"מַה יִּזְעַף יִתְגָּעֵשׁ
מַה יֵּהוֹם הַיָּם
הֲתָבִין סוֹד שִׂיחַ
הַגַּלִּים בְּדָכְיָם?"
מֵחוֹפֵי יָם קֶדֶם אָתָאנוּ אֲנַחְנוּ
בַּדֶּרֶךְ הָרְחוֹקָה מִהַרְנוּ לֹא נַחְנוּ
עַל בְּדֹלַח מֵימֵינוּ נָשָׂאנוּ דָּלִיָּה
מֵאֶרֶץ יְהוּדָה עֲדֵי גְּבוּל רוּסִיָּה
לֹא פַּסּוּ עוֹד חַיִּים עֲלֵי הַרְרֵי צִיּוֹן.
"מַה יִּפְעֶה הָרוּחַ
וְעָלִים יִרְעָשׁוּ
עֳפָאֵי הַתִּרְזָה
אַט יִתְלַחָשׁוּ?"
מִכַּרְמֵי עֵין גֶּדִי זֶה עַתָּה רַק בָּאתִי
צוּף פְּרָחִים בִּכְנָפַי צָרַרְתִּי נָשָׂאתִי
לַתִּרְזָה שְׁלָחַתּוּ גֶּפֶן אַדֶּרֶת:
עוֹד תִּפְרַח צַמַּרְתִּי לִצְבִי וּלְתִפְאֶרֶת
זֶה עַתָּה אַךְ נִרְאוּ עָלַי הַנִּצָּנִים.
"מַה יִּרְמֹז בְּעַפְעַפָּיו
הֵילֵל בֶּן-שָׁחַר
וְאַרְגָּמָן חַכְלִילִי
יְכַס עָבֵי צָחַר."
מִמִּזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ אָבוֹאָה, אוֹפִיעַ
אֶל צִיּוֹן נִשְׁקַפְתִּי שָׁם שֶׁמֶשׁ יַגִּיהַּ
וּצְלָלִים יָנוּסוּ מִנִּגְהוֹת פַּרְוַיִם
וְאַבִּיט מִסָּבִיב עַל שַׁפְרִיר שָׁמַיִם
לֹא עוֹד עַנְנֵי חֹשֶׁךְ בַּת עֵינִי חָזָתָה!מה יזעף יתגעש
מה יהום הים
התבין סוד שיח
הגלים בדוכיים?
מחופי ים קדם אתאנו אנחנו
בדרך הרחוקה מיהרנו לא נחנו
על בדולח מימינו עדי גבול רוסיה
לא פסו עוד חיים עלי הררי ציון.
"מה יפעה הרוח
ועלים ירעשו
עפיי התרזה
אם יתלחשו?"
מכרמי עין גדי זה עתה רק באתי
מור שושן בכנפיי צררתי נשאתי
לתרזה שלחתו גפן אדרת:
עוד תפרח צמרתי לצבי ולתפארת
זה עתה אך נראו עליי הניצנים.
"מה ירמוז בעפעפיו
הילל בן-שחר
וארגמן חכלילי
יכס עבי צחר."
ממזרח השמש אבואה, אופיע
אל ציון נשקפתי שם שמש יגיה
וצללים ינוסו מנגהות פרוויים
ואביט מסביב על שפריר שמים
לא עוד ענני חושך בת עיני חזתה!
מילים: שאול טשרניחובסקי
לחן: אברהם צבי אידלזון, עממי כתיבה: 1892
|
עזריה אלון 
שנת הקלטה: 6.10.2010
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת |
אריה אורי 
שנת הקלטה: 19.6.1991
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה.
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה.
על השיר
השיר מופיע בספרו הראשון של שאול טשרניחובסקי שיצא באודיסה.
בדומה לשירים לאומיים אחרים מתקופת אודיסה ("שיר ערש", "על קברי" "בין השמשות"), נכתב גם שיר זה בסגנון מסורתי ההולם את שירת "חובבי ציון".
השיר מביע תקווה וכמיהה לחידוש נעוריה של האומה על אדמתה ההסטורית ולשיבה אל הטבע.
הלחן מופיע ב"ספר השירים - קובץ חדש" שערך אברהם צבי אידלזון, ושם הוא רושם כי הוא המלחין "על פי תנועות עממיות".
טשרניחובסקי השתמש בחרוז "אתאנו נחנו - לא נחנו" בשורות דומות במשמעותן בגרסתו המקורית לשיר שהיה לימים ל"מעבר לנהר".
ביצועים נוספים:
- דודו אלהרר
- מקהלת השומר הצעיר בוונצואלה (בתקליטם השיר לא מזוהה ורשום כותר Dalia)
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
תגיות
עדכון אחרון: 26.10.2024 04:17:34
© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם