תרפ"א-תרצ"ט (אוניברסיטת תל אביב, תש"ם), עמ' 217.
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת
contact@zemereshet.co.il.
רישום תווים: תרצה יובל, תיווי ממוחשב: הלל אילת
עדכון אחרון: 11.09.2024 21:53:27
© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם