בַּעֲיָרָה סְמוּכָה לְכָאן
גָּר לוֹ רַבִּי עִם זָקָן
בִּזְקָנוֹ לֹא יְקַצֵּץ הוּא
נְדָבוֹת לֹא יְקַבֵּץ הוּא
פַּעַם אַחַת קָרָה נֵס
בֶּן הָרַב נִמְצָא אוֹנֵס
שִׁיקְסֶע בֵּין עֲצֵי הַחֹרֶשׁ
הוּא הִכְנִיס לָהּ עַד הַשֹּׁרֶשׁ
בָּעֲיָרָה, אוֹי, שֹׁד וָשֶׁבֶר!
הַמֵּתִים רוֹקְדִים בַּקֶּבֶר
יָמוּת הַבֵּן, יִמַּח שְׁמוֹ
וְהַמַּמְזֵר שֶׁיִּוָּלֵד לוֹ
אָז תָּפַס הָרַב מַקֵּל
וְעַל בְּנוֹ חִישׁ הִתְנַפֵּל
בָּרַח הַבֵּן לְלֹא בְּרָכָה
סִיֵּם הָרַב אֶת הַמְּלָאכָה
אֲסֵפָה כִּנֵּס הָרַב
אוֹי, חֲסִידִים! אוֹי, צַדִּיקִים!
לוּ *טָעַמְתֶּם אֶת הַטַּעַם
אָז *רָצִיתֶם עוֹד הַפַּעַם
אָז כָּל חָסִיד תָּפַס שִׁקְסֹנֶת
וְעָשָׂה אוֹתָהּ שְׁמַנְמֹנֶת
זֶהוּ סוֹף הַמַּעֲשֶׂה
שֶׁיָּצָא מַמְזֵר כָּזֶהבעיירה סמוכה לכאן
גר לו רבי עם זקן
בזקנו לא יקצץ הוא
נדבות לא יקבץ הוא
פעם אחת קרה נס
בן הרב נמצא אונס
שיקסע בין עצי החורש
הוא הכניס לה עד השורש
בעיירה אוי שוד ושבר
המתים רוקדים בקבר
ימות הבן יימח שמו
והממזר שייוולד לו
אז תפס הרב מקל
ועל בנו חיש התנפל
ברח הבן ללא ברכה
סיים הרב את המלאכה
אספה כינס הרב
אוי חסידים אוי צדיקים
לו טעמתם את הטעם
אז רציתם עוד הפעם
אז כל חסיד תפס שיקסונת
ועשה אותה שמנמונת
זהו סוף המעשה
שיצא ממזר כזה
מילים: עממי יידי
תרגום/נוסח עברי: לא ידוע לחן: עממי יידי
|
לא ידוע 
שנת הקלטה: 1948
בליווי קהל. מקור יידי של "בעיירה סמוך לכאן. "מתוך אוסף בן סטונהיל סליל מס' 3, תזמון 56:55 הוקלט במסגרת: אוסף בן סטונהיל: הקלטת ניצולי שואה ומהגרים יהודים לארצות הברית |
דב (ברל'ה) צפרוני 
שנת הקלטה: 23.8.2009
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
ביצוע:
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
יורם הרועה 
הקלטה: רוני גואל, יעקב מזור
שנת הקלטה: 25.12.1990
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה. (השיר נמצא בתזמון 1:46:32).
שנת הקלטה: 25.12.1990
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה. (השיר נמצא בתזמון 1:46:32).
על השיר
לאותו לחן הותאמו גם המלים "פוצצו שם את קצלניק" (ראו נתיבה בן יהודה, "אוטוביוגרפיה בשיר וזמר", עמ' 206), ולקראת מלחמת ששת הימים חיבר לו חיים חפר את המלים "נאצר מחכה לרבין".
מספר ברל'ה צפרוני:
השיר הובא לאיילת השחר בשנות החמישים על-ידי עמוס צפרוני וייתכן שגם יצחק לנדסמן. לדעתי מקורו בכדורי. הוא היה מושר אצלנו במסיבות עממיות שנקראו "סֻכִּיּוֹת" (מלשון סֻכּוֹת) ונערכו על-ידי הנוער המקומי באיילת-השחר. המשקה העיקרי במסיבות היה "קוניאק מדיצינל", שכשמו כן טעמו.
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
תגיות
עדכון אחרון: 01.04.2023 18:10:06
© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם