מחצבה - עדנה תדמור - זֶמֶרֶשֶׁת

הֲתֵדְעוּ מִי אָנֹכִי? הֲתֵדְעוּ מִי אֲנִי? אֵין אֲנִי מִשְׂרַדְנִיק וְגַם לֹא בֻּרְגָּנִי וְגַם סַדְרָן אֵינֶנִּי וְגַם לֹא אִישׁ צָבָא. הֲתֵדְעוּ מִי אָנֹכִי? אֲנִי מִמַּחְצֵבָה! מַחְצֵבָה, הוֹי מַחְצֵבָה מִי יִדְמֶה לָךְ וּמִי יִשְׁוֶה? הַסִּלּוּל הוּא לְבִטּוּל וְגַם "חָצָץ" כְּלוּם לֹא שָׁוֶה. הֲרִיסָה וְהַרְחָבָה – הַאִם רָאוּי זֶה לְבָחוּר? יְחִי אִזְמִיל, פַּטִּישׁ, כַּשִּׁיל, לַמַּחְצֵבָה רְשׁוּת הַדִּבּוּר! וְעַל חָזִי הַבִּיטוּ הַבִּיטוּ עַל יָדַי! אֶבֶן, בַּרְזֶל עֶשֶׁת עֲשׂוּיִים שְׁרִירַי אֲנַחְנוּ רַק אֲנַחְנוּ מְכַלְכְּלִים כֻּלָּם בִּלְעָדֵינוּ בֶּטַח לֹא יִכּוֹן עוֹלָם! מַחְצֵבָה... אֶחָד חָכָם הִנֵּהוּ וְשֵׁנִי שׁוֹטֶה אַךְ פִּקֵּחַ מִיהוּ? זֶהוּ שֶׁשּׁוֹתֶה! עָרָק, יָ"שׁ וְיַיִן בַּקְבּוּקִים תֵּבָה מִי לִשְׁתּוֹת יוֹדֵעַ? אֲנַחְנוּ מַחְצֵבָה! מַחְצֵבָה... אִם קוֹרְאִים אֲנַחְנוּ יָדוּעַ לְכֻלָּם לַחֲבוּרַת הָעֵמֶק יֵשׁ שֵׁם טוֹב בָּעוֹלָם. יָצְאוּ לָהּ כְּבָר מוֹנִיטִין בְּכָל רַחֲבֵי תֵּבֵל מִי עוֹבֵד אִתָּנוּ? בֶּן הֶרְבֶּרְט סָמוּאֵל! מַחְצֵבָה...התדעו מי אנוכי התדעו מי אני אין אני משרדניק וגם לא בורגני וגם סדרן אינני וגם לא איש צבא התדעו מי אנוכי אני ממחצבה מחצבה אוי מחצבה מי ידמה לך ומי ישווה הסלול הוא לביטול וגם חצץ כלום לא שווה הריסה והרחבה האם ראוי זה לבחור? יחי אזמל, פטיש, כשיל למחצבה רשות הדיבור ועל חזי הביטו הביטו על ידיי! אבן, ברזל עשת עשויים שריריי אנחנו רק אנחנו מכלכלים כולם בלעדינו בטח לא ייכון עולם מחצבה... אחד חכם הנהו ושני שוטה אך פיקח מיהו? זהו ששותה ערק, י"ש ויין בקבוקים תיבה מי לשתות יודע אנחנו מחצבה! מחצבה... אם קוראים אנחנו ידוע לכולם לחבורת העמק שם טוב יש בעולם יצאו לה כבר מוניטין בכל פינות תבל מי עובד איתנו בן הרברט סמואל מחצבה...

מילים: יוסף אוקסנברג
לחן: זיגמונט קאראסינסקי (טקסטים נוספים בלחן זה)
כתיבה: 1920

הֲתֵדְעוּ מִי אָנֹכִי?

הֲתֵדְעוּ מִי אֲנִי?

אֵין אֲנִי מִשְׂרַדְנִיק

וְגַם לֹא בֻּרְגָּנִי

וְגַם סַדְרָן אֵינֶנִּי

וְגַם לֹא אִישׁ צָבָא.

הֲתֵדְעוּ מִי אָנֹכִי?

אֲנִי מִמַּחְצֵבָה!

מַחְצֵבָה, הוֹי מַחְצֵבָה

מִי יִדְמֶה לָךְ וּמִי יִשְׁוֶה?

הַסִּלּוּל הוּא לְבִטּוּל

וְגַם "חָצָץ" כְּלוּם לֹא שָׁוֶה.

הֲרִיסָה וְהַרְחָבָה –

הַאִם רָאוּי זֶה לְבָחוּר?

יְחִי אִזְמִיל, פַּטִּישׁ, כַּשִּׁיל,

לַמַּחְצֵבָה רְשׁוּת הַדִּבּוּר!

וְעַל חָזִי הַבִּיטוּ

הַבִּיטוּ עַל יָדַי!

אֶבֶן, בַּרְזֶל עֶשֶׁת

עֲשׂוּיִים שְׁרִירַי

אֲנַחְנוּ רַק אֲנַחְנוּ

מְכַלְכְּלִים כֻּלָּם

בִּלְעָדֵינוּ בֶּטַח

לֹא יִכּוֹן עוֹלָם!

מַחְצֵבָה...

אֶחָד חָכָם הִנֵּהוּ

וְשֵׁנִי שׁוֹטֶה

אַךְ פִּקֵּחַ מִיהוּ?

זֶהוּ שֶׁשּׁוֹתֶה!

עָרָק, יָ"שׁ וְיַיִן

בַּקְבּוּקִים תֵּבָה

מִי לִשְׁתּוֹת יוֹדֵעַ?

אֲנַחְנוּ מַחְצֵבָה!

מַחְצֵבָה...

אִם קוֹרְאִים אֲנַחְנוּ

יָדוּעַ לְכֻלָּם

לַחֲבוּרַת הָעֵמֶק

יֵשׁ שֵׁם טוֹב בָּעוֹלָם.

יָצְאוּ לָהּ כְּבָר מוֹנִיטִין

בְּכָל רַחֲבֵי תֵּבֵל

מִי עוֹבֵד אִתָּנוּ?

בֶּן הֶרְבֶּרְט סָמוּאֵל!

מַחְצֵבָה...

עברית Кириллица Latin IPA (Std) IPA (Sepharadic)

פרטים נוספים

גרסת מנשה גפן

[בית שלישי שורה 4]

זֶה שֶׁשּׁוֹתֶה

[התחלת בית רביעי]

גִּבּוֹרִים אֲנַחְנוּ

יָדוּעַ לְכֻלָּם

לַחֲבוּרַת הָעֵמֶק

שֵׁם טוֹב יֵשׁ בָּעוֹלָם

עברית Кириллица Latin IPA (Std) IPA (Sepharadic)

פרטים נוספים

גרסת "החלוצים"

[בית אחרון: כמצוטט אצל מנשה גפן למעט]

יָצְאוּ לָהּ כְּבָר מוֹנִיטִין

בְּכָל פִּנּוֹת תֵּבֵל

עברית Кириллица Latin IPA (Std) IPA (Sepharadic)

פרטים נוספים

גרסת "דרך במדבר" לבית האחרון

גִּבּוֹרִים אֲנַחְנוּ,

יָדוּעַ לְכֻלָּם,

לַחֲבוּרַת הָעֵמֶק

שֵׁם יֵשׁ בָּעוֹלָם.

יָצְאוּ לָהּ כְּבָר מוֹנִיטִין

בְּכָל פִּנּוֹת תֵּבֵל

מִי עוֹבֵד אִתָּנוּ?

בֶּן הֶרְבֵּרְט סָמוּאֵל!

עברית Кириллица Latin IPA (Std) IPA (Sepharadic)

פרטים נוספים

מפנקסו של מנדל מנצר

הֲתֵדְעוּ מִי אָנֹכִי

הֲתֵדְעוּ מִי אֲנִי

אֲנִי חֲבֵר גוֹרְדוֹנְיָה

אֲנִי גוֹרְדוֹנָאִי (הנכון: גוֹרְדוֹנַאי)

עברית Кириллица Latin IPA (Std) IPA (Sepharadic)

פרטים נוספים

גרסת חלוצים מ1934

הֲתֵדַע מִי אָנֹכִי

הֲתֵדַע מִי אֲנִי

אֵין אֲנִי מִשְׂרַדְנִיק

וְאַף לֹא בֻּרְגָּנִי

אֵין אֲנִי גַּם סַדְרָן

וְגַם לֹא אִישׁ צָבָא

הֲתֵדַע מִי אָנֹכִי?

חָלוּץ בָּהַכְשָׁרָה

הַכְשָׁרָה הַכְשָׁרָה

אֵין פַּת לֶחֶם לַאֲכִילָה

עברית Кириллица Latin IPA (Std) IPA (Sepharadic)

פרטים נוספים

מילים בשפת המקור (פולנית)

Ta-joj mnie nazywają gdzie tylko zjawię się,

Uśmiech na ustach mają, wesoło bawią się.

Ja nic się nie przejmuję, bo jestem zdrów,

Bo przecież prezentuję ukochane miasto Lwów.

Warszawa, Kraków, Wilno,

Katowice, Poznań, Łódź,

Gdziekolwiek zjawię się, wszędzie witają mnie.

Ta-joj tajuśka ta dawaj pyska, ta co tu robisz zaraz mów,

Ta miły znajomy z bliska

Ta z twojej gęby widać Lwów.

Warszawa, Kraków, Wilno,

Katowice, Poznań, Łódź,

Gdziekolwiek zjawię się, wszędzie witają mnie.

Czy jak tam Gródek, czy jak Kleparka,

Czy pod ratuszem stoją lwy.

I czy śpiewają ta-jojna łajna,

Ta-joj tajuśka tak jak ty.

Warszawa, Kraków, Wilno,

Katowice, Poznań, Łódź,

Gdziekolwiek zjawię się, wszędzie witają mnie.

Przyjechałem raz do Gdyni by zwiedzić Polski port,

Marynarzy tam widziałem, każdy minę miał jak lord.

Przechodzę prze ulicę i auto z całych sił

Uderzyło mnie gdzieś w tył, a jam pod autem był.

Policja ludzie w krzyk, ja leżę jak ten byk.

A szofer z całych sił, drze się do mnie z całych sił

פרטים נוספים

ביצוע:

הקישור הועתק

עדנה תדמור

שנת הקלטה: 2009
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת

השיר העברי נכתב למנגינת השיר הפולני Ta joj, Jozku ("זה אתה, יוקו"), שעל פי הרשום על תווית התקליט (ר' להלן) זה שיר על העיר לבוב, שאת מילותיו כתבו ביילאבסקי וקרוקובסקי ועל פי האתר הפולני Staremelodie הם זביגנייב קרוקובסקי ויוזף (יוקו) ביילאבסקי (האחרון היה גם בין מבצעי השיר).

הבתים החיצוניים הושרו בתכנית מס' 9 של הסדרה "שרתי לך ארצי". [במקום "בכל פינות תבל" הושר שם "בכל רחבי תבל"].

אדווין סמואל, המוזכר בסוף השיר, הוא בנו של הנציב העליון דאז הרברט סמואל. הוא הצטרף לעובדים בסלילת כביש עפולה - נצרת ועבד שם כחודש, תמורת שכר. ראו גם אדווין סמואל, שיר שחובר לציון אפיזודה זו. בתכנית מס' 9 בסדרה "שרתי לך ארצי" שר דני גולן את שני השירים ברצף, ושם גם סופר על הרקע.

מאיר נוי מתעד בכרטסתו: בתכנית בגלי צה"ל ב27.7.1973 שהוקדשה לאוקסנברג סופר כי הוא חיבר את השיר בשנת 1920 בעת שעבד בגדוד העבודה בכביש עפולה נצרת והיה ידוע בכינוי "יוסקה כבישניק". נוי אף מביא את המקור הפולני (עמ' 2467 במקבץ הסרוק) ומציין שהושר בפי צמד הבדרנים Szczepko and Tońko (ראו עליהם בקצרה בויקיפדיה האנגלית: Kazimierz Wajda וHenryk Vogelfänger). הצמד פעל בעיר לבוב. מכיוון שאוקסנברג חיבר את השיר העברי כשחברי הצמד היו רק בני 15 ו16 בהתאמה, כנראה הביצוע שלהם מאוחר יותר. פזמון השיר המקורי נקב בשמות כמה ערים במזרח אירופה. האזינו לנוסח אחר של המקור הפולני בפי J. Bielawski.

גלית לנג, ילידת תל-יוסף, מספרת:

את השיר הזה התחילו לשיר בתל יוסף בתקופת גדוד העבודה. (השיר מופיע בשירון של העלייה השלישית). במשך שנים רבות, מתקופת גדוד העבודה ועד שנות השבעים, היה חבר הקיבוץ שמואל מרגון שר אותו בכל חג משק. זה היה "השיר" שלו. עד היום, כבר דור חמישי, עדיין שרים אותו בכל חגי המשק.

תמיד ברור היה לנו בקיבוץ שהשיר הוא על החלוצים שלנו (בעיקר מרגון כמובן), שעבדו הן בסלילת הכבישים באיזור והן בחציבה במחצבת הגלבוע, ורק בזֶמֶרֶשֶׁת גיליתי עד כמה השיר היה פופולרי על גרסאותיו השונות.

עוד באותה מנגינה:

על פי שיר זה חיבר אוקסנברג שנים אחדות מאוחר יותר גם את "המנון גדוד מגיני השפה".
בהשראת שיר זה חוברו גרסאות מקומיות/תנועתיות רבות, המרוכזות בדף "ידוע לכולם".
אם אתה אוהב אותה

שני חלקי הלחן דומים באופן חלקי לשיר הצרפתי Carolina Carolina מאת Vincent Scotto. מכיוון שהדמיון הוא בשני החלקים, ייתכן מאוד שאינו מקרי. אפשר לשער שהלחן הפולני הושפע מהשיר הצרפתי.

כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

מקור: "מנגינות לשירי "החלוצים"", [בצלאל], אחרי תרפ"ה

המקור הפולני של השיר

מקור: "כרטסת האתחלתות לשירים עבריים מאת מאיר נוי", עמוד 2467

תווים לפסנתר של המקור הצרפתי לשיר הפולני

המקור הפולני של השיר

מקור: "כרטסת האתחלתות לשירים עבריים מאת מאיר נוי", עמוד 2466

צילום תקליט של השיר הפולני

העלייה השלישית חלוצים וחלוצות לחנים רוסיים

עדכון אחרון: 24.08.2024 12:22:50