|
מילים: לוין קיפניס
לחן: עממי חסידי (טקסטים נוספים בלחן זה)
|
עיבוד: שבתי פטרושקה
ניצוח: שבתי פטרושקה שנת הקלטה: 18.3.1954 ביצוע כלי מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
|
פרטים נוספים
מקהלת עמנואל פישר ביצוע:
מקהלה בניצוח מקס גוברמן
ניצוח: מקס גוברמן
ליווי: תזמורת בניצוח מקס גוברמן
נכלל בסדרת/מארז התקליטונים: Jewish Holiday Dances and Songs
מרים אביגל (ליאון), מקהלת בית הספר "יהלום" ברמת גן ביצוע:
דליה עמיהוד
מקור: התקליט "חג שמח: שירי חג לילדים", מס' W-30766 בחברת מקולית
מקהלה מהתקליט Sabbath-Feier, אסטרונגו נחמה
עוגב: ארתור צפקה
בביצוע זה מבוצע הבית הראשון בלבד, והוא מזומר פעמיים לפני הפזמון. בליווי מקהלה.
נכלל בתקליט: Sabbath-feierבתקליט מלווים: עוגב: ארתור צפקה
מקהלת קול ציון לגולה
ניצוח: מרק לברי
שנת הקלטה: 8.3.1952
בליווי הרכב כלי. על העתק של תקליט השידור (או ספק הקלטה מחודשת) מ1957 וכן על סליל אליו הועתקה ההקלטה בתחילת שנות השישים רשום כי מאיר הרניק מנגן בצ'מבלו, אך לא נשמעת הקלטה של שיר זה בליווי צ'מבלו.
מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
מתוך: אוסף סלילי קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
מקהלת הדסים ביצוע:
עליזה קשי
ליווי: להקת לרוקדים הידד
שנת הקלטה: 15.2.1960
ההקלטה, מתקופת המעבר מתקליטי שידור לסלילים, נשמרה גם בסליל באיכות טובה יחסית וגם בתקליט שידור מתוארכת ל22.2.1960.
מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
מתוך: אוסף סלילי קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
מוריס גולדמן
ביצועים נוספים:
- סידור בלרסקי (Sidor Belarsky)
- בנג'מין מייסנר (Benjamin Maissner)
- האחים והאחיות (שיר שני במחרוזת, תזמון 1:06)
- עוזי חיטמן וחבורת ילדים - כאן (סרטון; השיר הראשון במחרוזת)
- דודו אלהרר, ריקי מנור וליצני החצר - כאן (בליווי סרטון אנימציה)
- חיליק פרנק בניגון המקורי (ראו להלן) - רשום כ"ניגון שמחה - סקווירא" ונכלל בתקליט "פורים בירושלים" (אף שהניגון המקו
טקסטים אחרים באותו לחן: חבריא (יוללה) ומה קרה. טקסט קודם שהותאם לאותו לחן: "לקראת שבת" מאת ש. בן ציון [מס' 5 מתוך "50 זמירות לילדים" בעריכת יואל אנגל, נוסח עברי תרפ"ג. קדמה לו מהדורה יידית].
יעקב מזור:
הלחן של השיר נגזר מניגון ריקוד, ששרים חסידי בויאן מגזע רוז'ין וחסידי השושלות מגזע צ'רנוביל בחג שמחת-תורה בהקפה השביעית. לכן אפשר להגדיר את הלחן כעיבוד מקוצר של הניגון. את תוי הניגון אפשר למצא במאמרִי "מן הניגון החסידי אל הזמר הישראלי" (עמ' 118).
במאמר מסביר יעקב מזור עוד:
רוב הניגונים החסידיים שקוצרו בנויים במתכונת אופיינית ביותר למוזיקה החסידית: א-ב-ג-ב, אשר אינה מצויה ברפרטואר השירים הישראלי. ככל הנראה הייתה מתכונת זו ארוכה מדיי עבור החלוצים, והם הסתפקו לרוב בזמרת שת יהפראזות הראשונות של הניגון (א-ב), כפי שנעשה גם בשיר הילדים "חג פורים".
אפשר להוסיף כי גם חלק ב בנוסח "חג פורים" פשוט יותר מאשר בניגון המקורי, שבו חלק זה חוזר פעמיים עם שני סיומים שונים.
מוסיף ומחדד אלי הלוי:
הניגון שימש כשיר בחג שמחת תורה בשבע ההקפות שנערכו עם ספר התורה בבית הכנסת, כששבעה ניגונים מיוחדים ועתיקים שימשו כניגוני הריקוד (ללא מילים) בהקפות השביעיות שנערכו בפרט בחצרות קוזניץ' הפולנית וממנה עברו לחסידות בעלזא, שמקום משכנה היה בגליציה-פולין. לאחר שאימצה התנועה הציונית את הלחן, השיר הזה הוסר ע"י חסידי בעלזא משבע ההקפות, ובהקפה השביעית ב"חג", שרו פעם נוספת את הניגון של ההקפה השנייה לבקשתו של האדמו"ר מבעלזא.
הניגון מקורו בבית קוזניץ', אך בחסידי שושלת צ'רנוביל שנהגו גם הם לשיר את השירים ששרו בבעלזא, ממשיכים עד היום לשורר את השיר של "חג פורים" בהקפה השביעית.
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
תיווי: איתמר ארגוב. באדיבות משפחת קיפניס.
