פזמון לפורים

שִׂישׂוּ, גִּילוּ! כָּל פָּנִים הַצְהִילוּ! לָמָּה בָּאוּ הַשִּׁירִים, הַשִּׂמְחָה, הָרִקּוּדִים? כְּבָר הִגִּיעַ חַג פּוּרִים! חַג פּוּרִים שָׂמֵחַ, מַרְנִין וּמְבַדֵּחַ! בָּאנוּ, בָּאנוּ – מִי יַכִּיר אוֹתָנוּ? עַל פָּנֵינוּ מַסֵּכוֹת, בְּתֻפִּים וּבִמְחוֹלוֹת נַסְעִיר, נַרְעִישׁ אֶת הָרְחוֹבוֹת! אַךְ זֶהוּ חַג שָׂמֵחַ, מַרְנִין וּמְבַדֵּחַ! זְאֵב וָכֶבֶשׁ, פֶּרַח, עוֹף וָרֶמֶשׂ, קוֹף, שָׁפָן, גַּמָּד, פַּרְפַּר, דֹּב, לֵצָן, חָתוּל, עַכְבָּר – כַּף מוֹחֵא, רוֹקֵד וְשָׁר; אַךְ זֶהוּ חַג שָׂמֵחַ מַרְנִין וּמְבַדֵּחַ! שישו, גילו! כל פנים הצהילו! למה באו השירים, השמחה, הריקודים? כבר הגיע חג פורים! חג פורים שמח, מרנין ומבדח! באנו, באנו – מי יכיר אותנו? על פנינו מסכות, בתופים ובמחולות נסעיר, נרגיש את הרחובות! אך זהו חג שמח, מרנין ומבדח! זאב וכבש, פרח, עוף ורמש, קוף, שפן, גמד, פרפר, דוב, ליצן, חתול, עכבר – כף מוחא, רוקד ושר; אך זהו חג שמח מרנין ומבדח!