שיר מזמור לפרטיזנית

ביצועים נוספים:

• ליאור ייני (אודיו עם תמונות)
• ג'וש וולוצקי - ביצוע חלקי בשפת המקור (יידיש)

השיר נכתב ב-1942 לכבוד פרטיזנית מוילנה בשם ויטקה קמפנר (Vitka Kempner), (לימים אשתו של אבא קובנר). את ההשראה לכתיבתו קיבל המחבר מהצלחת הפעולה הראשונה של הפרטיזנים היהודים מוילנה. בפעולה זו הותקפה רכבת שהובילה נשק ומאתיים חיילים גרמנים.

ראו גם את תרגום אפרים דרור "שקט ככוב היה הלילה". קיים גם תרגום נוסף מאת יעקב תלמי (אתחלתא: לילה והכוכבים מעל). ללחן זה בשינוי קל נכתב גם "עומדים אנו במשמרת".

את השיר חקר קובי לוריא. להלן תמצית מחקרו:

את השיר יצר הירש גליק אחרי יוני 1942 במחנה העבודה רֶשֶׁה, בסביבות וילנה, בעקבות הידיעות על פעולת החבלה הראשונה של הפרטיזנים של וילנה ביוני 1942, שקרעה לגזרים רכבת גרמנית. לפעולה הייתה שותפה ויטקה קמפנר, בת הזוג של הפרטיזן אבא קובנר, ונראה שלכבודה גליק כתב את השיר (אע"פ שבאוזניי הכחישה זאת, וטענה שהשיר הוקדש לכל הפרטיזניות - ק.ל.)

השיר, כידוע, מושר בלחן המוכר לנו מתוך עומדים אנו במשמרת, שכתב שלונסקי. משום מה במקורות רבים כתוב כי הלחן רוסי, ואולם אין לכך שום ביסוס. להיפך, העקבות מוליכים למקומות אחרים.

ד"ר מארק (מאיר) דבורז'צקי, בן וילנה, אשר שימש כרופא בגטו וילנה ואח"כ במחנות באסטוניה (לשם נשלח גם הירש גליק), הקדיש ספר להירש גליק וליצירתו. הספר נקרא "הירשקע גליק", ושם בעמ' 31-32, מסופר איך יצר הירש גליק את שיריו ואיך התאים מנגינות למילותיו. מארק דבורז'צקי מצטט את המשורר משה גורין ששהה במחנה רֶשֶׁה יחד עם גליק:

הוא ואחי, תוך עמיסת הכבול, היו מוצאים אי יבש בים הביצות, מתיישבים להם והוא (הירש - ק.ל.) היה אומר לאחי: "תשיר לי איזה ניגון יפה, ואני אנסה להתאים לזה מלים". כך למד את המנגינות וכך נוצרו השירים...

"שטיל די נאכט איז אויסגעשטערנט" (או: "דאס ליד וועגן פאַרטיזאַנען מיידל", כלומר: השיר על הנערה הפרטיזנית), נכתב לפי מנגינה עברית: "עומדים אנו במשמרת".

כך מצטט דבורז'צקי את גורין שמצטט מה ששמע מפי אחיו, ששהה ליד המשורר בשעת היצירה.

והלחן עצמו? האמנם הוא עברי? ובכן, דומה להפליא לשירו של מרדכי גבירטיג, "העי קליזמאָרים", שיר שכתב והלחין בקרקוב עוד לפני דצמבר 1922. משמיעה ראשונה של השיר ברור: הלחן של גבירטיג, נדד גם ל"עומדים אנו במשמרת" וגם ל"שטיל די נאַכט איז אויסגעשטערנט" מבלי שגליק ידע על המסלול המוסיקלי. אם כן המנגינה עושה מסע ארוך מפולין לארץ ישראל, סביר שבאמצעות אנשי העלייה הרביעית, רבים מהם פולנים, ואולי עם מי מאנשי העלייה החמישית.

את "עומדים אנו במשמרת" כתב שלונסקי על רקע מאורעות 1936-1939. מי ואיך הצמיד את המילים ללחן, ספק אם נדע, אבל שוב אין ספק שזהו הלחן של גבירטיג, ורק ערל-אוזניים לא ישמע זאת.

אלו, אם כן, מסעי הלחן:
1. לפני 1922: קרקוב (גבירטיג, "העי קלעזמאָרים")
2. 1936-1939: ארץ ישראל (שלונסקי, "עומדים אנו במשמרת")
3. יוני 1943: מחנה רֶשֶה (גליק, "שטיל די נאַכט איז אויסגעשטערנט")

ומוסיף עמוס רודנר:

כשהתוודענו ל"שיר מזמור לפרטיזנית", יצאנו לברר מה הקשר בינו ובין שירו של שלונסקי "בַּמִּשְׁמֶרֶת", בעל הלחן הזהה. חברנו, החוקר קובי לוריא, הפנה אותנו לסִפרוֹ של מארק דבורז'צקי "הירשקע גליק". בספר מתוארת, מפי חברו של גליק, הסיטואציה שבה חיבר את "שיר מזמור לפרטיזנית", במחנה העבודה ריישא שבגליציה, ללחן של "במשמרת", שנכתב עוד בשנות המרד הערבי והיה מוכר ומושר בתנועות החלוציות בליטא.

ואשר ללחן שנחשב כאן במשך שנים ל"רוסי" (אף שאינו מופיע בשום מקור רוסי): פרטיזנית משפחתנו, חנה שפרן ז"ל, שהִכירה היטב את הירש גליק, ידעה שמקור הלחן בשיר יידי ולא הצליחה להיזכר במקור. קובי לוריא גילה שהוא דומה להפליא ללחן שירו של מרדכי גבירטיג "העי קלעזמאָרים".

לפני שכתבנו בספרנו "זֶמֶר'ל" מתחת לכותרת השיר "לחן: מרדכי גבירטיג", הצגנו את תווי "העי כליזמאָרים" לעורך המוזיקלי של ספרנו, המלחין הדגול מוֹני אמריליו, והוא אישר באוזננו שלדעתו ההבדלים בין הלחנים מזעריים ואפשר להתייחס אליהם כזהים.

• שקט ככוב היה הלילה (באותו לחן)

• עומדים אנו במשמרת
• שמעו אחים כלי זמר

גשם וחורף   שירים מתורגמים