|
מילים: זאב ז'בוטינסקי
(לחנים נוספים לטקסט זה)
לחן: לא ידוע כתיבה: תרפ"ט (1929)
|
צוות בועז דקל |
פרטים נוספים
ביצוע:
ותיקי בית"ר נתניה
ביצוע:
בת-עמי זמירי
שנת הקלטה: 16.7.1997
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה. (השיר נמצא בתזמון 1:40:22).
על-פי מאמרו של גרשון סתיו, "שיר תל חי: תל המרץ, תל הכוח, תל הרוח, תל עמל, ועוז ואור", השיר נכתב בתרפ"ט. ז'בוטינסקי הקדיש את השיר לבית"ר לטביה במלאת חמש שנים ליסודה. עוד על-פי המאמר, שיר זה היה להמנון התנועה עד לכינוס העולמי השני של בית"ר שנערך בקראקוב בינואר 1935, שם נקבע כי שיר בית"ר, שכתב זאב ז'בוטינסקי בשנת תרצ"ב (1932) בפריז יהיה המנונה של בית"ר. בשירונים שפורסמו עד להחלטה זו מופיע "שיר תל-חי" כהמנון התנועה.
במאמרו מביא גרשון סתיו את דברי פרופ' דן מירון, מתוך מאמר המציין את תרומתו של ז'בוטינסקי לשירה העברית המודרנית (מתוך "אילן מצל בגיא", עמוד 116):
לא רק שההמנון נועד להיות מולחן ומושר, אלא שכשלעצמו, במרקם הטקסט של גופו, חייב להכיל תנועה מוסיקלית אדירת עוצמה, והיא זו שתישא על גבה את המסר הציבורי הפוליטי שלו ותהפוך אותו לכוח מפעיל. מכאן שההמנון חייב להיות לא רק מוחרז ושקול ומדויק, אלא שעליו להפגין גם עושר מצלולי ותחכום מוסיקלי במידה שהללו אינם מכבידים את ההבנה המידית, השמיעתית של המילים... בסך הכול התקבל מערך מוסיקלי מגוון למדי:
חרמשים לכם - מדוע?
אי קציר, אחי?
כי בזרע הזרוע
תבנה תל-חי!בפרימט המוסיקלי השריר והקיים אפילו בהמנונים, כלול גם עניין החזרה... בהמנונים יכלה החזרה לקדם ולהעצים לא רק את הרושם המוסיקלי אלא גם את האימפקט של המסר, שאותו צריך לקבוע על ידי שינון. כבר ב"שיר תל-חי" החל המשורר בשימוש מתוחכם בחזרות מסוגים שונים: החזרה על השאלות המופיעות בפתחות הבתים ("אי קציר אחי? / למה הם אחי? / מה שירו אחי?"), החזרה על שם תל-חי עצמו, המופיע בשיר הקצר שמונה פעמים, והחזרה על המרכיב הראשון שלו, המילה "תל", בצירופים חדשים: תל המרץ, תל הכוח, תל הרוח, תל עמל ועוז ואור.
לחנים נוספים לשיר:
- לחנו של פואה גרינשפון
- לחן מאת יוסף כהן-צדק (תוויו נדפסו בספר "עלי בריקדות", עמוד 27)
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
במאמרו "שיר תל-חי: תל המרץ, תל הכוח, תל הרוח, תל עמל ועוז ואור" דן גרשון סתיו, חוקר שירי בית"ר והמחתרות, בשניים משיריו הבולטים של ז'בוטינסקי שזומרו בתנועת בית"ר. (גרשון סתיו שלח את המאמר לזֶמֶרֶשֶׁת ב-16.1.2017.)
המאמר דן בשירים הבאים:
- שיר תל-חי (חרמשים לכם מדוע) (לחן לא ידוע)
- שיר תל-חי (חרמשים לכם מדוע) (לחן פואה גרינשפון)
- שמאל הירדן (לחן ליבשין)
- שמאל הירדן (לחן זעירא)
המאמר מאזכר שירים נוספים:
- שיר הדגל
- שיר אסירי עכו (לחן מילט)
- בשוב אדוניי (לחן מרגובסקי)
- עורה (שיר מסיבה) (מילים ז'בוטינסקי לחן דב פרנקל)
- שיר הבריונים
