שיר הפואמה הפדגוגית (לחן רוסי)
העתקת מילות השיר

בֶּעָבָר לֹא מִכְּבָר הֵן הָיִינוּ זֻהֲמַת הַשְּׁוָקִים, הָרְחוֹבוֹת. שֹׁד וָשֶׁבֶר הָיוּ אָז אָבִינוּ וּבֵיתֵנוּ סַפְסָל בַּשְּׂדֵרוֹת. הַאֲזִינָה יַחְפָן – הֲלָנֶצַח הֲלָנֶצַח תָּנוּעַ נִדָּח? הֲלָעַד בִּגְנֵבָה וּבְרֶצַח, בְּלִי יָדִיד, מִבְּלִי אֵם וּבְלִי אָח?בעבר לא מכבר הן היינו זוהמת השווקים הרחובות. שוד ושבר היו אז אבינו וביתנו ספסל בשדרות. האזינה יחפן הלנצח הלנצח תנוע יחפן? הלעד בגנבה וברצח, בלי ידיד, מבלי אם ובלי אח?
מילים: לא ידוע (לחנים נוספים לטקסט זה)
לחן: עממי רוסי

בֶּעָבָר לֹא מִכְּבָר הֵן הָיִינוּ
זֻהֲמַת הַשְּׁוָקִים, הָרְחוֹבוֹת.
שֹׁד וָשֶׁבֶר הָיוּ אָז אָבִינוּ
וּבֵיתֵנוּ סַפְסָל בַּשְּׂדֵרוֹת.

הַאֲזִינָה יַחְפָן – הֲלָנֶצַח
הֲלָנֶצַח תָּנוּעַ נִדָּח?
הֲלָעַד בִּגְנֵבָה וּבְרֶצַח,
בְּלִי יָדִיד, מִבְּלִי אֵם וּבְלִי אָח?
בעבר לא מכבר הן היינו
זוהמת השווקים הרחובות.
שוד ושבר היו אז אבינו
וביתנו ספסל בשדרות.

האזינה יחפן הלנצח
הלנצח תנוע יחפן?
הלעד בגנבה וברצח,
בלי ידיד, מבלי אם ובלי אח?




בית נוסף - גרסת בני עקיבא   העתקת מילות השיר

 



הֵן גַּם לָנוּ יָרֵחַ זוֹרֵחַ,
הֵן גַּם לָנוּ הַשֶּׁמֶשׁ תָּאִיר,
הֵן גַּם לָנוּ תַּפּוּחַ פּוֹרֵחַ,
וְנַפְשֵׁנוּ רוֹצָה כֹּה לָשִׁיר.

הן גם לנו ירח זורח,
הן גם לנו השמש תאיר,
הן גם לנו תפוח פורח,
ונפשנו רוצה כה לשיר.




 פרטים נוספים


נוסח יואל פרץ   העתקת מילות השיר

 



בֶּעָבָר לֹא מִכְּבָר הֵן הָיִינוּ
זֻהֲמַת הַכְּרַכִּים הָרְחוֹבוֹת,
שֹׁד וַכֶלֶא הָיוּ אָז אָבִינוּ
וּבֵיתֵנוּ סַפְסָל בַּשְּׂדֵרָה

הֲלָנֶצַח יַחְפָן הֲלָנֶצַח,
הֲלָנֶצַח תָּנוּעַ נִדָּח,
הֲלָעַד בִּגְנֵבָה וּבָרֶצַח,
בְּלִי אֵם בְּלִי יָדִיד וּבְלִי אָח.
בעבר לא מכבר הן היינו
זוהמת הכרכים הרחובות,
שוד וכלא היו אז אבינו
וביתנו ספסל בשדרה

הלנצח יחפן הלנצח,
הלנצח תנוע נידח,
הלעד בגנבה וברצח,
בלי אם בלי ידיד ובלי אח.



הקלטת זמרדע
ביצוע:

 

יואל פרץ 
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת

על השיר

על-פי אנשי איילת-השחר, השיר הזה (לצד השיר "עברו שנים") הוא חלק מההצגה "הפואמה הפדגוגית" שביים מישה נחימוביץ'. ייתכן כי הבמאי עבר במספר יישובים וביים בהם את ההצגה, ומכאן - שהשיר מושר במספר מקומות, בשינויים קלים.

מספר יואל פרץ:

ככל שזכור לי, שיר זה קשור ליצירה "הפואמה הפדגוגית", שנכתבה על ידי הסופר והמחנך הרוסי אנטון סמיונוביץ' מקרנקו וראתה אור בשנת 1935. הספר זכה להצלחה רבה בברית המועצות והיה לאחד מהטקסטים המרכזיים בחינוך הסובייטי. הספר עוסק בזיכרונותיו של מקרנקו מתהליך ההקמה של "מושבת גורקי" באוקראינה, כפר נוער לילדי רחוב בברית המועצות. מקרנקו מספר בו על הקשיים שבהם נתקל ביישום התיאוריות החינוכיות שלו במהלך ההקמה של הכפר בין השנים 1920 ל-1923. בספר הוא מתווה דרך שבה ניתן לחנך נערים שנראים "אבודים", כך שיהפכו להיות אזרחים תורמים בחברה. בשנת 1955 יצא בברית המועצות סרט על בסיס הספר. הספר תורגם לעברית על ידי אברהם שלונסקי והיה פופולארי בישראל. דומני שתרגומו של שלונסקי עובּד למחזה ובו נכלל השיר. [השיר לא נכלל בתוך התרגום של שלונסקי, וכנראה נוסף במחזה – זֶמֶרֶשֶׁת]

יש דמיון מה בין "שיר הפואמה הפדגוגית" (לחן רוסי) לבין השיר הרוסי Эх ты, доля, моя доля ("הו את מנת-חלקי, מנת-חלקי"), אולם הדמיון רחוק מלהיות חד-משמעי ועל פיו אי אפשר לקבוע שהשיר הרוסי הוא מקור השיר העברי. השיר הרוסי הוא מקור שיר עברי אחר: "רומזים רבבות כוכבים".

ר' גם השיר בלחן לא ידוע


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
לחנים נוספים באתר

תמונות  

ההצגה "הפואמה הפדגוגית" כפי שהוצגה בקיבוץ איילת-השחר, בסיום שנת הלימודים תשי"ב (1952).בתמונה נראה השוטר שתופס בזרועו של אחד מילדי הרחוב. השחקנים: זהר רבינוביץ (בר-נץ) ואיתן סער.



תגיות




עדכון אחרון: 19.09.2024 15:05:47


© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם

נהנית מזמרשת?
אתר זמרשת מתקיים בזכות תרומות.
עזרו לנו להמשיך במפעל!
לתרומה קבועה או חד פעמית: