נצא לקרב

השיר העברי נכתב למנגינת השיר הסובייטי Казачья ("שיר של קוזאקים"), אך ללא זיקה ממשית למילותיו. השיר המקורי (מילים: אלכסנדר צ'ורקין) הוא חלק מהאופרה Поднятая целина ("קרקע-בתולה חרושה"), על פי רומן באותו שם מאת מיכאיל שולוחוב, שבוצעה לראשונה בתיאטרון "בולשוי" במוסקבה ב-1937.

על פי אורי יעקובוביץ':

הנרי קלאוזנר סיפר לי שחיבר את הגרסה העברית בין השנים 1939 ל-1941 למסיבה לרגל גיוס חברים מקיבוץ יקום (אז "קיבוץ ארץ-ישראל ד'", שטרם עלייתו לקרקע ישב בחדרה) לצבא הבריטי. עוד סיפר (בתאריך 2.11.1996): "כשהייתי שליח היישוב ב"הגנה" וב"השומר הצעיר" בירושלים, לפני מלחמת השחרור ובזמנה, עת ריכזתי את תנועת הנוער, קיבלתי את שוק חיי: כשאנשי האצ"ל שבו לירושלים מהפעולה בדיר יאסין במסע ניצחון עם האוטומובילים, הם שרו את "נצא לקרב". התברר שהשיר, שהיה לו גוון פוליטי, היה מקובל בתנועת בית"ר ואצל האצ"לניקים באותה התקופה וגם לאחר מכן". 

דברים תואמים ומקוצרים מפי הנרי קלאוזנר (8.5.1986) מתועדים בכרטסת מאיר נוי, לצד תווים מלאים של השיר (עמ' 1360 - 1361 במקבץ הסרוק).

מוסיף צבי (גרימי) גלעד:

גורל שירו של קלאוזנר לא שפר עליו; במהרה הוא איבד את קיומו כשיר עצמאי. הבית השני שלו נשכח לגמרי והיו ששרו את הבית הראשון בהמשך לבית הראשון של "קטיושה", ר' הביצוע של ותיקי השוה"צ לעיל והביצוע של ליאור ייני ב"קטיושה (בלחן בלנטר)".

על השיר המקורי מרחיב אלי סט:

לשיר המקורי מספר גרסאות מילים, על פי המקור המוקדם ביותר שבידינו, חוברת התווים של השיר באתר הרוסי Old-Songbook, גרסת המילים באופרה הייתה גרסה שמהללת את סטאלין ואת ווֹרושילוב. על פי האתר Sovmusic, גרסה זו נכתבה ב-1937. על פי אותו אתר, קדמה לה גרסה שאינה מזכירה את השניים, שנכתבה ב-1935, גם היא ע"י דז'רז'ינסקי וצ'ורקין. יתכן שבין כתיבת הגרסה הראשונה לבין הפרימיירה של האופרה הייתה התערבות של הקרמלין, שדרשה את השינוי, וזאת למרות הפגיעה המשמעותית בשיר כשיר אותנטי של קוזאקים.

לשיר קיימת גרסת מילים נוספת, המוכרת מביצועים מאוחרים, ששמה Вот полк пошёл ("הנה צועד הגדוד").

וידיאו: "שיר של קוזאקים" בשפת המקור בביצוע מקהלת הצבא האדום.

צפו בתחילת השיר גם בשירה בציבור בסרט "לאן נעלם דניאל וקס" (1972).

לחנים רוסיים   צבא   מלחמה