בין העצים הירקרקים - נחמה הנדל

בֵּין הָעֵצִים הַיְּרַקְרַקִּים מוֹישֶׁ'לִים שְׁלוֹימֶ'לִים מְשַׂחֲקִים כְּנַף מְעִילוֹן וְטַלִּית קְטַנָּה יַלְדֵי יִשְׂרָאֵל הָרַכִּים הֵמָּה קַלִּים מִנּוֹצָה, דַּקִּיק הוּא הַגּוּף עוֹד רֶגַע פָּרְחוּ וְיוּכְלוּ לָעוּף חִישׁ יַחַטְפוּם רוּחוֹת קַלִּילִים כְּאִלּוּ הָיוּ רַק גּוֹזַלִּילִים רַק עֵינֵיהֶם בּוֹעֲרוֹת כָּאֵשׁ וּשְׁתֵּי נְקֻדּוֹת מַבְרִיקוֹת בָּן יֵשׁ יוֹקְדוֹת לוֹחֲשׁוֹת וְטוֹבְלוֹת בְּזִיו מִבְּרַק נְבוּאָה גַּם בְּפֶלֶא שְׁבִיב חוֹלְמוֹת עַל מָחָר, תּוֹהֶה מַבָּטָן עַל תְּמוֹל כִּי עָבַר, עַל צִפּוֹר בַּגָּן יַלְדֵי יִשְׂרָאֵל מִי יִתֵּן עֵינַי יִהְיוּ כַּפָּרַת עֵינֵיכֶם בָּנַיבין העצים הירקרקים מוישלים שלוימלים משחקים כנף מעילון וטלית קטנה ילדי ישראל הרכים המה קלים מנוצה, דקיק הוא הגוף עוד רגע פרחו ויוכלו לעוף חיש יחטפום רוחות קלילים כאילו היו רק גוזלילים רק עיניהם בוערות כאש ושתי נקודות מבריקות בן יש יוקדות לוחשות וטובלות בזיו מברק נבואה גם בפלא שביב חולמות על מחר, תוהה מבטם על תמול כי עבר, על ציפור בגן ילדי ישראל מי יתן עיני יהיו כפרת עיניכם בני

מילים: חיים נחמן ביאליק (תרגומים/נוסחים עבריים נוספים למקור זה)
תרגום: אהרון אשמן (לחנים נוספים לתרגום זה)
לחן: עממי יידי

בֵּין הָעֵצִים הַיְּרַקְרַקִּים

מוֹישֶׁ'לִים שְׁלוֹימֶ'לִים מְשַׂחֲקִים

כְּנַף מְעִילוֹן וְטַלִּית קְטַנָּה

יַלְדֵי יִשְׂרָאֵל הָרַכִּים הֵמָּה

קַלִּים מִנּוֹצָה, דַּקִּיק הוּא הַגּוּף

עוֹד רֶגַע פָּרְחוּ וְיוּכְלוּ לָעוּף

חִישׁ יַחַטְפוּם רוּחוֹת קַלִּילִים

כְּאִלּוּ הָיוּ רַק גּוֹזַלִּילִים

רַק עֵינֵיהֶם בּוֹעֲרוֹת כָּאֵשׁ

וּשְׁתֵּי נְקֻדּוֹת מַבְרִיקוֹת בָּן יֵשׁ

יוֹקְדוֹת לוֹחֲשׁוֹת וְטוֹבְלוֹת בְּזִיו

מִבְּרַק נְבוּאָה גַּם בְּפֶלֶא שְׁבִיב

חוֹלְמוֹת עַל מָחָר, תּוֹהֶה מַבָּטָן

עַל תְּמוֹל כִּי עָבַר, עַל צִפּוֹר בַּגָּן

יַלְדֵי יִשְׂרָאֵל מִי יִתֵּן עֵינַי

יִהְיוּ כַּפָּרַת עֵינֵיכֶם בָּנַי

עברית Кириллица Latin IPA (Std) IPA (Sepharadic)

מתוך לוח "החבר" תרצ"א

בֵּין הָעֵצִים הַיְרַקְרַקִּים

מֹשֶׁ'נִים, שְׁלֹמֹ'נִים מְשַׂחֲקִים

כָּנָף שֶׁל מְעִיל וְטַלִּית קָטָן

מֵהַבִּיצָה יְהוּדִי רַעֲנָן  

קַשׁ וְנוֹצָה וְעָשָׁן כָּל גּוּף

פָּחָה, וְנִתְּקוּ אֵיבָרִים לָעוּף

חִישׁ יַחְטְפוּם צַפְרִירֵי רוּחוֹת

וּנְשָׂאוּם צִפֳּרִים שְׁלוּחוֹת

רַק אֶחָד חָמְדָה - זוּג עֵינַיִם יֵש

וּבְתוֹךְ הָעֵינַיִם נְקֻדּוֹת אֵשׁ

יוֹקְדוֹת לוֹחֲשׁוֹת טוֹבְלוֹת בְּזִיו

בְּבָרָק שֶל נְבוּאָה וּבְפֶלֶא שְבִיב

לַחֲשׁב מַעֲמִיקוֹת וְתוֹלוֹת עַצְמָן

עַל תְּמוֹל כִּי עָבַר, עַל צִפּוֹר בַּגַּן

נַפְשִׁי תַּחְתֵיכֶם, צֹאן קָדָשִׁים לָךְ

עַל זוּג עֵינֵיכֶם הַכָּשֵׁר, הָרַךְ

עברית Кириллица Latin IPA (Std) IPA (Sepharadic)

פרטים נוספים

מילים בשפת המקור (יידיש)

אונטער די גרינינקע ביימעלעך

שפּילן זיך משה'לעך, שלמה'לעך ;

ציצית, קאַפּאָטקעלעך, פּאה'לעך -

ייִדעלעך פֿריש פֿון די אייעלעך.

גופֿעלעך - שטרוי, רויך און פֿעדערלעך,

נעם און צעבלאָז זיי אויף גלידערלעך -

כאַפּן זיי אויף גרינגע װינטעלעך

און סע צעטראָגן זיי פֿייגעלעך.

נאָר איין זאַך פֿאַרמאָגן זיי - אייגעלעך,

די אויגן פֿאַרמאָגן צװיי פּינטעלעך,

װאָס גליִען און פֿינקלען און טוקן זיך,

און עפּעס װי נבֿיאיש און װוּנדערלעך.

פֿאַרטראַכטן זיך טיף און פֿאַרקוקן זיך

אויף נעכטיקע טעג און אויף פֿייגעלעך -

אוי ! מיר זאָל זײַן, ייִדישע קינדערלעך,

פֿאַר אײַערע כּשר'ע אייגעלעך !

ביצוע:

הקישור הועתק

נחמה הנדל

שנת הקלטה: 1965

ביצוע ביידיש

נכלל בתקליט: שירי ביאליק מפי נחמה הנדל

דן מירון, "ביאליק - שירים ביידיש, שירי ילדים, שירי הקדשה" (הוצאת דביר, תשס"א), עמ' 38:

שירו של ביאליק "אונטער די גרינינע ביימעלעך" הוא ללא כל ספק תגובה ישירה לדיעותיו של אברמוביץ [מנדלי מוכר ספרים], המשוקעות בפרקים ש[ביאליק] תרגם לעברית. במקום התרעומת שבדברי מנדלי, בא ביאליק להביע הזדהות וחיבה לאותם הילדים, ש"הפריעו" לאברמוביץ בגלופסק/כסלון . .. אם ההקטנות של השמות הפרטיים אמצל אברמוביץ ... מבליעות, בקונטקסט שלהן, נימה של זלזול ודחייה, הרי שה"משהלעך, שלמהלעך" בשירו של ביאליק הם אובייקט לאהדה והערצה ללא גבול".

על הילדים מויש'לה ושלמה'לה להם הוקדש השיר קיבלנו עדויות סותרות:

לפי עדותו של אלישע שפירא, חבר קיבוץ עין השופט, השיר נכתב על אביו ועל דודו. אלישע מספר את סיפורו המשפחתי על נסיבות כתיבת השיר (ינואר 2012):

משה אבי נולד ברוסיה ב-28.12.1909 והוא היה בנו של הרב נתן נטע שפירא. לאחיו הצעיר קראו שלמה. אביהם הוסמך לרבנות בהיותו בן 18, אך הוא היה ציוני בהשקפתו והיה ידען גדול בעברית והעדיף לשמש כמורה "לעברית בעברית", על פני הרבנות. אבי הוסיף כי סבי היה הראשון ללמד תלמוד בעברית.

כך התגלגלה המשפחה בהזדמנות כלשהי לכינוס שערכה רשת "תרבות" ברוסיה למורים לעברית. באותו כינוס השתתף גם ביאליק. אבי ואחיו היו הילדים היחידים שנכחו באותו כינוס, וביאליק התרשם מהם וממשחקם בגן אכסניית הכינוס.

בערב שבת, כאשר התכנסו כל באי הכינוס לקבלת שבת, קרא ביאליק את השיר על משה'לך ושלמה'לך, אותו הקדיש לשני הילדים.

כאן יש מחלוקת מסויימת במשפחתנו בין מי שזוכרים (מסיפורי אבא) שבאותו כינוס כתב ביאליק את השיר בהשראת שני הילדים, למי שסבורים שביאליק כתב את השיר לפני כן ורק התאים אותו והקדישו, באותו ערב שבת, לשני הילדים - משה אבי ודודי שלמה.

להשלמת התמונה: לימים היה אבי בין מייסדי קיבוץ עין השופט ובוניו. הסבא, הרב נתן נטע שפירא, עלה ארצה לאחר מלחמת השחרור וחי את שארית ימיו בעין השופט.

עדות אחרת קיבלנו מנחום טשרנוביץ, נכדו של הרב חיים טשרנוביץ (הידוע בכינויו רב צעיר). הוא כותב (יולי 2020):

סבי היה מיודד עם ביאליק באודסה, בשנים שבהן שימש כראש הישיבה הגדולה של אודסה, וגם לאחר מכן (כאשר ביאליק היה בארץ וסבי חי בארה"ב). ביאליק הקדיש את השיר לשניים מבניו של הרב, שמוזכרים בשיר בשמותיהם - משה ושלמה, וגרסה מוקדמת של שיר זה, ביידיש, נמסרה לסבי באודסה. את הדברים שמעתי מאבי עמנואל טשרנוביץ ע"ה, מראשוני הרצליה, שנפטר בשנת 1984, והוא שמע אותם מכלי ראשון - מאביו.

ביצועים עבריים נוספים:

ביצועים יידיים נוספים:

נחמה הנדל
לואי דנטו (Louis Danto)
בינה לנדאו (Bina Landau)
לחן אחר (של מיכֶל גילברט) בביצוע בינה לנדאו (Bina Landau)

לחנים נוספים למילים אלה (בשינויים קלים):

לשיר תרגומים נוספים:

תרגומו של יצחק לבני "תחת שיחים בירקרק עלים";
תרגום אהרן צייטלין (אתחלתא: משחקים להם משה'לים, שלמה'לים). ראו מועתק מן הספר "ח"נ ביאליק, שיריו האידיים" [הוצאת דביר, 1956] במחברת מס' 6 של שירים בלי תווים באוסף מאיר נוי, עמ' 65 (עמ' 70 בקובץ הסרוק). התרגום כנראה לא מותאם ללחן.
תרגום מאת ש. בן ציון;
תרגום מאת שלמה סקולסקי.

כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

תחת שיחים בירקרק עלים (באותו לחן)

תווים לנוסח ביידיש. האקורדים רשומים בשמותיהם בגרמנית.

מקור: "Blau-Weiss Liederbuch", Judischer Verlag, Berlin, 1918, עמוד 162-163

תיווי: אביתר כהן (זֶמֶרֶשֶׁת)

מקור: "לוח "החבר" (לוח שימושי ספרותי) לשנת תרצ"א", השחר, ירושלים, עמוד קס"ז

עצים שירים מתורגמים שירים קאנוניים

עדכון אחרון: 16.10.2024 13:04:16