נְעוּלָה, נְעוּלָה הִיא דַּלְתִּי אִישׁ לֹא בָּא, אִישׁ לֹא בָּא אֶל בֵּיתִי אִישׁ לֹא בָּא אֶל בֵּיתִי אֵין דוֹרֵשׁ לִרְאוֹתִי לֹא בַּיּוֹם, לֹא בַּלֵּיל אֵין דוֹרֵשׁ אֵין שׁוֹאֵל אֵין שׁוֹאֵל. יֵשׁ נִדְמֶה, יֵשׁ נִדְמֶה, לֹא הַרְחֵק מִישֶׁהוּ, מִישֶׁהוּ מִתְדַּפֵּק מִישֶׁהוּ מִתְדַּפֵּק מִתְדַּפֵּק וְשׁוֹתֵק אָז אָרוּץ וְאֶפְתַּח זֶה הָרוּחַ נֶאֱנָח נֶאֱנָח. הוּא הֵצִיץ, הוּא הֵצִיץ אֶל פִּתְחִי חִישׁ נָגַע, חִישׁ נָגַע בְּמִצְחִי חִישׁ נָגַע בְּמִצְחִי וּבָרַח לוֹ בִּבְכִי הוּא בָּרַח לוֹ מִיָּד וְנוֹתַרְתִּי בָּדָד בָּדָד טוֹב לָהֶם, טוֹב לָהֶם לָרוּחוֹת מְהִירִים, מְהִירִים הֵם לִבְכּוֹת מְהִירִים הֵם לִבְכּוֹת כְּאוֹתָם תִּינוֹקוֹת לוּ יָדַע גַּם לִבִּי כָּךְ לִבְכּוֹת בְּקִרְבִּי בְּקִרְבִּי כָּךְ פָּשׁוּט, כָּךְ פָּשׁוּט, וּבְקוֹל שׁוּב לִבְכּוֹת, שׁוּב לִבְכּוֹת, שׁוּב לַחְדֹּל שׁוּב לִבְכּוֹת, שׁוּב לַחְדֹּל עַל הַיּוֹם שֶׁל אֶתְמוֹל עוֹד נוֹטְפוֹת דִּמְעוֹתַי וְרָוַח לִי – וְדַי. וְדַי.נעולה היא דלתי איש לא בא אל ביתי אין דורש לראותי לא ביום לא בליל אין דורש אין שואל יש נדמה לא הרחק מישהו מתדפק מתדפק ושותק אז ארוץ ואפתח זהו רוח נאנח הוא הציץ אל פתחי חיש נגע במצחי וברח לו בבכי הוא ברח הוא עזב ונותרתי פה בדד טוב להם לרוחות מהירים הם לבכות כאותם תינוקות לו ידע גם לבי כך לבכות בקרבי

מילות השיר ביידיש בכתב-ידו של בן-ציון פיינשטיין, אחיינו של יצחק קצנלסון. (תודה למשפחת פיינשטיין על הזיהוי)